תובנה קטנה
מכל התיאוריות שעליהן למדתי ושמעתי בנוגע למשמעות הקיום, יש אחת שקרובה ללבי ולדעתי יותר מכולן. אנסה לתאר אותה בכמה מילים. החיים שלנו מתנהלים בהסוואה, כלומר; המציאות האמיתית של כל מה שמתרחש, אינה זו שאנו רואים, חשים וחושבים, אלה אינם אלא כיסוי לדבר האמיתי. בעצם קיימת רק ישות אחת - אינסופית, לה אנחנו כמובן רגילים לקרוא 'אלוקים', או 'בורא העולם', כל יתר הישויות הקיימות - המוכרות לנו ושאינן מוכרות לנו, שאותן אנו מכנים 'הנבראים', אינם אלא ביטויים שונים של אותה ישות אדירה - בלתי מוגבלת. הסתרה והסוואה אלו נעשות באמצעות התחושה הברורה - אותה חש כל נברא - כאילו היה ישות נפרדת ועצמאית, עם עולם מלא משלו, בעל גוף נפרד, עם מחשבה מקורית, אמוציות, אמביציות ואינטרסים אישיים, והתפיסה כי הפעולות השונות הן תוצאה של החלטות וביצועים שמקורם בו וממנו, זהו למעשה היחס שאנו רגילים לתת, לכל אותן התרחשויות שכביכול תלויות בעצמנו, או באנשים אחרים בעולמנו. אני מבקש לטעון, שכל היצירה האדירה הזו, כולל כל הניואנסים האישיים - המקוריים כביכול, אינם אלא מעשה ידיו של יוצר אחד ויחיד, שנטע בתוך יצירתו, בתוך אותם 'שחקנים' - שאינם אלא ביטוי שלו עצמו - הרגשה עצמית ועצמאית, בכך הוא מסתיר ומעלים את העובדה האמיתית בנוגע למשמעות החיים, וזאת כחלק מאותה יצירה, שיצר ומנווט בעצמו לבדו. עד כאן הרעיון בקצרה, אקווה בעזרת השם בעתיד להוסיף הסברים ואולי גם הוכחות, ככל שניתן יהיה.
מכל התיאוריות שעליהן למדתי ושמעתי בנוגע למשמעות הקיום, יש אחת שקרובה ללבי ולדעתי יותר מכולן. אנסה לתאר אותה בכמה מילים. החיים שלנו מתנהלים בהסוואה, כלומר; המציאות האמיתית של כל מה שמתרחש, אינה זו שאנו רואים, חשים וחושבים, אלה אינם אלא כיסוי לדבר האמיתי. בעצם קיימת רק ישות אחת - אינסופית, לה אנחנו כמובן רגילים לקרוא 'אלוקים', או 'בורא העולם', כל יתר הישויות הקיימות - המוכרות לנו ושאינן מוכרות לנו, שאותן אנו מכנים 'הנבראים', אינם אלא ביטויים שונים של אותה ישות אדירה - בלתי מוגבלת. הסתרה והסוואה אלו נעשות באמצעות התחושה הברורה - אותה חש כל נברא - כאילו היה ישות נפרדת ועצמאית, עם עולם מלא משלו, בעל גוף נפרד, עם מחשבה מקורית, אמוציות, אמביציות ואינטרסים אישיים, והתפיסה כי הפעולות השונות הן תוצאה של החלטות וביצועים שמקורם בו וממנו, זהו למעשה היחס שאנו רגילים לתת, לכל אותן התרחשויות שכביכול תלויות בעצמנו, או באנשים אחרים בעולמנו. אני מבקש לטעון, שכל היצירה האדירה הזו, כולל כל הניואנסים האישיים - המקוריים כביכול, אינם אלא מעשה ידיו של יוצר אחד ויחיד, שנטע בתוך יצירתו, בתוך אותם 'שחקנים' - שאינם אלא ביטוי שלו עצמו - הרגשה עצמית ועצמאית, בכך הוא מסתיר ומעלים את העובדה האמיתית בנוגע למשמעות החיים, וזאת כחלק מאותה יצירה, שיצר ומנווט בעצמו לבדו. עד כאן הרעיון בקצרה, אקווה בעזרת השם בעתיד להוסיף הסברים ואולי גם הוכחות, ככל שניתן יהיה.
