תודה והודיה
חברים יקרים, אתחיל בראשית דברי , דברי תודה לחברי הפורום היקרים מפז חברים שיש בידם מידע לעיתים יותר מרופאים. תודה מיוחדת לאופירה היקרה לרוייקו האחד לשמחה האופטימית לרונה גימל ולעוד אנשים יקרים שמצאתי כאן בחיפוש אחר מישהו שעבר צרות עם הטבעת. כולם תמכו בי ברגעים מאוד קשים שעברתי. אני מעלה כאן על הכתב את השתלשלות הדברים על מנת שאוכל להיות לעזר לאנשים שחלילה יתקלו בבעיה. תחילה תקציר-מנותחת טבעת משנת 2000 טבעת אמריקאית נחמדת שהביאה אותי לירידה מדהימה, לחיים נהדרים, אכלתי מעט מכל דבר ובלי הרבה חשבון. לפי כשנתיים הרגשתי שההגבלה פוחתת לא רציתי שוב לחזור לניפוחים ובתי חולים סה"כ הייתי מידה 40 בג'ינס מרוצה עד השמיים והעליה במשקל הייתה באיטיות אז לא ממש חשתי צורך לעשות משהו. בשנת 2010 הגעתי לבדיקה אצל רופא מומחה שאמר שהפורט התהפך. הגעתי אליכם לשאול להבין מה זה בכלל פורט? מכאן הכל השתנה בחיי עברתי 3 ניתוחים לתיקון פורט שכולם מן הסתם כשלו כי הבעיה בכלל לא הייתה שם. הרופא אמר שהפורט התהפך בפעם הרביעית וכאן אמרתי לעצמי עד כאן לא ייתכן שאשוב לאותו רופא . תרתי בכל פורום אפשרי למצוא רופא מומחה שאלתי שאלות כאן והגעתי למסקנה שד"ר סובחי הוא האחד. הייתי בכס בת"א וראיתי הזדמנות להגיע לבדיקה (אני גרה בצפון הרחוק) הד"ר ממוקד, שקט לא מדבר הרבה קורא את הסיכומים וכותב מכתב לרופא המטפל נא לשלוח את המטופלת לבדיקת גסטרוקופיה. במידה והכל תקין אתקן את הפורט.בדרך חזרה הביתה חייכתי הרגשתי שסוף סוף מישהו כאן בודק לעומק. הגעתי לבדיקה ושם הסתבר שהטבעת חדרה לקיבה. לאחר הבדיקה הייתי מטושטשת לא הבנתי מה המשמעות עד הערב שקמתי מהשינה חשכו עניי נזכרתי בדברים שכתב כאן רוייקו לגבי אורוזיה. למחרת שלחתי את הממצאים לסובחי והוא אמר צריך לנתח. שאלתי-האם הניתוח מסובך? ענה שכן בוודאי נכנסתי לחרדות איומות חיפשתי מישהו שעבר משהו דומה ומצאתי כאן אולי 2 אנשים שממש הסתבכו. מיותר לציין את מפלס הפחד הדיכאון לא חייתי במשך חודש לא הצלחתי לחייך. אציין רק שעד שהצלחתי לקבל טופס 17 לניתוח בקושי רב הרופא המטפל לא רצה לתת לי לעשות את הבדיקות לתרום ניתוח כי היה בטוח שלא יאשרו לי נלחמתי בהם עד הסוף. הגיע יום שבו אני צריכה להתאשפז לפני הניתוח אני בדרכי בתחבורה ציבורית עם ביתי. מתקשרת המזכירה ואומרת לי למה עדיין לא הגעת? אמרתי מה הכוונה? אני בדרכי אליך לפגישה עם המרדים ולאשפוז. והיא עונה לי תראי יש בעיה ייתכן שהניתוח לא יהיה למחרת תבואי תעשי את הבדיקות ונראה מה יהיה. אני מגיעה נסערת עומדת בפתח בית החולים ונדהמתי מגודלו מכמות האנשים לא ייאמן מה שהולך שם. (אני רגילה לבית חולים קטן וחם עם יחס אישי). וכאן אופירה יקרה את נכנסת לתמונה נזכרתי בדבריך -אם את מחפשת רופא שיהיה נחמד וחייכן סובחי הוא לא. אם את מחפשת מומחה אז הוא אחד הטובים. וזה מה שלקחתי איתי את הידיעה שהוא הטוב ביותר לטפל בבעיה. אני מגיעה ואומרים לי את צריכה לעשות בדיקות ולנסוע הביתה ולחזור למחרת וכך היה. חזרתי למחרת בערב, מגיעה למחלקה מתקבלת ומודיעים לי שהניתוח בשעה 7 בבוקר. כל הלילה לא נרדמתי השם ישמור איזה מקרים רואים. למחרת אני מחכה שעות וכלום לא זז רופא מגיע ואומר שאולי שוב יידחה עכב מקרה חירום . בסופו של דבר נכנסתי בשעה 13:00 כל מה שהטריד אותי זה מה יהיה איך אתעורר והאם תהיה לי זונדה שיש לי ממש סיוטים ממנה. אני פוקחת את עניי רואה את בנותיי לידי אני נקייה בלי מכשירים וישר שואלת מה היה ואיך אין לי זונדה.התחלתי לצעוק יישתבח שמו לעד אין מאושרת ממני אני אחרי! למחרת ביקור רופאים (לא סובחי) לא מדברים איתי מה היה במהלך הניתוח שחזרתי הביתה אחותי אמרה שיצא רופא ואמר כי הניתוח עבר בהצלחה הוציאו את הטבעת ותפרו את הקיבה. אין אין מאושרת ממני אני סוף סוף אחרי ולא לא ולא חושבת על עוד ניתוח. אני כבר בת 40 ולא מוכנה לעבור עוד חדרי ניתוח אני בעליה של 15 ק"ג ולא אכפת לי אני אשמור על מה שכנס לי לפה. בכלל כל ההתנהלות שלי לא הייתה נכונה נכנסתי לחדר ניתוח לפני כ-11 שנה עם משקל של 90 ק"ג (שנה לאחר לידה) חיפשתי דרך קלה ואני משלמת עליה. שלא תבינו אותי לא נכון אני שמחה על כל אחד ואחת שהניתוח הצליח ועזר אני מאחלת לכם מכל הלב שיהיה רק טוב. תודה רבה על כל התמיכה אתם אנשים מיוחדים והפורום הזה הוא מתנה שצריך להפיץ ברבים. אופירה את עושה עבודת קודש כאן כל הכבוד לך שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך יישתבח שמו לעד התח י
חברים יקרים, אתחיל בראשית דברי , דברי תודה לחברי הפורום היקרים מפז חברים שיש בידם מידע לעיתים יותר מרופאים. תודה מיוחדת לאופירה היקרה לרוייקו האחד לשמחה האופטימית לרונה גימל ולעוד אנשים יקרים שמצאתי כאן בחיפוש אחר מישהו שעבר צרות עם הטבעת. כולם תמכו בי ברגעים מאוד קשים שעברתי. אני מעלה כאן על הכתב את השתלשלות הדברים על מנת שאוכל להיות לעזר לאנשים שחלילה יתקלו בבעיה. תחילה תקציר-מנותחת טבעת משנת 2000 טבעת אמריקאית נחמדת שהביאה אותי לירידה מדהימה, לחיים נהדרים, אכלתי מעט מכל דבר ובלי הרבה חשבון. לפי כשנתיים הרגשתי שההגבלה פוחתת לא רציתי שוב לחזור לניפוחים ובתי חולים סה"כ הייתי מידה 40 בג'ינס מרוצה עד השמיים והעליה במשקל הייתה באיטיות אז לא ממש חשתי צורך לעשות משהו. בשנת 2010 הגעתי לבדיקה אצל רופא מומחה שאמר שהפורט התהפך. הגעתי אליכם לשאול להבין מה זה בכלל פורט? מכאן הכל השתנה בחיי עברתי 3 ניתוחים לתיקון פורט שכולם מן הסתם כשלו כי הבעיה בכלל לא הייתה שם. הרופא אמר שהפורט התהפך בפעם הרביעית וכאן אמרתי לעצמי עד כאן לא ייתכן שאשוב לאותו רופא . תרתי בכל פורום אפשרי למצוא רופא מומחה שאלתי שאלות כאן והגעתי למסקנה שד"ר סובחי הוא האחד. הייתי בכס בת"א וראיתי הזדמנות להגיע לבדיקה (אני גרה בצפון הרחוק) הד"ר ממוקד, שקט לא מדבר הרבה קורא את הסיכומים וכותב מכתב לרופא המטפל נא לשלוח את המטופלת לבדיקת גסטרוקופיה. במידה והכל תקין אתקן את הפורט.בדרך חזרה הביתה חייכתי הרגשתי שסוף סוף מישהו כאן בודק לעומק. הגעתי לבדיקה ושם הסתבר שהטבעת חדרה לקיבה. לאחר הבדיקה הייתי מטושטשת לא הבנתי מה המשמעות עד הערב שקמתי מהשינה חשכו עניי נזכרתי בדברים שכתב כאן רוייקו לגבי אורוזיה. למחרת שלחתי את הממצאים לסובחי והוא אמר צריך לנתח. שאלתי-האם הניתוח מסובך? ענה שכן בוודאי נכנסתי לחרדות איומות חיפשתי מישהו שעבר משהו דומה ומצאתי כאן אולי 2 אנשים שממש הסתבכו. מיותר לציין את מפלס הפחד הדיכאון לא חייתי במשך חודש לא הצלחתי לחייך. אציין רק שעד שהצלחתי לקבל טופס 17 לניתוח בקושי רב הרופא המטפל לא רצה לתת לי לעשות את הבדיקות לתרום ניתוח כי היה בטוח שלא יאשרו לי נלחמתי בהם עד הסוף. הגיע יום שבו אני צריכה להתאשפז לפני הניתוח אני בדרכי בתחבורה ציבורית עם ביתי. מתקשרת המזכירה ואומרת לי למה עדיין לא הגעת? אמרתי מה הכוונה? אני בדרכי אליך לפגישה עם המרדים ולאשפוז. והיא עונה לי תראי יש בעיה ייתכן שהניתוח לא יהיה למחרת תבואי תעשי את הבדיקות ונראה מה יהיה. אני מגיעה נסערת עומדת בפתח בית החולים ונדהמתי מגודלו מכמות האנשים לא ייאמן מה שהולך שם. (אני רגילה לבית חולים קטן וחם עם יחס אישי). וכאן אופירה יקרה את נכנסת לתמונה נזכרתי בדבריך -אם את מחפשת רופא שיהיה נחמד וחייכן סובחי הוא לא. אם את מחפשת מומחה אז הוא אחד הטובים. וזה מה שלקחתי איתי את הידיעה שהוא הטוב ביותר לטפל בבעיה. אני מגיעה ואומרים לי את צריכה לעשות בדיקות ולנסוע הביתה ולחזור למחרת וכך היה. חזרתי למחרת בערב, מגיעה למחלקה מתקבלת ומודיעים לי שהניתוח בשעה 7 בבוקר. כל הלילה לא נרדמתי השם ישמור איזה מקרים רואים. למחרת אני מחכה שעות וכלום לא זז רופא מגיע ואומר שאולי שוב יידחה עכב מקרה חירום . בסופו של דבר נכנסתי בשעה 13:00 כל מה שהטריד אותי זה מה יהיה איך אתעורר והאם תהיה לי זונדה שיש לי ממש סיוטים ממנה. אני פוקחת את עניי רואה את בנותיי לידי אני נקייה בלי מכשירים וישר שואלת מה היה ואיך אין לי זונדה.התחלתי לצעוק יישתבח שמו לעד אין מאושרת ממני אני אחרי! למחרת ביקור רופאים (לא סובחי) לא מדברים איתי מה היה במהלך הניתוח שחזרתי הביתה אחותי אמרה שיצא רופא ואמר כי הניתוח עבר בהצלחה הוציאו את הטבעת ותפרו את הקיבה. אין אין מאושרת ממני אני סוף סוף אחרי ולא לא ולא חושבת על עוד ניתוח. אני כבר בת 40 ולא מוכנה לעבור עוד חדרי ניתוח אני בעליה של 15 ק"ג ולא אכפת לי אני אשמור על מה שכנס לי לפה. בכלל כל ההתנהלות שלי לא הייתה נכונה נכנסתי לחדר ניתוח לפני כ-11 שנה עם משקל של 90 ק"ג (שנה לאחר לידה) חיפשתי דרך קלה ואני משלמת עליה. שלא תבינו אותי לא נכון אני שמחה על כל אחד ואחת שהניתוח הצליח ועזר אני מאחלת לכם מכל הלב שיהיה רק טוב. תודה רבה על כל התמיכה אתם אנשים מיוחדים והפורום הזה הוא מתנה שצריך להפיץ ברבים. אופירה את עושה עבודת קודש כאן כל הכבוד לך שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך יישתבח שמו לעד התח י