תהליך הגילוי העצמי

[wwwSapir]

תהליך הגילוי העצמי

אני אשמח אם אנשימות יספרו כאן על איך הם גילו שהם ג'נדרקווירס/טרנסג'נדרקווירס או כל הגדרה אחרת שאליה הם משייכים את עצמם.

אישית - הרגשתי כל החיים שלי נעה ונדה בין זהות גברית לנשית, ולרוב איפשהו באמצע..
בתור ילדה התחפשתי בפורים לאביר, צב נינג'ה ופיטר פן, ושיחקתי בבאטמנים מפלסטיק ולגו, ומשחקי מחשב של בנים, אבל אף פעם לא סיפרתי על זה לאנשים, על מה שאני מרגישה בפנים.
לא ידעתי שיש לזה הגדרה, עד לפני כמה חודשים... שהסברתי לחברה מה אני מרגישה, והיא אמרה לי "אז את ג'נדרקווירית".
חיפשתי את זה בגוגל, וזה התאים בדיוק.

 

[Apikachu L]

הממ...אני תמיד הרגשתי לא שייכת

הייתה לי תקופה בה שקלתי ברצינות לעשות טרנסקסואציה לגבר, אבל באיזה שלב זרקתי הכל לקומפוסט, זה היה בערך בגיל 18-19. אח"כ היו לי זמנים בהם בכח ניסיתי להיות אישה, כי ראיתי שזה פוגע בי שאני לא ממש נשית. היה לי חוץ מזה די טוב מגדרית, כי במדים וזה לא רואים כ"כ ציצי וכאלו... או לפחות אצלי שקיבלתי מדים ענקיים

רק כאשר נתקלתי במושג ג'נדרקוויר נרגעתי. פתאום הכל התחבר וידעתי מי אני. וזה היה נהדר.

וגם:
http://ponetium.wordpress.com/2012/08/20/my_gqety/

 

[danielelsohn]

לא יודע בדיוק

כשהייתי בכיתה ד' (אולי ה', אולי ג', לא זוכר) היה לי מראה קצת נשי בגלל שהיה לי שיער ארוך ועוד לא היו ממש הבדלים פיזיים מורגשים בין בנים ובנות וכשהתבלבלו במגדר שלי זה נורא עצבן אותי.
אחר כך, בכיתה ט' בערך נהייתי מודע לקיומם של מלא מגדרים מגניבים ולמרות שכבר לא היה לי מראה נשי בשום צורה (חוץ משיער ארוך ומהמם שכבר לא איתנו יותר), אימצתי זהות ג'נדרקווירית מתוך הזדהות עם הערכים והגעלות מסיסקסיזם ולהטבא"קפוביה.

במובן זה, לא הרגשתי ג'נדרקוויר המון זמן אבל מהרגע שנהייתי מודע לדברים כמו קיומם של עוד מגדרים וההבדל בין מגדר למין וסיסקסיזם ולהטבא"קפוביה פשוט לא הרגשתי סיס יותר, לא הרגשתי שהזהות הזו היא אני יותר.
זה לא שהג'נדרקוויריזם שלי הוא מתוך דעה בלבד, אלא עם המודעות לנושאים האלו השתניתי בצורה מסוימת.

 

[lily kane]

מיאו

הגילוי של השם היה הדבר בערך הכי ארוך ובמבט לאחור זה היה ולא היה כל החיים:
בערך מגיל 6 ועד גיל 14 הייתה לי אותה תסרוקות קרה נוראית
בגיל 6 אמא נתנה לידידה שלה לספר אותי שהייתה די חסרת ניסיון היה לי תסרוקות כל כך גברית שאמא שמה לי סיכה ורודה על השיער רק כדי שאנשים ידעו להבחין מגדרית, הגן שלי היה ממוקם ליד איזור ענק של בת ספר יסודי, 2 חטיבות ותיכון. הרבה פעמים נערות היו מסתכלות עלי ואומרת את המשפט הבא: "אוי את כל כך יפה , אתה בן או בת?" כבר אז השאלה הזו עצבנה אותי.

בגיל 8 הייתי תום בוי לחלוטין, לא הסתדרתי עם רוב הילדים שכינוי אותי "מוזרה" ,הייתי מטפסת על עצים, מטפסת על גדר בית הספר, לובשת מה שנתנו לי באותו הרגע שהיה לרוב חולצות עם הדפסים של כדרוגל או שמלץ אחר

הגילוי שלי שזה עמוק ושיש לזה בכלל שם היה נורא איטי
כשהייתי בגיל 19 רק התחלתי להבין שיש בי באמת גם סוג של בן ואז נוצר השם, בגיל 20 ניסתי לדבר מול ידיד טרנס שסוף סוף יצא מול המשפחה בזכר, אבל הוא לקח את זה נורא קשה וביקש שלא אעשה זאת שהוא לא אוהב שבנות עושות את זה כאופנה בעוד הוא צריך לשלם מחיר כבד כל כך.זה הרתיעה וסגר אותי לתקופה, לא יכלתי להגיד לו שלא עשיתי את זה "סתם" הרי לא רציתי לעשות ניתוח.

בגיל 22 בערך הייתה הפעם הראשונה שהייתה לי בת זוג שהתייחסה לזה היא או אני עוד לא קראנו לזה בשם אבל כשהיינו מגעים למצב אינטימי היא הייתה שואלת איך לפנות אלי (מגדרית) .

רק לפני שנה בעצם פעם ראשונה באופן בוטה התחלתי להציג את עצמי לאנשים כגנדרקוויר, לא לכולם אבל כבר ליותר.

 

[Apikachu L]

הסיפור שלי קצת דומה לשלך. באופן מצחיק, גם לי הייתה תקופה עם תסרוקת קצרה

לטפס על עצים...אני עדיין עושה את זה, למרבה הרתיעה של כולם.

 

[lily kane]

התקופה הזו

היא כנראה אחת הסיבות שאני מעדיפה שיער ארוך על כולם בערך

 

[ליזי133]

אני אכתוב מה שאני חושבת לרגע זה....

בלי קשר, אולי עם קשר, הייתי תומבוי כזאת, כשהייתי ילדה קטנה עדיין. לא זוכרת עד מתי בדיוק, אבל בעיקר בגילאי היסודי. הזכרתם טיפוס על עצים? יופי

אחרי שהטמיעו בי יותר את היותי נקבה עברתי להיות יותר 'כמו בת' כזאת, אפילו שלא ממש אהבתי את זה, אבל הייתה לי יותר 'מודעות' כזאת לזה...
התחלתי לכתוב כאן קטע כזה... אבל מסתבר שאני עדיין לא רוצה לכתוב על זה, אז מחקתי, בסדר?

בכל מקרה, לא יודעת אם ההגדרה של ג'נדרקוויר מתאימה לי או לא, אבל... איכשהו, זה מרגשי לי דיי שייך לכאן.... אגב, אם היה לי האומץ, לגמרי הייתי ממשיכה להתלבש כמו בן.. גם עכשיו

ואולי כשאני אסיים עם ה'רגישות' שלי לגבי קטע מסויים בכל הנושא הזה, אשתף גם בו, אבל זה בעיקר קטע על גוף. כלומר ביולוגי. ובינתיים מעדיפה לא לדבר על זה

נחמד לי פה

 

[ליזי133]

ואגב,

(אני כל פעם שוכחת להוסיף איזה משהו...

)
יש לזה גם קטע פיזי, ורוחני אפילו, אבל זה הרבה לפרט....
וזה כלומר, חוץ מהקטע המחשבתי, לפי קטע רוחני מסויים, זה נשמע מתאים לי......

 

[lily kane]

כשתרגיש/י נכון

אנחנו כאן

 

[ליזי133]

תודה

ועוד משהו....

איכשהו חשבתי שהרבה בנות לא אוהבות להיות בנות או משהו כזה... ואז אני מגלה ומבינה, שלא... זאת בעצם אני....
זה לא קצת הזוי? אני אוהבת להיות בת ברוב המובנים, אבל אני מעדיפה גוף של זכר. בכל המובנים. אני מעדיפה להיות נקבה בגוף של זכר. אבל אני נקבה ביולוגית וHELL KNOWS מה כל השאר....

 

[lily kane]

אני לא יודע

אני חושבת שיש הרבה דברים שהם הזוים
בהרבה מובנים אני אעדיף גוף של זכר אבל לא תמיד ארצה להיות נקבה בגוף של זכר
ולפעמים כן בא לי על הציצים שלי

אני חושבת שמה שמבאס
שבמקרה שלי ניתוח לא באמת יפתור כלום