תהיות על המציאות

alissa

New member
תהיות על המציאות

מאחר ואנו תופסים את המציאות ברובד חלקי ובהנחה שהמציאות כפי שהיא בשלמותה ובמוחלטות שלה, אכן קיימת מחוץ לתודעתנו המוגבלת, האם עדיין ביכולתינו "ליצור" מציאות? האם המוטיבציה העומדת מאחורי הרצון ליצור מציאות (ע"ע חשיבה חיובית וכוד') אינה טומנת בחובה התעלמות והסתייגות (דחיה) ממה שכבר קיים? כשזה מגיע לדרך רוחנית, איך נדע מתי הוא הזמן, או באיזה מצב עלינו ליצור עבורנו, הלכה למעשה תנאים חדשים לחיים אופטימאליים ובאיזה זמן או מצב, להניח לדברים להיות כפי שהם? הערה: אני יודעת שהתפרצתי באמצע משתה פורים, אבל אשמח אם לא תלכלכו לי את השרשור בעגבניות שלכם.
 

אינקה2

New member
אני כלכך איתך.

באמת מתחיל להימאס כבר העגבניות האלו. אוף הלוואי והם יעלמו...
 

מוטי ש

New member
להבנתי את לא יכולה ליצור מציאות

את יכולה להיות חלק ממציאות.לשם יש לשאוף. ליצור מציאות פירושו להיות חלק הסבור שהוא שלם. להיות חלק ממציאות פירושו להיות חלק המוצא את מיקומו הנכון בשלם. כאשר הדימוי העצמי מסתכל על עצמו כסובייקט,קיים עיוות ביחסים הנוצרים בינך לבין העולם ובינך לבין עצמך,כיוןן שכך כל פעולה שתעשה במישור הזה,כמו חשיבה חיובית למשל,אין בה תועלת, כי מה שמנחה את החשיבה הוא מלכתחילה מה שיוצר את העיוות. רק מהמצב הזה נראה לנו שאנו צריכים לעשות משהו,או שניתן ליצור מציאות. אנו סבורים שמשהו פגום.למעשה שום דבר אינו פגום,רק המיקום הוא לא נכון. לכן יש בילבול,לכן יש כאוס.יש דיקטטורה של המיספירה אחת. כאשר את נמצאת במיקום הנכון,אינך צריכה ליצור דבר(יצירה היא פוקנציה של זמן), במיקום הנכון את נמצאת על מישור של נצח וכל הדברים כבר נוצרו עבורך. את עושה את מה שאת יכולה לעשות,לא יותר מזאת.למתבונן מן הצד זה נראה כאילו את יוצרת מציאות,קובעת לעצמך מטרות ומגשימה אותם על ציר של זמן, אולם האמת היא שבאותו רגע מבחינתך כל השאלות הללו(ליצור או להרפות) הן בלתי רלוונטיות כי הכל כבר נעשה.בזמן שנותר לך עלי אדמות את מוציאה אותו אל הפועל בציר הזמן. להיות בכאן ובעכשיו פירושו להיות גם בנצח.להיות בנצח פירושו להיות מחוץ לזמן,להיות מחוץ לזמן ובו זמנית בתוך הזמן פירושו להיות במיקום.מעבר לזה לביטוי כאן ועכשיו אין כל משמעות,כי ההווה כזמן איננו קיים. כל מה שמחוץ למיקום,נשחק,מתכלה ומת.הוא במאמץ מתמיד,הוא תמיד בלחץ לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי.כל מה שבמיקום נמצא בנצח.הזמן "עומד מלכת".זאת עשייה טהורה שאין בה פרשנות.לכן התחל נכון ואתה קל,התחל קל ואתה נכון.כמו השמש למשל,מערכת השמש,כדור הארץ וכולי. לכן דרך רוחנית נועדה להביא אדם למיקום שלו.כל השאר כבר יעשה מעצמו. זאת,כמובן,תפיסתי האישית נכון לעכשיו.אני מודה מראש שזאת אמונה מסויימת המתבססת על כמה רמזים מטרימים ולכן מן הסתם פרשנות שלי.כמה שאלות שקשורות בתפיסה הזאת היא: איך אדם מגיע למיקום הנכון שלו?מה עשוי לאפשר זאת?מה התרומה של הדרכים הרוחניות? ומה חלקו של האדם בתהליך ומה נדרש ממנו?
 
עוד פעם הטוחן מוח הזה

תגיד מתי כבר תקלוט שכל מלה שאתה מוסיף מוסיפה עוד חוסר בהירות לרעיון שאתה מנסה להעביר וזה לא אישי נגד המילים שלך, זה כלל גורף אצלך יש גם כתיבה בבלוקים גדולים כאלו שמקשה את הקריאה ממילא אמרו לי שאתה בחור פיקח עם כמה פנינים, חבל על האנרגיה שאתה מבזבז ככה עכשיו נסה תרגיל , תקרא מה שכתבת ותן עד 5 משפטים המתמצתים את עיקרי דבריך כל משפט לא יותר משתי שורות, והם חייבים להיות בלכל הפחות שתי פסקאות (אפשר יותר כמובן) יאללה לחיכוך
הבודהא מאור יהודה (אור יהודה נחשב אזור ירושליים?)
 

מוטי ש

New member
חי חי חי :)

תודה אחי!
באמת הייתי זקוק לזה כדי לצאת מהבוקיות הזאת של הרצינות והארכנות שנכנסתי אליה, עכשיו כאשר אני קורא את הדברים שכתבתי שוב,אני אומר לעצמי:"תגיד,מוטקה, נפל עליך איזה עץ או משהו,מה אתה מקשקש פה בקומקום ומזיין לאנשים את המוח?" אבל אחר כך,תוך כדי זה שהירהרתי בדברים,לפתע זה נפל עלי כרעם ביום בהיר: "למה,שומו שמיים,לא אוכל גם לטחון את המוח של הבודהא מאור יהודה ולשווק את האבקה כתוסף תזונה לעוברים דיאטה מושגית ורעיונית מואצת"? אז הנה הצעה עיסקית.אני מגיע עד לפיצוציה או שישליקייה או שווארמייה או פלאפליה שלך באור יהודה,לוקח לך את המוח,טוחן אותו דק דק ומשווק אותו כאבקת הארה,כל כמוסה במיליון דולר!מה אתה אומר? :) יש פה ,כמובן גם catch מסוים,שהרי אם אני אטחן לך את המוח,אתה לא תוכל להנות ביחד עימי מן הרווחים, אבל כיוון שאתה לא טיפוס אגואיסטי,אני מניח שתוכל לשאת את העניין באורך רוח(למרות הפתיל הקצר:) התעליתי מעל עצמי.הנה הסיכום של הודעתי לפי בקשתך:) "להבנתי אינך יכולה ליצור מציאות,את יכולה להיות חלק ממציאות.ליצור מציאות יכול להפוך בקלות לרצון של הדימוי העצמי להתאים את המציאות כפי שהוא תופס אותה למגבלות שלו או למה שהוא סבור כיתרונות שלו.להיות חלק ממציאות זה כבר הניסיון ללכת בדרך הרוחנית ולראות את עצמך כחלק ממכלול מסוים,שבו עדיין לא הכל ברור לך.יש בזה תרופת נגד מצויינת לשיגעון הגדלות של הדימוי העצמי לעיתים.זהו תהליך,שאולי בהדרגה יאפשר לאדם לראות באמת מה הוא יכול לעשות וכיצד הוא יכול לעשות זאת,האדם מתחיל לחפש את מיקומו האמיתי בעולם,את ייעודו ואת האנשים והדרכים שיכולים לסייע לו בדרך הזאת. אם אכן המקום הזה נמצא עבור האדם,הרבה דברים שלא היו אפשריים עבור אותו אדם ואולי לא העלה מעולם על דעתו,הופכים לפתע לברי מימוש והאדם מסוגל לראות גם מה עליו לעשות בדיוק כדי ליצור אותם במציאות עצמה לאורך זמן.דברים רבים אחרים,שהאדם החשיב מאוד בתוך עצמו,מאבדים כל מובן והופכים עבורו חסרי ערך.קשה להאמין שפעם היה מוכן להפוך הרים למענם". תודה בודהא יקר,יותר טוב?אני נוסע לצפון,אז תתנהג יפה עד שעות הליל,שאני לא אצטרך להתעצבן עליך כשאני חוזר וההא ולא רק שקול את ההצעה העסקית שלי,הייתי מציע לך גם לשקול מילים,יא עארס...:)
 
האאח, מנפלאות ההמיספרות

או שמא זה המיינד? או התודעה הדיסקורסיבית? או המי יודע מה שחי אצלך בראש מה ביקשתי? לתמצת! 1. גם אם להתייחס רק לפיסקה "המתומצתת" יש משפט אחד ולא 5 כמו שהרשתי לך (יפה יפה) אבל למה לכל השדים זה משפט בן 8 שורות למה? אמרתי 2 שורות למשפט , בחייך זה חיכוך זה? לא הייתי נותן לזה ליטוף אפילו 2.אבל אני לא אתייחס רק לפיסקה המתומצתת כי זה לא יהיה שעור בשבילך אתה מבין, איך שלא יהיה, גם אם אתה מתמצת, המיינד שלך מוצא מספיק סיבות שבסופו של דבר תצא הודעה באורך הגלות 3. ידידי היקר, ההצעה שלך נשמעת מעניינת אבל עד שאתה לא עושה סדר בהמיספרות אין דיל!
הבודהא מאור יהודה
 

מוטי ש

New member
חהחהחה :)

זהו,החלטתי שאני אחד ולתמיד לוקח ספר לשיפור כישורים והשגים לימודיים ומשלים את כל מה שלא למדתי מעולם באוניברסיטה,אחרת איך,שומו שמיים אוכל אי פעם לתקשר באמת עם ספירת הבודהות הנכבדה באטמוספירות? לאלה כבר אין אוזניים ואין עיניים ולכן קשה להם לתקשר ברמה היותר מעשית, ולכן שומה עלינו(ואני לא מתכוון לשומה של מס הכנסה או שומה שנמצאת על הלחי או על המצח:) למצוא את הדרך ,כמו שנאמר,לדבר דיבורים,גם עם הבודהיסטוות המוארים. בינתיים אני רואה שברחת לך לאנטרטיקה או לאלסקה,שזה היינו אך(למה לא ברחת לאנטליה או לאלפים השוויצריים,זה מתחיל עם אותן אותיות וזה הרבה יותר קרוב!:),אבל אם אתה סבור,או חושב,או מעלה בדעתך,או מחשב חישובים שההמיספירות שלי לא ישיגו אותך גם שם ויטחנו לך את המוח כפי שהן הבטיחו, הרי שאתה טועה ובגדול!(לדעתי אתה מועמד מתאים להפוך להיות האסנמוס נצחי,בייחוד לאחר שתמכור קרח לאסקימוסים,יא רמאי.:) חוץ מזה,לא בודהא ולא נעליים יקר,אני לא דיסקורסיבי ולא רקורסיבי,אני ספונטני,מה שבא בא,כל עוד נראה לי שיש לו משמעות והוא נושא מסר,לכן אני מכחיש בכל תוקף שאצלי אתה תמצא סתם חזרות או אסוציאציות.למעשה זאת רק מראית עין שבאה להראות שהכל בראשו של המתבונן.בתוך עצמו הוא רואה את החזרות,בתוך עצמו את האסוציאציות,בתוך ראש הכרובית המסכן שלו הוא רואה את הקשקשת! :) יחד עם זאת,כיוון שהמטרה הגדולה שלי כרגע היא להיות אומן בתקשורת,אני אלמד גם אלמד לתמצת אם יש צורך בכך, הבה ונעבוד על זה ביחד,אחי!תקשר איתי מבעד לערפל התקשורתי כמו שבודהאות יודעים לעשות!!בוודאי תוכל לרכב על אחד הגלים של חברות הסלולר דור רביעי,במקום בשחור לבן, תקבל פתאום קצת צבע,יא חיוור! :)
 

קמהדנו

New member
ההודעה הראשונה

היתה ברורה יותר
היה שם איזה משפט מסובך שפשוט לא רצה להיגמר, כאילו פיתח חיים משלו!
 

lost insight

New member
שאלה טובה

גם אני מתלבט מדי פעם, אבל גם כל שיטה רוחנית דובקת בטקטיקה אחרת.... אם את לא הולכת בדרך רוחנית מסויימת שמגדירה את ההתנהגות הרצוייה אז אולי כדאי למצוא את דרך האמצע. נראה לי שיש בעייה עם כל אחת מהקיצונויות, ובכלל יש לך את כל הזמן לבדוק את כל האופציות ולראות מה יותר מתאים.
 

lost insight

New member
ועוד דבר

אני רואה הבדל בין חשיבה חיובית יזומה ויצירת הנאות ושינויים בחיים, לבין מניעת רגשות שליליים. לדעתי בכל מקרה צריך להימנע מרגשות שליליים ותהיה השיטה אשר תהיה. דוקא פסיכולוגיה יכולה לעזור יותר ממדיטציה לדעתי וזה חלק מהדרך כי נראה לי שקשה לעבוד עם מיינד שלילי מדי. צריך לטהר אותו באיזשהו מובן. אני לא חושב שדמיונות ועיוותי חשיבה למיניהם תורמים משהו לאדם, וגם ההתבוננות בהם לא. אפשר להתבונן בכל סוג של מחשבה. הרגשות השליליים רק מרוקנים מהאדם את האנרגיות.
 
למעלה