תואר שני
- פותח הנושא VoidMain
- פורסם בתאריך
המינימום בכל המקומות זה 80
בטכניון מבדילים בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות, כי הם מפגרים, בשאר המקומות מקסימום ידרשו השלמות. יחד עם זאת, אל תשכח שמדובר בתחום מבוקש, וכנראה שתצטרך יותר מהמינימום כדי להתקבל. לגבי תחומים - אתה יכול לעבור על אתרי מחלקות למדעי המחשב בכל אחד מהמוסדות ולראות אילו קבוצות מחקר יש. בערך כל התחומים מכוסים בכל האוניברסיטאות, אבל אם למשל אתה רוצה קריפטוגרפיה, אז תלך למכון ויצמן (עדי שמיר) או טכניון (אלי ויהם), הנדסת תוכנה זה בויצמן (דוד הראל), אלגוריתמיקה זה כמובן בכולם, אבל בעברית יש לך את רבין, כריית מידע ובטחון מחשב - גודס באב"ג/פתוחה, וכו' וכד'. עקרונית, אלא אם כן אתה בונה על דוקטורט באיזה תחום מאוד צר, זה לא ממש משנה, אם תעשה תיזה מצוינת בתואר שני - תוכל להמשיך איתה בכל מקום אחר כך, האוניברסיטאות בארץ, כולן, ב500 הראשונים בעולם.
בטכניון מבדילים בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות, כי הם מפגרים, בשאר המקומות מקסימום ידרשו השלמות. יחד עם זאת, אל תשכח שמדובר בתחום מבוקש, וכנראה שתצטרך יותר מהמינימום כדי להתקבל. לגבי תחומים - אתה יכול לעבור על אתרי מחלקות למדעי המחשב בכל אחד מהמוסדות ולראות אילו קבוצות מחקר יש. בערך כל התחומים מכוסים בכל האוניברסיטאות, אבל אם למשל אתה רוצה קריפטוגרפיה, אז תלך למכון ויצמן (עדי שמיר) או טכניון (אלי ויהם), הנדסת תוכנה זה בויצמן (דוד הראל), אלגוריתמיקה זה כמובן בכולם, אבל בעברית יש לך את רבין, כריית מידע ובטחון מחשב - גודס באב"ג/פתוחה, וכו' וכד'. עקרונית, אלא אם כן אתה בונה על דוקטורט באיזה תחום מאוד צר, זה לא ממש משנה, אם תעשה תיזה מצוינת בתואר שני - תוכל להמשיך איתה בכל מקום אחר כך, האוניברסיטאות בארץ, כולן, ב500 הראשונים בעולם.
מה לגבי רמת המבחנים?
כלומר - ברור שאם נותנים מבחנים קלים יותר, התוצאה תהיה ציונים גבוהים יותר שלא בהכרח משקפים את הידע של הסטודנט. בנוסף, אם מניחים שיש משמעות כלשהי לתנאי הקבלה לתואר הראשון, אז מועמד הנמצא בעשירון העליון של מוסד שמקבל רק את מי שבעשירון העליון של הבגרויות והפסיכומטרי - סביר להניח שהוא "מוצלח" יותר ממועמד שנמצא בעשירון העליון של מוסד שמקבל את כל מי שמוכן לשלם, ונותן פקטורים בהתאם.
כלומר - ברור שאם נותנים מבחנים קלים יותר, התוצאה תהיה ציונים גבוהים יותר שלא בהכרח משקפים את הידע של הסטודנט. בנוסף, אם מניחים שיש משמעות כלשהי לתנאי הקבלה לתואר הראשון, אז מועמד הנמצא בעשירון העליון של מוסד שמקבל רק את מי שבעשירון העליון של הבגרויות והפסיכומטרי - סביר להניח שהוא "מוצלח" יותר ממועמד שנמצא בעשירון העליון של מוסד שמקבל את כל מי שמוכן לשלם, ונותן פקטורים בהתאם.
אני לא מבין איך זה קשור.
אם הטכניון סבור שבמכללה מסוימת מקלים עם התלמידים ואלה לא עומדים בתנאי הסף של המוסד - שלתלמידים האלה ישלחו מכתב דחיה מנוסח בהתאם. הכללה סטיגמתית גורפת של הטכניון בהחלט לא מוסיפה ליוקרתו, אלא רק מדגישה את הסנוביזם והאליטיזם הנודפים ממנו. ואם כבר הזכרת פקטורים, אז הטכניון מומחים בזה
אם הטכניון סבור שבמכללה מסוימת מקלים עם התלמידים ואלה לא עומדים בתנאי הסף של המוסד - שלתלמידים האלה ישלחו מכתב דחיה מנוסח בהתאם. הכללה סטיגמתית גורפת של הטכניון בהחלט לא מוסיפה ליוקרתו, אלא רק מדגישה את הסנוביזם והאליטיזם הנודפים ממנו. ואם כבר הזכרת פקטורים, אז הטכניון מומחים בזה
לא מסכים איתך.
א. הסטטיסטיקות (לפחות בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב) מראות שיש מתאם לא רע בין הסכם של הסטודנט שמתקבל לתואר ראשון לבין הסיכוי שלו להיות מצטיין או במצב אקדמי לא תקין. כלומר: מבין אלו שהגיעו עם סכם קרוב ל 100, יש הרבה יותר מצטיינים מאשר בקרב כלל הסטודנטים בפקולטה. באופן דומה, מבין אלו שהגיעו עם סכם 86 (בערך הגבול התחתון להתקבל למדעי המחשב לתואר ראשון), יש הרבה יותר סטודנטים במצב אקדמי לא תקין מאשר בקרב כלל הסטודנטים בפקולטה. ב. בוא נניח שיש שני מוסדות, שעבור אחד מהם, כמעט כל הסטודנטים שלו הגיעו עם סכם בין 86 ל 100, ומוסד שני שכמעט כל הסטודנטים שלו הגיעו עם סכם בין 70 ל 86. למוסד הראשון נקרא טכניון. לשני נקרא מכללה. כעת, שני המוסדות רוצים התפלגות ציונים דומה. למשל, חציון 80, עשרה אחוז מעל 90 ועשרה אחוז מתחת 65. איך הם משיגים את הציונים הללו? נותנים פקטורים מתאימים במבחנים, או שמראש כותבים מבחנים המתאימים לרמה של הסטודנטים שלהם. כעת יש לך שני סטודנטים שסיימו עם ממוצע 90. הסטודנט הראשון מהטכניון והשני מהמכללה. מי משני הסטודנטים לדעתך עמד בדרישות גבוהות יותר? בהנחה שהמתאם בין סף הקבלה לתואר הראשון אכן משפיע על הממוצע במשך התואר, כפי שאכן מתקיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון (ואני לא רואה סיבה להניח שלא מתקיים במקומות אחרים), התשובה לשאלה נראית לי די ברורה: הסטודנט מהטכניון עמד בדרישות גבוהות יותר, ועל כן יש להעדיף אותו בקבלה לתואר השני על פני הסטודנט מהמכללה. האו"פ לא רלוונטית למשוואה, מכיוון ש(עד כמה שידוע לי) היא לא שואפת להתפלגות ציונים קבועה, וזאת משום שכל אחד יכול להתקבל אליה, ולכן המיקום היחסי של הסטודנט בה, לא ממש רלוונטי.
א. הסטטיסטיקות (לפחות בטכניון, בפקולטה למדעי המחשב) מראות שיש מתאם לא רע בין הסכם של הסטודנט שמתקבל לתואר ראשון לבין הסיכוי שלו להיות מצטיין או במצב אקדמי לא תקין. כלומר: מבין אלו שהגיעו עם סכם קרוב ל 100, יש הרבה יותר מצטיינים מאשר בקרב כלל הסטודנטים בפקולטה. באופן דומה, מבין אלו שהגיעו עם סכם 86 (בערך הגבול התחתון להתקבל למדעי המחשב לתואר ראשון), יש הרבה יותר סטודנטים במצב אקדמי לא תקין מאשר בקרב כלל הסטודנטים בפקולטה. ב. בוא נניח שיש שני מוסדות, שעבור אחד מהם, כמעט כל הסטודנטים שלו הגיעו עם סכם בין 86 ל 100, ומוסד שני שכמעט כל הסטודנטים שלו הגיעו עם סכם בין 70 ל 86. למוסד הראשון נקרא טכניון. לשני נקרא מכללה. כעת, שני המוסדות רוצים התפלגות ציונים דומה. למשל, חציון 80, עשרה אחוז מעל 90 ועשרה אחוז מתחת 65. איך הם משיגים את הציונים הללו? נותנים פקטורים מתאימים במבחנים, או שמראש כותבים מבחנים המתאימים לרמה של הסטודנטים שלהם. כעת יש לך שני סטודנטים שסיימו עם ממוצע 90. הסטודנט הראשון מהטכניון והשני מהמכללה. מי משני הסטודנטים לדעתך עמד בדרישות גבוהות יותר? בהנחה שהמתאם בין סף הקבלה לתואר הראשון אכן משפיע על הממוצע במשך התואר, כפי שאכן מתקיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון (ואני לא רואה סיבה להניח שלא מתקיים במקומות אחרים), התשובה לשאלה נראית לי די ברורה: הסטודנט מהטכניון עמד בדרישות גבוהות יותר, ועל כן יש להעדיף אותו בקבלה לתואר השני על פני הסטודנט מהמכללה. האו"פ לא רלוונטית למשוואה, מכיוון ש(עד כמה שידוע לי) היא לא שואפת להתפלגות ציונים קבועה, וזאת משום שכל אחד יכול להתקבל אליה, ולכן המיקום היחסי של הסטודנט בה, לא ממש רלוונטי.
אני כמובן לא יודע מי מנרמל וכמה
אבל בוא נעשה צעד אחד קדימה: אם תקבל את ההנחה שכולם (פרט לאו"פ) מנרמלים, האם תסכים עם הקביעה שיש להעדיף סטודנט שסיים עם ממוצע 90 בטכניון (שבו דרישות הקבלה לתואר ראשון גבוהות) על פני סטודנט ממכללה שסיים עם אותו ממוצע, אבל דרישות הקבלה לתואר ראשון נמוכות?
אבל בוא נעשה צעד אחד קדימה: אם תקבל את ההנחה שכולם (פרט לאו"פ) מנרמלים, האם תסכים עם הקביעה שיש להעדיף סטודנט שסיים עם ממוצע 90 בטכניון (שבו דרישות הקבלה לתואר ראשון גבוהות) על פני סטודנט ממכללה שסיים עם אותו ממוצע, אבל דרישות הקבלה לתואר ראשון נמוכות?
למה?
גליון הציונים עדין מראה את המיקום היחסי של הסטודנט ביחס לשאר הסטודנטים במחזור שלו באותו מוסד. לא? כעת, אם נניח שרמת הלימוד ורמת הסטודנטים באותו המוסד לא משתנים באופן דרסטי במשך מספר שנים קטן (אחרי הכל, הגילאים של הסטודנטים לתואר שני אינם מ 20 עד 100 אלא לרוב בין 25 ל 30 ורובם מתחילים את הלימודים או מיד לאחר התואר הראשון, או אחרי זמן קצר - נניח, עד 5 שנים), הרי שגליון הציונים מראה את המיקום היחסי של הסטודנט ביחס לשאר הסטודנטים מאותו מוסד, על פני מספר שנים (במקום על פני המחזור הספציפי שבו למד הסטודנט).
גליון הציונים עדין מראה את המיקום היחסי של הסטודנט ביחס לשאר הסטודנטים במחזור שלו באותו מוסד. לא? כעת, אם נניח שרמת הלימוד ורמת הסטודנטים באותו המוסד לא משתנים באופן דרסטי במשך מספר שנים קטן (אחרי הכל, הגילאים של הסטודנטים לתואר שני אינם מ 20 עד 100 אלא לרוב בין 25 ל 30 ורובם מתחילים את הלימודים או מיד לאחר התואר הראשון, או אחרי זמן קצר - נניח, עד 5 שנים), הרי שגליון הציונים מראה את המיקום היחסי של הסטודנט ביחס לשאר הסטודנטים מאותו מוסד, על פני מספר שנים (במקום על פני המחזור הספציפי שבו למד הסטודנט).
ובכן, כאן נכנס לתמונה סכם הקבלה
אסכם את ההנחות שלי ואת המסקנות: 1. הנחה: דרישות הקבלה לתואר ראשון בטכניון גבוהות בהרבה מדרישות הקבלה לתואר ראשון במכללה. 2. הנחה: יש מתאם חיובי בין הסכם לבין התוצאות של התואר הראשון, בכל מקום. 3. מסקנה מ 1 ו 2: הסטודנט הממוצע בטכניון, "מוצלח" יותר מהסטודנט הממוצע במכללה, וכך גם הסטודנט המצטיין בטכניון, מוצלח יותר מהסטודנט המצטיין במכללה. 4. הנחה: יש מתאם חיובי בין היות הסטודנט "מוצלח" בתואר הראשון, לבין הצלחתו בתואר השני. 5. מסקנה מ 3 ו 4: עדיף לקבל את הסטודנט המצטיין מהטכניון על פני הסטודנט המצטיין מהמכללה. מה אני מפספס כאן?
אסכם את ההנחות שלי ואת המסקנות: 1. הנחה: דרישות הקבלה לתואר ראשון בטכניון גבוהות בהרבה מדרישות הקבלה לתואר ראשון במכללה. 2. הנחה: יש מתאם חיובי בין הסכם לבין התוצאות של התואר הראשון, בכל מקום. 3. מסקנה מ 1 ו 2: הסטודנט הממוצע בטכניון, "מוצלח" יותר מהסטודנט הממוצע במכללה, וכך גם הסטודנט המצטיין בטכניון, מוצלח יותר מהסטודנט המצטיין במכללה. 4. הנחה: יש מתאם חיובי בין היות הסטודנט "מוצלח" בתואר הראשון, לבין הצלחתו בתואר השני. 5. מסקנה מ 3 ו 4: עדיף לקבל את הסטודנט המצטיין מהטכניון על פני הסטודנט המצטיין מהמכללה. מה אני מפספס כאן?
סכם? מה זה סכם?
בכל מוסד, אם בכלל, מחשבים סכם אחרת. אתה מניח שכל מי שלומד במכללה בהכרח לא התקבל לטכניון. למה? אני למשל התקבלתי לטכניון ובחרתי שלא ללמוד בו. אתה חושב שאני היחיד? הרי אף אחד לא שואל את בוגר המכללה לפני פסילתו, לא מאיזה מכללה הוא בא, ולא למה הוא למד שם, ולא איך הוא סיים את לימודיו. הוא פסול מראש, תוך איזשהי הנחה לא ברורה שאתה מניח פה, שהיא סטיגמתית במקורה, מתוך הנחה נרקיסיסתית שמי שלומד במקום אחר - לא יכול היה ללמוד בטכניון. זה לא נכון. השיקולים של האנשים יכולים להיות שונים ומשונים. אנשים הולכים למכללות כי יש להם מלגות, כי זה קרוב לבית שאל אבאמא, כי העבודה מממנת, כי אורח חיים מתאים להם, ועוד מתוך מליוני סיבות, שבכלל לא קשורות לסכם.
בכל מוסד, אם בכלל, מחשבים סכם אחרת. אתה מניח שכל מי שלומד במכללה בהכרח לא התקבל לטכניון. למה? אני למשל התקבלתי לטכניון ובחרתי שלא ללמוד בו. אתה חושב שאני היחיד? הרי אף אחד לא שואל את בוגר המכללה לפני פסילתו, לא מאיזה מכללה הוא בא, ולא למה הוא למד שם, ולא איך הוא סיים את לימודיו. הוא פסול מראש, תוך איזשהי הנחה לא ברורה שאתה מניח פה, שהיא סטיגמתית במקורה, מתוך הנחה נרקיסיסתית שמי שלומד במקום אחר - לא יכול היה ללמוד בטכניון. זה לא נכון. השיקולים של האנשים יכולים להיות שונים ומשונים. אנשים הולכים למכללות כי יש להם מלגות, כי זה קרוב לבית שאל אבאמא, כי העבודה מממנת, כי אורח חיים מתאים להם, ועוד מתוך מליוני סיבות, שבכלל לא קשורות לסכם.
אתה לא למדת במכללה.
למדת באו"פ, לא? א. הטכניון לא פוסל על הסף בוגרי מכללות, אלא דורש מהם יותר מאשר מה שהוא דורש מבוגרי אוניברסיטאות בשביל להתקבל. ב. המקרים שאתה מתאר הם מקרי קצה של סטודנטים שיכלו להתקבל לאוניברסיטה ובכל זאת העדיפו מכללה. אני מניח שברוב המקרים, הסטודנטים שבחרו במכללה, עשו זאת בגלל שיש להם בגרות ופסיכומטרי נמוכים מדי בשביל להתקבל לאוניברסיטה. על כן הרמה הכללית במכללה תהיה נמוכה יותר, כי הסטודנטים המגיעים אליה בממוצע היו פחות טובים בבגרות ובפסיכומטרי, ובגלל שיש מתאם חיובי בין בגרות ופסיכומטרי (סכם) לבין הצלחה בלימודים אקדמאים, הרי שהם גם יהיו פחות טובים בלימודי התואר הראשון. על כן מי שנמצא בעשירון העליון מבין בוגרי מכללה, לא שקול למי שנמצא בעשירון העליון מבין בוגרי אוניברסיטה.
למדת באו"פ, לא? א. הטכניון לא פוסל על הסף בוגרי מכללות, אלא דורש מהם יותר מאשר מה שהוא דורש מבוגרי אוניברסיטאות בשביל להתקבל. ב. המקרים שאתה מתאר הם מקרי קצה של סטודנטים שיכלו להתקבל לאוניברסיטה ובכל זאת העדיפו מכללה. אני מניח שברוב המקרים, הסטודנטים שבחרו במכללה, עשו זאת בגלל שיש להם בגרות ופסיכומטרי נמוכים מדי בשביל להתקבל לאוניברסיטה. על כן הרמה הכללית במכללה תהיה נמוכה יותר, כי הסטודנטים המגיעים אליה בממוצע היו פחות טובים בבגרות ובפסיכומטרי, ובגלל שיש מתאם חיובי בין בגרות ופסיכומטרי (סכם) לבין הצלחה בלימודים אקדמאים, הרי שהם גם יהיו פחות טובים בלימודי התואר הראשון. על כן מי שנמצא בעשירון העליון מבין בוגרי מכללה, לא שקול למי שנמצא בעשירון העליון מבין בוגרי אוניברסיטה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.