תובנה

[ChicoAnimado]

תובנה ../images/Emo188.gif

כן גם רגעים כאלה מגיעים. רגעים של הבנה. מה הבנתי? שריקון של הנפש מכל הזבל היומיומי והתרכזות לא יצליחו להביא איזו תובנה נסתרת שנמנעת ע"י המחשבה המוגברת. קיצור, אם חשבתי שמשהו מסתתר שם, הוא לא. ככה שלא נותר לי אלא להתחיל לחפש במעשים. מעשים יביאו לתוצאות, וכנראה שום דבר אחר לא. ניסיתי לבדוק מה גורם לי לאכול המון. ספרים אומרים שתשוקות נסתרות (מיניות ואחרות) מוצאות את ביטויין באכילה. לא הצלחתי לגעת בזה.. אבוד לעת עתה.

 

[בדיחהקוסמית]

אוכל../images/Emo174.gif

עוד כמה אפשרויות - אוכל זאת נקודה רגישה אצל הרבה אנשים. כי הרי זה אחד הדברים הכי בסיסיים, וזהו צורך של ממש. זהו הפח בהתמודדות עם התמכרות לאוכל למשל, כי זיהוי והודאה בבעיה מאוד קשה (לעומת נגיד אלכוהול, סמים, הימורים), והרי אי אפשר להפסיק לאכול. מנסיון שלי ושל קרובים אליי, אוכל עשוי לשמש תחליף למימוש עצמי, אינטימיות, חברה, כמו שאמרת תשוקות וחלומות שלא מוצאים ביטוי, נחמה. זה לא קל, אבל אפשר לפתח מודעות לרגעים לפני שאוכלים - האם אני באמת רעב? באיזה מצב רוח נפשי אני נמצא? להקשיב לגוף ולמה באמת הוא צריך (הדחף למתוק או מלוח למשל עשוי להיות משודר מהגוף עקב חוסר, אבל מצד שני אולי הנפש זקוקה לנחמה?) לאכול בתשומת לב ולהפסיק לאכול קצת לפני שמתמלאים, ולראות מה מושך אותי להמשיך לרצות עוד? ("אם לא תאכל לא תגדל - תשאיר צלחת ריקה - בהודו יש ילדים רעבים" כזה קול בראש או קלישאות דומות שלימדו אותנו, או דפוס פיזי של אכילה מעבר לשובע, אפילו שטיפת המוח של הפרסומות?)

 

[ChicoAnimado]

מעניין

פשוט אני רוצה ללמוד לאכול רק מתי שאני רוצה. דרך אגב, יש קשר בין צום לשיפור של מדיטציה?

 

[בדיחהקוסמית]

יש רוצה ויש צריך

לומדים להבדיל בין השניים. אפשר גם לרצות לאו דווקא כשצריך (בא לי לאכול גלידה בלי תחושת רעב) אבל הכל במידה. אם עברנו את.. גבול הטעם הטוב חחחחח אז זה סימן לא בריא. אם איבדנו שליטה ופתאום כל יום בא לנו גלידה, או סיגריה, או מריחואנה, או אלכוהול, או... אז... צום ומניעת אוכל יעשו בדיוק הפוך - ייצרו בעיה נוספת. במקום זאת, אפשר לאכול כל דבר לאט ובמודעות יותר מלאה ושלווה, גם להנות יותר מהאוכל וגם לשים לב לתגובת הגוף. צום הוא תרגול רוחני בדרך כלל של נזירים, אבל גם אפילו ביהדות משתמשים בצומות. הצום באופן פיזיולוגי מנקה את הגוף מרעלים, והרי הגוף הוא מראה לנפש ולהיפך. אבל ההמלצה הבריאותית היא במידה ובלי להיסחף - פעם בנגיד חצי שנה, צום מיצים של כמה ימים לדוגמה. או פעם בכמה חודשים - צום מלא של יום. אבל לקשר בין צום למדיטציה לא מציע לך, כי שוב עם כוח הרצון ("אני החלטתי לא לאכול למרות תחושת רעב חזקה, הנה אני מצליח") אתה מנסה ללכת בכיוון מנוגד לגוף. אתה מנסה להכניע את הגוף ויוצר התנגדות נוספת. אולי האגו הרוחני שלך יתחזק, אבל לא הרוחניות האמיתית. בכל זאת אנחנו לא חיים בתרבות של המזרח או של נזירים בכלל, ואם נזירים משתמשים בצום, הרי שזה חלק ממערך החיים הכולל שלהם, שהוא שונה בתכלית מזה שלנו פה. אני תמיד מציע - למה לשבור מה שעובד?

 

[MargalitE]

שלום צ'יקו אנימדו ../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif

לפני למעלה מעשרים שנה חוויתי התנסות מעניינת בשיטה של ד"ר אן ויגמור בבוסטון ארה"ב. זו שיטה המיועדת לריפוי מחלות שונות, ומעבר לכך שהיא דוגלת בטבעונות מלאה ושתיית מיץ של עשב חיטה, כוללת התכנית צום אחת לשבוע. אולם כאן הכוונה לצום חלקי ולא צום מוחלט. כלומר יום אחד בשבוע לא אוכלים, אבל מותר לשתות מיצים שונים כל היום, בין שהם מיצי פירות ובין מיצים מירקות, וכמובן שתיית מים ככל שרוצים וכן מיץ מעשב חיטה. הכוונה מאחורי רעיון הצום הזה היא, שכאשר אנו אוכלים, מקדיש הגוף אנרגיות רבות לעיכול המזון. אבל כאשר אין צורך להפנות אנרגיות לעיכול, מנצל הגוף את האנרגיות הללו לריפוי עצמי. כמו כן כמובן, זה מאפשר למערכת העיכול לנוח ולהתנקות. וממה שאני זוכרת מן השבועות שביליתי שם בתנאי פנימייה - כאשר חוזרים למחרת לאכול מזון מוצק, מרגישים הערכה והכרת תודה כל כך גדולים עד שכל מאכל פשוט נראה כמאכל מלכים. אז אפשר לומר שיש לזה ערך מוסף... באהבה גדולה מרגלית אילון

 

[שובטמה]

מעשים מביאים לתוצאות -....

מעשים מביאים לתוצאות זה נכון. אך דרך ההתבוננות והמדיטציה תגיע לתובנות שיראו לך את הבחירות הנכונות לחיים שלך מהמקום האמיתי שלך. כי אם אתה בוחר בחירות לא מהאמת שלך אז המעשים הללו לא יקדמו אותך.