תהייה...

[HassiD]

תהייה...

אני בדיוק קורא עכשיו את "בני הנפילים", ושמתי לב שברוב ספרי הפנטזיה, הגיבור הוא דמות שמגלה שהיא בעצם משהו אחר (יש אמנם חריגים בהם הדמות נשארת מה שהיתה מלכתחילה, כמו נגיד בשר הטבעות, אבל באחוז נאה מהספרים זה לא ככה...). אני מניח שזה ככה כי זה בעצם יוצר לקורא תחושה של "נו, מי יודע, אולי גם אני לא מה שאני חושב שאני, ובעצם אני...", וככה נוצרת סוג-של תחושת הזדהות...

תהיתי האם לא היית נוצרת בעצם הזדהות גדולה יותר אם הגיבור היה נשאר אותו דבר, רק עם תאורה מתחלפת. ובמקרה שלנו:
אתם חושבים שאם הארי פוטר היה ילד רגיל לחלוטין, שפשוט היה חי בעולם הקוסמים (לצורך הענין - סקיב) ועדיין מציל את העולם, (ז"א יהיה צורך לשנות קצת את הסיפור, אבל תחשבו בגדול שהוא בעצם ללא יכולות קסם לחלוטין, והסיפור פחות או יותר זהה), האם היינו מזדהים עם זה יותר, או שעצם העובדה שהארי הוא לא-הכי-מוכשר, אבל עדיין יש לו מזל ו"גורל", זה מספק אותנו?

 

[N o R i K o]

בני הנפילים זו לא דוגמה

טוב שקסנדרה קלייר לא קראה לקליירי "הארי פוטר שנראה כמו רון וויזלי אבל הוא בעצם בחורה."
היא כתבה בשוונג "ואז קליירי הביסה את וול- סליחה, לא וולדמורט, וולנטיין."
פשוט זוועה מה שהלך שם.

אני יכולה לתת לך כדוגמה מנוגדת את הפאנדום האהוב עליי אחרי ה"פ, משחקי הרעב - באמת שקטניס היא נטו בחורה ממוצעת לחלוטין ואין בה שום דבר מיוחד או מגניב, ובכל זאת היא נכנסת למשחקי הרעב הכי בלי תסביך גיבורה והכי לא זוהרת ומנצנצת ובכל זאת Kicking ass.

 

[HassiD]

כמובן

משחקי רעב הוא גם לא היחיד בנושא, אבל כשעברתי בראש על ספרי הפנטזיה שקראתי במהלך חיי, גיליתי שבאחוז גבוה יותר יש "גיבור על" מאשר איש רגיל...

 

[N o R i K o]

אבל אז מה יהיה מעניין בזה

"היי, אני בנאדם ממוצע לחלוטין שנקלע לעולם מגניב ו... מה עכשיו."
תאר לך את בני הנפילים מנקודת המבט של סיימון. לא מספיק שהספר משעמם, הוא יהיה עוד יותר משעמם.

 

[HassiD]

ברור, לא התכוונתי ככה

כי ככה זה באמת יהיה משעמם בהגזמה... התכוונתי שקליירי תשאר בת-אנוש עד הסוף...

 

[N o R i K o]

אבל היא לא הייתה בת אנוש מההתחלה

אם היא הייתה, היא לא הייתה רואה אותם, לא היה מתחיל הסיפור.

 

[HassiD]

כפי שכבר ציינתי בהודעה שלמטה

ברור לי שיהיו שינויים כלשהם בספר, כי אחרי הכל, הספר נכתב ככה שהיא לא בת אנוש. אבל זה לא דורש יותר מידי תחכום כדי לשנות את זה, במקרה שלה לדוג', מספיק שהם לא יעשו לחש הסוואה באותו זמן...

 

[OKDeSign]

אני חושבת שזה יותר בגלל העולם הקסום

לא שאנחנו יכולים להיות מיוחדים (כי המסר לרוב זה דברים חינוכים גם אם אתה בנאדם רגיל פשוט תאמין/תאהב/תצליח וכו וכו)
אלה הענין של העולם הקסום / מיוחד / שונה שמתגלה ובעצם זו הפנטזיה
(אני ברורה? :S)

 

[HassiD]

מסכים

אבל היה אפשר כמעט בכל הספרים להשאיר את הגיבור כמישהו רגיל לחלוטין, ולא להפוך אותו למישהו בעל ייעוד מיוחד בחייו. מה מונע מהארי להיות סקיב שחי בעולם הקסום, ובסוף להרוג את הלורד עם אקדח או משהו כזה? זה היה אפילו יוצא יותר מגניב, שהלורד עם כל השטויות של "עליונות" וכדו', היה מת מסקיב "פשוט"...
אפשר להמשיך ולתאר את העולם הקסום והכל, אבל פשוט שהגיבור יהיה לא מישהו מיוחד...

את יודעת מה? אני יכול להתפשר אפילו כל הארי כקוסם, אבל למה הוא צריך להיות ייחודי? למה לא לתת את ההרגשה שגם המישהו הכי מסכן ומעפן שווה משהו (ע"ע נוויל...)

 

[N o R i K o]

מה ייחודי בהארי בכלל?

אני חשבתי שהוא סתם מעפן ושנוויל הרבה יותר מגניב ממנו.
כל הקטע שלו עם וולדמורט זה בגלל שהוא בעצם היה הורקרוקס שלו.

 

[OKDeSign]

הארי הוא ילד די רגיל, שהיה לו דודים מתעללים ועם הרבה טיפוח ומזל הצליח "להציל את העולם"
וזה בגרשיים כי זה לא רק הוא.

למה הארי לא יכול להיות ילד רגיל?
כי אז אין עליו נבואה, כי אז הוא לא הולך להוגוורטס כי אז הוא לא באמת יכול להילחם בעולם הקסמים.
שזה שאתה קוסם, לא הופך אותך למיוחד, אצל רולינג זה בדיוק ההבדלה אם יש לך צבע עיניים שונה (עולם הקסם שלה מאוד מאוד מגוון ומשקף יפה את רוב החברה שלנו..)

 

[HassiD]

ברור שאם נשאיר את הסיפור זהה לא נתקדם

אבל היה אפשר לבנות אותו אחרת, שהארי הוא סקיב, ונגיד הנבוראה אומרת שיהיה סקיב כלשהו שיהרוג אותו, בלי שום דבר ספציפי, וזאת בעצם עוד סיבה שהלורד שונא כאלה שאין להם דם קסום... (סתם זרקתי כיוון...)

אפשר לעשות את הארי סתם קוסם יתום שמתגלה כסקיב, ולכן כולם הציקו לו בילדותו, הוא עדיין ילך להוגוורטס, (למקרה שהוא לא סקיב), אבל בסוף תכלס - הוא ילד רגיל...

(שלא לדבר על זה שה"חוקים" המוכרים לנו עכשיו יכולים להיות שונים לגמרי...)

כמובן שיכול להיות שזה יהיה פחות מעניין, אבל זה בדיוק היה הדיון, האם אתם חושבים שהיה אפשר לעשות את הסדרה ככה שתשאר מעניינת גם בלי שהארי יהיה ייחודי...

 

[מרבה ידיים]

אני חושבת שהקסם של הסדרה נעוץ בקסם

אמנם רולינג אלופה בבניית דמויות, כך שיכלה ליצור עלילה מרתקת גם עם אנשים רגילים, אבל כקוראת הייתי פחות מתחברת לספרים כאלה.
הרפתקאות של סתם ילדים רגילים יש בספרים מעולים כמו "מחניים" או ספרי רואלד דאל, אבל זה לא פנטסיה.

יש משהו מאוד מושך בעובדה שבנפנוף שרביט אתה יכול לעשות דברים על טבעיים, אם הארי היה ילד רגיל הוא ככלל ראשון לא יכול היה להשתלב בחברת הקוסמים שרולינג בנתה ולכן היה לו כמעט בלתי אפשרי להציל את העולם שלהם ואני חושבת שגם היתה לו הרבה פחות מוטיבציה.

 

[אלנור ליאדון]

אני חושבת שאחד המצבים שהיו יכולים להיות

מענינים היה עם הארי היה מתחיל כקוסם ומאבד את היכולת באמצע או אפילו שוולדמורט לקח ממנו את היכולת להיות קוסם ואם הוא יהרוג אותו\יגשים את הנבואה הוא יקבל אותה חזרה...