תהיות

פינקית

New member
תהיות

התפללתי קצת בכיפור, אז היי, אני דתייה! אבל אז הדלקתי טלוויזיה ומחשב בחג סוכות, אז היי, אני לא דתייה אני מברכת אוטומטית לפני כל דבר שאני אוכלת, אז היי, אני דתייה! אבל לא טורחת לברך ברכה אחרונה, אז היי, אני לא דתייה אני שומרת נגיעה אפילו בגילי המופלג, אז היי, אני דתייה! אבל לוחצת ידיים לגברים בעבודה, אז היי, אני לא דתייה אני מתלבשת בצורה צנועה, אז היי, אני דתייה! אבל לובשת מכנסיים כבר משהו כמו חמש שנים, אז היי, אני לא דתייה זה נגמר מתישהו? נשאר לי רק לקוות שאולי עם הזמן כל הכאב וחוסר הודאות יצטברו למידה קטנה של תבונה שתהפוך אותי לבן אדם טוב (יותר?). ועוד משהו קטן, אני לומדת בימים אילו נהיגה, עם מורה, אישה. היא מלמדת כמעט את כל החרדיות בנמצא, ואני מוצאת את עצמי בבני ברק לא מעט. יום אחד, אאוט אוף דה בלו, היא שאלה אותי באיזה תיכון למדתי, אז סיפרתי לה שלמדתי באולפנה וגם ציינתי בדיוק איזו. אז היא השיבה: "רואים". הייתי עסוקה בלא לדרוס עוברים ושבים, אז לא שאלתי אותה מדוע ולמה. "רואים"? איך רואים? איך היא יכולה לראות את זה מבעד הלבוש שלי ישנתי-בג'ינס-ובטישרט סטייל?. לא ברור.
 
למעלה