תהיות על חוגים

תהיות על חוגים

יום הלימודים אצלנו ארוך - 9:10 עד 3:40, אני מתלבטת עד כמה נחוץ ואפשר להוסיף גם חוגים. בבית הספר יש שעת ספורט יומית וגם לימודי שחיה, יש מוזיקה, יש שיעורי אמנות, והילדונת בכל מקרה תלך לצופים (עוד מגן חובה!) שמאוד אהבה בשנה שעברה, ובתקווה גם ל"שבת סקול". הצופים ושבת סקול הם מספטמבר ועד סוף אפריל, אבל חוגים אחרים שהיא מבקשת, כמו התעמלות וטרמפולינה, הם סמסטריאליים - נרשמים לשלושה ומשהו חודשים בכל פעם. נכון שמיותר לחלוטין להעמיס עליה עוד חוג בחודשים הראשונים של שנת הלימודים? אם ממש נרצה, נוכל להוסיף חוג בינואר.
 
חוגים

אמא יקרה, באמת נשמע די והותר חוגים ופעילויות לשבוע. משאלתך, אני מבינה שאת חשה אשמה מסויימת על כך שבתך לא נרשמת גם לחוגים נוספים. בחברת השפע של ימינו, יש אין סוף אפשרויות, וכולן נשמעות טובות ואטרקטיביות. אבל, כמו בארוחת בופה עשירה- לא נוכל להעמיס על הצלחת את כל האוכל המוצע, כך גם עם חוגים, עלינו לבצע בחירה מושכלת שתתבסס על בחירת הילד, על סדר העדיפיות שלנו, לוח הזמנים שלנו ושל הילד, וגם על האספקט הכלכלי. ובמקרה זה לא "כל המרבה הרי זה משובח". לעיתים דווקא זמן פנוי, בו הילד יכול "סתם" להיות איתנו בבית, להירגע ולנוח, זה הזמן המשמעותי ביותר עבורו וגם עבורנו.
 
תודה - חיזקת אותי

אכן אי אפשר הכל. מה לעשות שהילדה אוהבת גם את הצופים, גם להתעמל, וגם וגם וגם? אכן יש בי אשמה מסוימת שבשנה שעברה היא הלכה לחוג ג'אז שהיה בזבוז זמן מוחלט - רק כי היה נוח וקרוב לבית ולא מאוד יקר וחברות שלה הלכו גם. יש לה כשרון לא מבוטל להתעמלות, היא ביקשה כמה פעמים לחזור לחוג שהיתה בו ונהנתה מאוד, ואני לא רוצה שגם השנה הזו תתבזבז. מצד שני, כמו שאמרת, אני לא מוכנה לעומס בלתי הגיוני על המשפחה, בפרט שרוב מטלות הנהיגה (בחורף, בשלג, ובפקקים של אחר הצהריים) עלי. אני אישית מאוד אוהבת זמן "סתם", רוב החופש הזה עובר עלינו בבית. נראה לי שעוד יותר חשוב יהיה זמן להיטען בבית כשתתחיל שנת הלימודים וכולנו נבלה הרבה שעות בחוץ.
 

פלגיה

New member
רק בהערה שולית

אומר שעומס זה מושג יחסי ואישי לילד. הבן שלי היה (אמנם בגיל גדול יותר) שותף בחוגים ובפעילויות שלשמען כל אדם חשב שאנחנו מגזימים ומציפים אותו. הוא למד 7 שעות מדי יום, והיה שותף למקהלת בית ספר, פעיל בחוגי ג'ודו וקרמיקה, ומשתתף בתחרויות שחמט. יצא שכל אחרי הצהרים שלו היו תפוסים - עד הערב. והיה לו טוב עם זה. (מצד שני - בבית הספר הוא נח)
 
לצערי גם אני חלק מהמשוואה

לא רק כלכלית, אלא גם כיון שהיא לא יכולה ללכת עצמאית לשום מקום. אנחנו משפחה חד-מכוניתית
בימים שבהם יש חוגים הרכב חיב להיות אצלי ואני המסיעה הראשית. אותי אישית זה קצת מעייף כשכל ערב צריך לצאת מהבית במקום להתכנס לטרנינג ולארוחת ערב נינוחה. שועשעתי לשמוע ששעות המנוחה של הבן שלך הן בבית הספר
מעניין מה יהיה אצלנו, עד היום היא לא היתה במסגרת לימודית כל כך הרבה שעות. עוד שבועיים וחמישה ימים.
 

פלגיה

New member
זה באמת קשה

אנחנו משפחת אפס-מכוניתית, ובאמת יש הגבלה יחידה על החוג - שיתקיים במקום שאליו הילד יכול ללכת לבד.
 
למעלה