תודה ושאלה נוספת

רותי57

New member
תודה ושאלה נוספת

ל ronnyw, ל ענתי ו ל ולכל משענה לי .שאלה נוספת אבי בעל בריאות פיזית טובה למרות שהוא כמעט בן 90 ואחת הסיבות שאנו כבר לא יכולים להתמודד עם מצבו זה שהוא רוצה ללכת לבית אחר זה או לאישו (אמי זאת אישתו היחיד ) או ל"בית" .אצלו זאת אובססיה. אולי משהו היה במצב הזה ואיך התגבר על כך כיחוץ מזה הוא די בסדר הוא כו רובוט משאומרים לו הוא עושה חוץ מהליכה הביתה וממש בכוחניות לצאת מהבית " תני לי 5 שקלים לוטובוס ואני לא זקוק לעזרתך, כי אני אומרת לו שאם יתן את הכתובת אני אביא אותו הביתה. הוא בכלל חושב שהוא בן 40 או 50 וזה לא משנה אם אני אומרת לו הרי אני בת 60 איך אתה בן 50? . חוץ מזה הכל בסדר. הכדורים סרקוויל 200 מ"ג + 20 מ"ג אנטומין לא מועילות במצב הזה אולי למשהו יש ניסיון. אתמול הסתובבתי איתו שעתיים בתל אביב בפקקים ובחום.
 

ענתי44

New member
רותי יקירה../images/Emo24.gif

מה מפריע לך שאביך בן ארבעים? חמש עשרה? או תשעים? למה את מנסה לתקן אותו? מה זה נותן לך? הרי אחת הדברים הכי חשובים שצריך, ושאת עושה כבר כמה שנים, זה לזרום איתם ועם השיגעון ולא להתווכח איתם.אמא שלי פעם אמרה לרופא בבית חולים שהיא רווקה בת 43 וכששאל כמה ילדים יש לה נזפה בו על שהוא חושב שהיא מופקרת שיולדת ילדים בלי בעל.... אני מצאתי את זה כמשעשע ולא סיפרתי לה שאני בת הזקונים שלה. אחרי שעה קלה כבר חזרה להיות אמי. וזכרה אותי. אם הכדורים לא מועילים צריך לחזור לרופא שרשם, אולי צריך לשנות מינון או להחליף כדורים? בקשר לרצון ללכת "הביתה" אתם הרי עושים את הדבר הנכון ולוקחים אותו לסיבוב או מעבירים נושא או מעכבים את היציאה עד שהוא שוכח. אני יודעת שזה מטריף את הדעת אבל אין פתרון אחר. בסופו של דבר זה נפסק או הולך ופוחת, לפעמים בעזרת הכדורים לפעמים כמו שבא הולך. עד.... השיגעון הבא. אם אבא במצב גופני טוב, אולי תציעי לו ללכת ברגל "הביתה" ותקחי אותו קצת לטייל בפארק הקרוב או סתם תחלצו עצמות ותחזרו הביתה. רותי יקירה, אל לך להרגיש לא נוח על שאתם חושבים על בית אבות, זה פתרון לגיטימי ויש לו הרבה יתרונות. מאחר שגם אמא שלך הגיעה לגיל מבוגר ובעצמה כבר נזקקת לעזרה העברת אבא למקום טוב עבורו, תועיל גם לאמא. כל החלטה שאת, האמא של ההורים שלך תעשי היא הנכונה ביותר.
 

רותי57

New member
ענתי תודה על העידוד

במשך הזמן (אבי חולה כבר 7 שנים,) למדתי לשקר , לזרום איתו לא להוכיח לו שהוא לא צודק, אך כאשר הוא בהתקף הוא לא שוכח דבר. דווקא אז הוא זוכר שהבטחתי לו שמחר נלך הביתה. למחרת הוא אומר הרי הבטחת לי. אז אני אומרת שקודם נברר אתהכתובת ורק אז נלך. לגבי תרופות אנחנו במעקב במרכז הפסיכוגריאטרי שליד איכילוב. אך לפעמים נדמה שעל כל אדם התרופה משפיעה אחרת. הפסיכוגריאטר אומר שכמות כזאת של כדורי ההרגעה שאבי מקבל הצעירים כבר מזמן היו נופלים אך אבי לא תמיד מושפע מהם
 

רותי57

New member
ענתי עוד דבר

באיזה מוסד אימך היתה מאושפזת? הבנתי שהוא מוסד טוב . האם נכון?
 

ענתי44

New member
זה באשדוד

זה בית האבות הראשון והותיק בעיר. היום יש אצלנו בתי אבות מפוארים וחדישים ממנו, אבל, בחרתי בו היות ואמא שלי נמצאת במרכז יום שלו. הצוות מכיר אותה והיא מכירה את המקום, וגם חשבתי על היכולת שלי להגיע אליו אחרי הניתוח כי הוא קרוב לבית. אז הוא לא מפואר אבל הצוות שבו מסור ואיכפתי וזה בעצם החשוב. החזית שלו אגב נראית נעימה עם גינה נאה.
 
למעלה