"אשליה". האם יש לך משהו אחר להציע?
אינסטנקטיבית אנחנו משתמשים בדבר הזה שנקרא "זמן". זה לא משנה האם הוא תוצר של משהו, הוא משמש אותנו יופי. ברגע שאנחנו מקיימים אותו, הוא קיים! הזמן נהפך לגורם, לסיבה. מחר יש לי עבודה ב-8 בבוקר, אני אלך לישון היום מוקדם. קבענו לעצמינו חברה שלא יכולה להתקיים בלי זמן, זמן הוא לא "אשליה". בוא נגיד שמה שאדם רואה כשהוא על טריפ זוהי "אשליה" (לאון דווקא אבל...), זה לא קיים אלא רק בשביל זה שלקח את הטריפ. זמן קיים בשביל כולנו ואנחנו לא מכירים שום דבר אחר, אנחנו אפילו לא יכולים לחשוב במושגים שכאלו, אי אפשר להגיד שזמן הוא אשליה. אשליה בהשוואה למה? למה שאמיתי? אמיתי מבחינת מי? יכול להיות שאפשר להשתחרר מראיית הזמן, זה עדיין לא יהפוך את הזמן לאשליה.