תהיות

תהיות

האם פרק ב' יותר קשה מפרק א'? האם אנחנו מוצאים את עצמינו זהירים יותר בלהתקרב, בלהתקשר, כי נפגענו? האם אנחנו יותר קופצניים מכל אמירה, יותר חשדניים, יותר צריכים חיזוקים? האם אנחנו נותנים פחות כמשנה זהירות כי נפגענו? האם אנחנו נוטים יותר לברוח ללבד מאשר להתמודד עם הקשר? האם בעקבות הפגיעה החכמנו או שאנחנו עושים יותר טעויות בגלל הפחדים שמדברים מגרוננו?
 

Lonely In Blue

New member
את...

שואלת שתי שאלות שונות. על השאלה האם פרק ב' יותר קשה מפרק א', התשובה היא כן. קשיים אובייקטיביים. קשיים של משפחה מורכבת. הילדים שלו, והילדים שלה. קשיים כספיים כמו תשלומי מזונות. קשיים של גיל, שלא הפך להיות צעיר יותר. על השאלה, איך אנחנו מתייחסים לפרק ב', התשובה היא, שאין דבר כזה "אנחנו". כל אחד מגיב אחרת. האחד לומד מטעויות. השני מנסה להוכיח שמעולם לא טעה. האחד הופך להיות זהיר יותר, השני אומר מה כבר יכול לקרות, שלא חוויתי כבר. האחד בורח, והשני מתמודד. כמספר המשיבים, כך יהיה מספר התשובות.
 

טליה1233

New member
בזהירות משיבה ../images/Emo8.gif

< כי אינני בפרק ב' כלל וכלל
אני מהבורחות רחוק מאוד
> האם פרק ב' יותר קשה מפרק א'? לא בהכרח.. תלוי איך מסתכלים על קשיים (אובייקטיביים או רגשיים) - באמון של בשלות, בראייה מפוכחת, בגישה סובלנית וסבלנית... 'הכל תלוי בטיב המילוי'
האם אנחנו מוצאים את עצמינו זהירים יותר בלהתקרב, בלהתקשר, כי נפגענו? אין באמירה זו סתירה?
אם אנחנו פוצחים בקשר פרק ב', הרי שאנו אמורים להחכים ולצאת לדרך חדשה נינוחים
אם לא, אז לא בקשר אנו מביטים
אלא ביחסי יריבות
תמיד טוב לצאת מקשר מחוזקים ולבוא 'ממקום נקי' פנימי לקשר החדש. לקחת הטוב ולהמריא אתו
האם אנחנו נותנים פחות כמשנה זהירות כי נפגענו? אם כך אנו חשים, עבודה פנימית רבה לפנינו "לא קשה היא לא קשה דרכינו ופנייך לפעמים כה נוגות, עוד דרכים רבות לפנינו..." (השיר מהזכרון
) האם אנחנו נוטים יותר לברוח ללבד מאשר להתמודד עם הקשר? כבורחת מנישואים כרונית, אז התשובה היא שהקשר לפעמים כובל... ונובל .... בתוכי. קודם אני ואחר הקשר (לא להקשר!) הזוגי. הרבה אויר (ואוירה/ מתלוצצת
) חופשי חשוב לי ומכיוון שמקבלת עצמי עם כל נתינתי, חיה כפי שהיום. לבד מבחירה(ומבריחה חחחחח)
האם בעקבות הפגיעה החכמנו או שאנחנו עושים יותר טעויות בגלל הפחדים שמדברים מגרוננו? תלוי וזו בדיוק המילה: תלות. אם תלות היא סיבת הסיבות לקשר הבא (חשש מלבד, נזקקות ל... וכו') הרי שאנו נידונים לחזור על אותן הטעויות ולהוסיף להן עוד.
בהצלחה למתמודדים בינינו
 

my sunshine

New member
קושיות

את שואלת, ופסח עדיין לא כאן
ברור שפרק ב' קשה יותר ולו רק מעצם העובדה שאנו למודי נסיון חיים, לעתים עם ילדים... בפרק ב' איננו מסתכלים עוד מבעד למשקפיים ורודות. אנו מפוקחים ולרוב יודעים מה אנו רוצים... כמו שכתבתי למעלה "כשהיינו בפרק א' בחיינו, היינו צעירים, ראינו הכל דרך משקפיים ורודות,אהבנו עד כלות וחשבנו שנהיה יחד לנצח.." , "...כולנו מחפשים אהבה אמיתית, כזו שתדע ללטף את צלקות חיינו, לאהוב אותן ולקבל אותן כמות שהן. כולנו רוצים שהמערכת הנוכחית תהא איתנה מתמיד...." בנוגע לשאר השאלות: הפחדים הם חלק מאיתנו, השאלה איך אנו מתמודדים איתם ועד כמה אנו נותנים להם להפריע לנו בחיינו... שאלה שהתשובה עליה יכולה להיות שונה מאחד לאחד. וכל השאר - שוב - תלוי באדם המדובר...
 
למעלה