תובנה נפלאה
אני רוצה לשתף שבמקרה אתמול עשיתי דבר שממש לא היה בא לי לעשות (לצערי אני לא יכול לשתף באופן ספציפי אבל זה היה קשור להתנדבות בתחום של טלמרקטינג), לא רק שממש לא היה בי לעשות אלא כשנסעתי למקום הזה כל הנורות האדומות שלי (בראש) נדלקו וצרחו "אל תעשה את זה!". אבל משום שהבטחתי הגעתי לאותו מקום, קיבלתי אימון מצויין מהאחראי עלי ועשיתי את זה: בשיחה הראשונה הרגשתי בחילה (כן ממש) אבל כבר בשיחה השנייה זה התחיל לזרום והחל מהשיחה החמישית כבר התחלתי לאהוב את זה. היום אני רואה שזה תרם לי להרגשת הבטחון בשיחות טלפון, תרם לי ביכולת הקשבה אמיתית לצרכים ולבעיות של האדם בצד השני. כמובן שזה רק ההתחלה. אני מתכוון לעשות את זה פעם בשבוע ארבעה חודשים). רונן