טוב תגובות לכולם...
ויסלח לי מריוס היקר שרשאי בהחלט לעבור הלאה, אם אני "חופרת" מידי לאוזניו הגבריות.... נתחיל מזה שהכותרת "תובנות" הן תובנות שאני מחפשת וצריכה, לא בהכרח כאלה שנמצאות אצלי בנפש והחלטתי לשתף אתכם. אם היו לי הרבה כאלה לשתף מריוס, לא בטוח שהייתי כאן, אולי אז כבר לא הייתי במשבר. וכן אני כותבת הרבה טקסט כי יש לי בטן מלאה וזה די חוסך אחר כך שאלות של מי שרוצה להציע משהו ולעזור ולא הבין דבר או שניים בדרך על מהות הקשר. ניסיתי לצייר תבנית, דפוס של מי אני ומי בן זוגי כדי לדייק ולא לייפות את האמת. מה שיפה לראות זה איך שכל הנשים שהגיבו לי לא ייחסו חשיבות לאורך הטקסט ועדיין הצליחו לגעת איפה שצריך ועל כן אני מודה לכן. ואילו המדען, ואתה מריוס ידידי דאגת לציין שהטבעתי אותך בטפל, ולא אתה לא רוצה להישמע ביקורתי. אוקיי. אם הייתה כאן אפשרות לסמן במרקר את הדברים החשובים הייתי עושה זאת בשבילך בהודעות הבאות כדי שלא תבזבז את זמנך היקר בלקרוא טפל של אנשים אחרים. באותה הזדמנות הייתי ממרקרת לעצמי את העיקר שבתגובותיך. מילים הן לא תחפושת, בטח לא כאן שאת פניי אף אחד לא רואה, הן מבע מורכב ככל שיהיה. יש כאלה שיכולים להתמודד עם זה ויש כאלה שמעדיפים לשתוק. את ההודעה הראשונה כתבתי לעצמי בלבד מבלי כוונה לפרסם כאן, בסוף עשיתי זאת ואני לא מתחרטת. תודה לכל מי שהשיב, אכן קיבלתי תובנות. כשאני קוראת שוב מה שכתבתי פה אני מבינה את הבלבול שזועק החוצה מדבריי. עם כדור בדולח או בלי כדור בדולח (שאגב אם היה לי אחד הייתי דואגת לשבור אותו בעצמי...) אין אדם שלא חושב אפילו מעט על העתיד. הפחד הגדול שלי הוא להיות בודדה לא לבד. החשש והבילבול הגדול נובעים בעיקר מהסתירה הגדולה של חיי. אני אוהבת אהבת אש את בן זוגי ועם זאת כן יש לי דפוס אולי לא אנושי של מה שהייתי רוצה שיהיה לי ולא רק בחיי. ולא רק בחיי הזוגיות. ועל זה אני מתייסרת. כי זה לא הגיוני וזה לא אנושי כמו שכבר נאמר לי פה. אני מתחילה להבין את הבעיה ולהפנים אותה. בנוגע לסקס, זה יכול להיות יותר טוב, נכון. וזה יכול להיות ארוך יותר, נכון, בעצם ברגע שזה יהיה ארוך יותר זה יהיה מצויין כי זאת בעצם מהות הבעיה. ואנחנו מדברים על זה ועובדים על זה כי זה בר שינוי לדעתו. זה יותר מפריע לו מאשר מפריע לי. היום דיברנו על זה והוא אמר לי שהוא נמנע כי הוא מפחד לאכזב אותי כל פעם מחדש מכאן בעיית התדירות. הוא אומר שהוא מתרגש מאוד כשהוא איתי. אפילו אחרי כמעט שנתיים. הוא מחמיא המון ומפנק בכל מיני דרכים שלא הכרתי עד עכשיו, אני יודעת שהוא נמשך אליי בטירוף אני יודעת שהוא חושב שאני סקסית ומושכת וזה עושה עושה לי טוב. נותן לי אישור שהכל בסדר, שאני בסדר. כמה שזה נשמע מגוחך... אני מודה לאל שיש לי איתו תקשורת מדהימה. זה המפתח והוא אצלי ביד.
ויסלח לי מריוס היקר שרשאי בהחלט לעבור הלאה, אם אני "חופרת" מידי לאוזניו הגבריות.... נתחיל מזה שהכותרת "תובנות" הן תובנות שאני מחפשת וצריכה, לא בהכרח כאלה שנמצאות אצלי בנפש והחלטתי לשתף אתכם. אם היו לי הרבה כאלה לשתף מריוס, לא בטוח שהייתי כאן, אולי אז כבר לא הייתי במשבר. וכן אני כותבת הרבה טקסט כי יש לי בטן מלאה וזה די חוסך אחר כך שאלות של מי שרוצה להציע משהו ולעזור ולא הבין דבר או שניים בדרך על מהות הקשר. ניסיתי לצייר תבנית, דפוס של מי אני ומי בן זוגי כדי לדייק ולא לייפות את האמת. מה שיפה לראות זה איך שכל הנשים שהגיבו לי לא ייחסו חשיבות לאורך הטקסט ועדיין הצליחו לגעת איפה שצריך ועל כן אני מודה לכן. ואילו המדען, ואתה מריוס ידידי דאגת לציין שהטבעתי אותך בטפל, ולא אתה לא רוצה להישמע ביקורתי. אוקיי. אם הייתה כאן אפשרות לסמן במרקר את הדברים החשובים הייתי עושה זאת בשבילך בהודעות הבאות כדי שלא תבזבז את זמנך היקר בלקרוא טפל של אנשים אחרים. באותה הזדמנות הייתי ממרקרת לעצמי את העיקר שבתגובותיך. מילים הן לא תחפושת, בטח לא כאן שאת פניי אף אחד לא רואה, הן מבע מורכב ככל שיהיה. יש כאלה שיכולים להתמודד עם זה ויש כאלה שמעדיפים לשתוק. את ההודעה הראשונה כתבתי לעצמי בלבד מבלי כוונה לפרסם כאן, בסוף עשיתי זאת ואני לא מתחרטת. תודה לכל מי שהשיב, אכן קיבלתי תובנות. כשאני קוראת שוב מה שכתבתי פה אני מבינה את הבלבול שזועק החוצה מדבריי. עם כדור בדולח או בלי כדור בדולח (שאגב אם היה לי אחד הייתי דואגת לשבור אותו בעצמי...) אין אדם שלא חושב אפילו מעט על העתיד. הפחד הגדול שלי הוא להיות בודדה לא לבד. החשש והבילבול הגדול נובעים בעיקר מהסתירה הגדולה של חיי. אני אוהבת אהבת אש את בן זוגי ועם זאת כן יש לי דפוס אולי לא אנושי של מה שהייתי רוצה שיהיה לי ולא רק בחיי. ולא רק בחיי הזוגיות. ועל זה אני מתייסרת. כי זה לא הגיוני וזה לא אנושי כמו שכבר נאמר לי פה. אני מתחילה להבין את הבעיה ולהפנים אותה. בנוגע לסקס, זה יכול להיות יותר טוב, נכון. וזה יכול להיות ארוך יותר, נכון, בעצם ברגע שזה יהיה ארוך יותר זה יהיה מצויין כי זאת בעצם מהות הבעיה. ואנחנו מדברים על זה ועובדים על זה כי זה בר שינוי לדעתו. זה יותר מפריע לו מאשר מפריע לי. היום דיברנו על זה והוא אמר לי שהוא נמנע כי הוא מפחד לאכזב אותי כל פעם מחדש מכאן בעיית התדירות. הוא אומר שהוא מתרגש מאוד כשהוא איתי. אפילו אחרי כמעט שנתיים. הוא מחמיא המון ומפנק בכל מיני דרכים שלא הכרתי עד עכשיו, אני יודעת שהוא נמשך אליי בטירוף אני יודעת שהוא חושב שאני סקסית ומושכת וזה עושה עושה לי טוב. נותן לי אישור שהכל בסדר, שאני בסדר. כמה שזה נשמע מגוחך... אני מודה לאל שיש לי איתו תקשורת מדהימה. זה המפתח והוא אצלי ביד.
