תהיות

מממ... יחידה ותמה שתמיד שואלת למה... ../images/Emo13.gif

ראה, איש יקר, לחזל"ינו היה קושי לא קטן לסדר לנו אמונה כהלכתה. שהרי אם האלוהים הוא יודע כל ואופק ראייתו הוא מן האינסוף אל האינסוף- הכיצד זה שבני האדם חוטאים? מי אשם בחטאם אם לא האלוהים? מי, אם לא הוא, אשם בכל אותם מרעין בישין הפוקדים את עולמנו? הרי הוא היודע, המכוון, המנהיג... ואם כך- הרי יכול היה למנוע בעד החטאים מלהתקיים. ובכלל- מה מונע בעדו מלקיים עולם אוטופי שכולו אך טוב? ראיה שכזו מפקיעה מן האדם כל שמץ של בחירה חופשית, וגרוע מכך- כל שמץ של אחריות למעשיו. תמיד ימצא האשם- השם! ואז, הכיצד זה תשכנע את היהודים הטובים לחזור בתשובה ולתקן את דרכיהם? הרי ממילא הם המריונטות והיושב במרומים- מושך בחוטים ונהנה מההצגה. חזל"ינו היו חכמים עד מאד (ממש כמו נביאינו, שהם בכלל היו עילויים ופסיכולוגים מעולים ביותר) ודאגו ליישר את ההדורים וליישב בין ההשקפות השונות- שכל אחת מהן אינה נופלת בחשיבותה מרעותה. ומה עשו? קבעו כי: "הכל צפוי והרשות נתונה" והנה- נפתרו כל הבעיות. בורא עולם נותר יודע כל, ובני אדם למדו כי מעשיהם על אחריותם בלבד. באשר להשקפתי שלי- לא, היא אינה מבוססת על "אמונה" ותו לא. בהחלט ובהחלט יש לה בסיס לוגי מוצק (טיפוס רציונאלי מטבעי, בעוונותיי). השקפתי איננה פועל יוצא מבחירה והכרעה סתמית בין עמדות שונות- סטייל ה "אנ-דנ-דינו". השקפתי באשר לבורא עולם (שהיא מתגבשת ונבנית באופן מתמיד, ואני יותר מפתוחה לשמוע גם עמדות אחרות- ובלבד שיהא להן על מה להתבסס) מבוססת בראש ובראשונה על בקיאותי בכתובים ובכתוב עליהם, וכן על המון שאלות ששאלתי את עצמי ותובנות המתגבשות להן בעקבות כל אלה...
 
למעלה