תודה...אבל

maayan481

New member
תודה...אבל

עדיין קשה לי לצאת מהמחשבות. יש לילד שלי כאבי בטן נוראים ואני יושבת לידו כבר מהבוקר צמודה... אני חייבת לומר לכן שאני אף פעם לא חולה, כלומר, גם אם אני חולה אז אני לא. והמבין יבין... את כל הימי חופש והמחלה אני משאירה לילדים שלי. אני אמא שעובדת ודואגת גם לבית ולילדים, כמו חמור! אין לי כוח כבר.. ובנוסף, אני לוקחת על עצמי רגשות אשם. מה יהיה אם הכאבי בטן שלו ימשכו גם מעבר לסוף שבוע? אני אתחלק גם עם בעלי...אבל אני בטח יצטרך להשאר עוד יום בבית.. איך אני אגיד לו? כשאמרתי לו "אם אתה צריך משהו, אז אני בבית אתה יכול להשיג אותי, והתשובה שלו היתה : "בבית זה לא עוזר לי, אבל שירגיש טוב" - התשובה הזו לא יוצאת לי מהראש ולא נותנת לי מנוח. ואני יודעת שאני עובדת טובה, כשאני שם! אבל אני לא שם עכשיו ואולי הוא לא מעריך אותי מספיק, אולי חושב שאני לא עובדת מי יודע מה..., אולי זה יפגע לי בדברים אחרים.. (עוד שבועיים יש לי בדיקה בבוקר לתנוקת - אז רציתי לאחר קצת, ולא נעים לי...כי כבר החסרתי יום אחד היום כי הילד חולה...) אוף, אני רק בן אדם!! מצטערת, הייתי חייבת לדבר עם מישהו. תודה שאתן מקשיבות לי. אה.. וגם עברנו דירה לפני חודש, אז לקחתי גם יומיים חופש כדי להתארגן עם הארגזים וההובלה... מה אני אעשה... אני עדיין על ארגזים כי היומיים חופש שלקחתי מהעבודה לא אפשרו לי לסדר בית שלם שהיה ארוז יותר משנה, אבל גם היומיים חופש האלו שלקחתי, הוצאתי לעצמי ולבעלי את הנשמה...עד שלקחתי אותם (כי כמובן שהרגשתי לא נעים). אנשים אמרו לי שהייתי צריכה לקחת יותר מיומיים כי לא כל פעם עוברים דירה. אתן רואות, אני מרגישה רע!
 

בָלבָל

New member
אני מבינה מאיפה ההרגשות מגיעות

כי גם כשאני חולה אז אני מרגישה רע שהבוסים שלי לא מסתדרים בלעדיי (וזה נכון.. אין להם מי שידפיס להם..) אבל - הם יודעים שאני בדר"כ באה גם כשאני חולה, אז אם כבר מגיע מצב שאני לא מגיעה זה כי כנראה אני באמת חולה בצורה קשה... את חייבת להפסיק להרגיש רע. את והבן שלך רק בני אדם...
 
למעלה