תהיות מוזרות.....

[tali_le]

תהיות מוזרות.....

אני אדם מאוד רדיקלי ורדיקלי למי שלא יודע, או חושב על המושג קיצוני, זה שורשי, המושג מדבר על בנאדם שמחפש את הגורם והשורש לכל בעיה ומנסה לפתור אותם... ואני חושבת שצורת החיים שאנחנו חיים בה עכשיו נכשלה, הניכור האנושי, האלימות, הקפיטליזם... סתם מחשבה שעברה לי בראש: מדברים על התמוטטות הבנקים - שימו לב כמה טירוף קורה מהתמוטטות של ארגון שמתעסק בחתיכות נייר - ותראו כמה העולם היום איבד את ההגיון שלי בכל אופן, אני שואפת לחיות את החיים שלי אחרת. גם אם לא להפוך את העולם אז לנסות ולחיות בצורה שונה, לחיות את האידיאלים שלי ואת האמונות שלי... ועכשיו כשאני מתלבטת אם אני מעוניינת לצאת לקצונה או לא - הדילמה עולה למעלה - המערכת הצבאית שהיא סמל ומהות לכל אותם דברים בעולם שאני לא מעריכה ומאוד רוצה לשנות - מציעה לי להתקדם בתוכה בתפקיד שאני אודה שמאוד מפתה אותי... ואני מתלבטת... ולא יודעת מה לעשות... ושני הדברים לא כל כך מסתדרים ביחד... או שאולי הם כן? לא יודעת....

 

[The Lost Optimist]

כנראה שהבעיות שלנו דומות

במובן מסויים גם אני רדיקלי, ומסכים איתך בקשר לחוסר הגיון בצורת החיים בה אנחנו נמצאים עכשיו. לדעתי אם אין לך בעיה עם השירות עצמו בצבא, אז גם לא צריכה להיות לך בעיה עם הקצונה. השאלה היא מה יותר חשוב לך, התועלת האישית שלך, או האידיאלים שאת רוצה להגשים. מה ייתן לך יותר סיפוק...התועלת וההנאה והכסף שתקבלי אם תבחרי בקצונה? או הסיפוק שתקבלי אם תצאי מהמערכת הזאת ותתחילי להגשים את האידיאלים שלך? ואם את מאלה שמאמינים שאפשר לשנות את המערכת מבפנים, או גם לשרת את המערכת שמנוגדת לעקרונות שלך, ובמקביל גם לחיות לפי האידיאלים שלך (למשל, במקביל לתפקיד הקצונה, גם לעזור ולהתנדב בארגונים שאת תומכת בדרכם), אז לדעתי התשובה היא ששני הדברים כן מסתדרים יחד ובכלל אין לך בעיה ואת צריכה לבחור בקצונה. ואם את לא מאלה...אז כאמור, את צריכה לעשות את השיקולים שציינתי בהתחלה ולהחליט.

 

[דן צ]

האם קצונה נוגדת היותך רדיקלית?

האם הקצונה נוגדת את דרך חייך? אני לא חושב כי אז גם הצבא הוא נגד דרכך ואם התגייסת אז למה לא לעשות את המיטב שאת יכולה? ואם הצבא מצא אותך מתאימה לקצונה אל תחשבי פעמיים. נכון שהעולם איבד חלק מההגיון שלו אבל בשלב זה בחייך את שייכת לאירגון כלשהו שנקרא צבא וגם אם זה לא תואם את האמונה שלך את שם , את חיה שם אז לפחות שתהני מזה , לפחות תצאי משם בהרגשה של תרומה ועשייה.

 

[tali_le]

הצבא נוגד את ההגיון שלי

לא מבחינת פציפיזם, אלא מבחינת הסדר ההגיוני והטירוף שבו אבל התגייסתי, כי החלטתי שגם אם אני לא מסכימה עם כל דבר בעולם הזה - יש מחויבות שכן יש לי היום לחברה שאני חלק ממנה ואולי זה דווקא חלק מהאתגר - להיות קצינה ולא להכנע לתכתיבים הטפשיים שבאים עם זה - אבל אני לא בטוחה שזה אפשרי הייתה לי שיחה על עניין הקצונה עם מפקד הגף שלי כשהוא מילא את החוות דעת מפקד בשביל המבדקים - הוא אמר שיש לי גישה שיש בה בעייתיות עם המערכת הצבאית... ואני לא בטוחה... נחיה ונראה מה יהיה במבדקים ביום שני קודם טלי

 

[dana2909]

העלית לי חיוך על הבוקר

ותאמיני לי, בימים אלה זה לא דבר קל. טוב לדעת שיש עוד אידיאליסטים בעולם הזה. זה יפה שאת רוצה לשנות את המערכת ומוכנה לעשות את זה מבפנים, אני מעריכה את זה. אני חושבת שהייתי יותר אנוכית, ופשוט הבנתי שהמסגרת הזו רק תביא לי תסכול, אולי אצלך זה יהיה שונה. אני חושבת שההתלבטות שיש לך עכשיו בין השאיפה הקרייריסטית (נקרא לזה ככה) לבין האידיאל זו אחת ההתלבטויות המשמעותיות ביותר שיש. מעניין לדעת מה תבחרי.

 

[idanyd]

תגובות מוזרות...

קודם כל - להפחית את כל מהות הבנק ל"ארגון שמתעסק בחתיכות נייר" זה כמו להגיד שמחשב זה רק קופסא בצבע בז'. בנק זה ארגון מסובך, שיש לו השפעה רבה על הכלכלה העולמית, ואיתה על רמת ואיכות החיים של כל העולם, כך שבנקים שמתמוטטים אינם עניין של מה בכל, בטח בחברה קפיטליסטית, בה אנשים מוגדרים ע"י ההון שלהם. אבל לא זה ענייננו. תראי, היום רוב הקצינים לא הלכו לקורס קצינים מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך נסיון לרווח אישי. אין מה לעשות, קצונה תורמת הרבה מאוד לאדם - מבחינת פיקודיות, ניהוליות, יכולת לעמוד בלחצים ועוד. ככלל, היא בי"ס טוב מאוד לחיים. אני לא חשוה שיש מה לקוות "לשנות את המערכת מבפנים", כי גם בתור קצינה, את בסה"כ בורג קטן במערכת, ואין לך ממש כח לעשות שינויים. מאותה סיבה, את גם לא צריכה לחשוש שבזה שאת יוצאת לקורס את "תורמת" למערכת, או מסכימה עם דרכיה. כיום, קצונה היא הרבה פעמים דרך לעבור מתפקיד משעמם אחד לתפקיד (משעמם?) אחר. חותמים קצת קבע, מקבלים קצת כסף ויוצאים בחזרה לאזרחות. אבל, מה שכן צריך לזכור זה שכשאת "בתוך המערכת", כלומר כל עוד את חיילת, החיים נראים קצת שונה מבד"כ. רק אחרי השחרור הפרספקטיבה חוזרת, ופתאום את מוצאת את עצמך שואלת "למה בכלל רציתי את זה?". בצבא, יש דגש חזק על משמעת, פיקוד והיררכיה, כך שזה טבעי לרצות לעלות בסולם הדרגות, גם אם זה סותר את ההרגשה הפנימית שלך. אני אגיד לך מה שאמרו לי בזמנו, כשאני גם כן התלבטתי בנושא - תראי, בסופו של דבר, ההחלטה הסופית היא שלך, לצערך. לא משנה מה יגידו לך, רק את יודעת מה טוב לך. אצלי, במקרה, מישהו אחר החליט בנושא, אחרי ש"הצלחתי" להכשל נחרצות במבד"קים. לסיכום, אני רק אגיד שכל עוד את לא סובלת באמת בצבא, סולדת מכל מה שקשור בו, אין סיבה אמיתית לא לנסות לצאת לקורס. וקצת בנושא "רדיקלי" - רדיקל אינו סתם אדם קיצוני, ואינו אדם "שורשי", כמו שאת תיארת. "רדיקל" הוא אדם המנסה לשרש אלמנט מסויים מהחברה, או לגרום בה לשינוי קיצוני, מהשורש. מכאן בא הקשר בין "שורש" (שזו המשמעות האמיתית של "רדיקל" כשם-עצם) לקיצוניות.

 

[tali_le]

זה בדיוק העניין

שהעולם הזה מחורפן לגמרי שניירות קטנים ויותר גרוע מזה, המספרים שכתובים עליהם הם חלק כל כך מהותי מהחיים שלנו... ומשם הכול מתחיל... אם תרצה אני אביא לך ספר שקניתי רק אתמול על התרבות הקפיטליסטית... ספר ממש מעניין... טלי

 

[אפי היקרה]

אני מנסה להבין משהו:

את טוענת שהקצונה תביא אותך לתפקיד יותר מעניין, ושאף מוצא חן בעינייך. אז אני מנסה להבין את המלכוד: את חוששת שתתרמי למערכת שנוגדת את עקרונותייך מלכתחילה, או שאת חוששת שאת הופכת לסוג של קונפורמיסטית בתוך מערכת שלא מגיע לה? אני באמת מנסה להבין, כי עם כל הקיצוניות (שקיימת אצלך לגבי נושאים רבים, זה נכון), את עדיין נהנית, מעוניינת לעשות את התפקיד, ובטח רצוי שיהיה זה בנאדם חושב ומוסרי שעושה את התפקיד, מאשר עוד אחת שאין לה אי קיו אחד לרפואה בקודקודה. מי יודע? אולי אפילו תהני מזה, רחמנא ליצלן.

 

[tali_le]

תמיד ידענו שאת קשת קליטה

בכל מקרה - אני חושבת שהתפקיד בכלליות יהיה מהנה אבל להיות בו, ולעשות אותו טוב - דורשים ממני להיות חלק מהמערכת הצבאית ולחיות לפי העקרונות שלה, שאני לא לגמרי מסכימה איתם ואני לא בטוחה מה ינצח, ההנאה מהתפקיד או הסבל שבעצם המערכת והדרישות המוזרות והלא מובנות שלה כרגע אני בכל מקרה נוטה כן לצאת, אבל עוד נחיה ונראה ונקווה שרוני תחיה עם הרעיון הזה... טלי

 

[shellyland]

אוי נו באמת - grow up!

רוצה להיות אידיאליסטית? אחלה, רק עשי זאת עם שכל ומידה לא מועטה של אחריות ורצינות. מספרים? ניירות? שליטה בחיים? משם מתחילה הבעייה? בחייאת רבאק! הניירות והמספרים וכלא ותם דברים נגדם את יוצאת לכאורה הם בסך הכל כלים שמאפשרים לנו לארגן את העולם שלנו בצורה שתראה לנו הגיונית. לא מתאים לך ההגיון הזה? מצויין - הציעי הגיון אחר, אבל אל תוציאי תיסכולים על סממנים חיצוניים (חתיכות נייר? את באמת חושבת שזה מה שממוטט את העולם?) אלא היי רדיקלית אמיתית ובדקי את הבעיות מן השורש והציגי אותן בצורה כזאת. אני מוכנה לחתום לך שאם תביני הבנה אמיתי את מהות הבעיות שמפריעות לך ותהיה לך אלטרנטיבה אמיתית להציג, לא משנה אם תהיי קצינה או פקידה בבנק או גננת או עקרת בית או חברת כנסת או מנכ"לית איגוד הרדיקלים הישראלים - תצליחי להביא לשינוי מכל מקום בו תנסי לעשות אותו.

 

[tali_le]

איכס

אני חייבת לציין שסגנון התגובה שלך העלה בי תחושת גועל אם את מנסה להגיב ברצינות - תעשי את זה בצורה פחות מתנשאת של - אוף אני צריכה לחנך איזה ילדה קטנה. ואם את סתם מנסה להשמיע את חוכמתך הנעלה על זו של שאר האנשים - אז תודה אבל לא תודה. ובכל זאת נענה לעניין... יש לי אידיאלים ואני לא מתביישת בהם, אם זה היה נושא הפורום או אפילו נושא השרשור הייתי מבלה שעות בלכתוב ולהסביר את משנתי האידיאולוגית, את האלטרנטיבות שאני רואה לתרבות ולחברה כמו שהן בנויות היום, את הדרך שבה אני רוצה ומנסה לחיות את החיים שלי וכל זה האם על סמך זה שפירוט זה לא מופיע כאן את מבינה שהוא לא קיים?? אני מבינה בדיוק מה מפריע לי ולא - הבעיה היא לא חתיכות הנייר חסרות הערך שמנהלות לנו את החיים - זו סתם דוגמא סוריאליסטית מאוד להצגת הרעיון הכללי שמניע אותי. חבל לי לשפוך עכשיו עצבים רק כי ההודעה שלך הייתה מנוסחת בצורה מזלזלת, אז אני אניח לזה מקווה שאולי תגיבי לי ברצינות... טלי

 

[shellyland]

אני מתנצלת על הנימה המתנשאת

אבל מההודעה שלך לא הצלחתי להבין שיש לך איזו משנה סדורה והדוגמה היחידה שבחרת להביא נראתה לי שטחית. צר לי אם טעיתי בך או בכוונותיך ואשמח להווכח שאת באמת מה שאת מעידה על עצמך. אישית, אני מאוד אוהבת אנשים אידיאליסטים, בעיקר כאלה שמשלבים עשייה אמיתית עם האידיאלים שלהם. רוצה תגובה רצינית? בשמחה: אין לי אלא לחזור, בניסוח קצת שונה, על מה שאמרתי בהודעה הקודמת. אידיאולוגיה זה דבר יפה, ונכון מאוד בעיני לנסות לחיות לפיה. עדיין, אני חוזרת ואומרת שאם את מכירה את האידיאולוגיה שלך, יודעת מה חשוב לך ומה מניע אותך, זה לא משנה במה תעסיק - את תצליחי ליישם אותה שם בידיוק באותה מידה בה תצליחי ליישם אותה בכל מקום אחר. להלחם בשיטה מבפנים? זו אפשרות אמיתית וישימה, כל עוד את יודעת מה בדיוק מפריע לך בשיטה הקיימת ואיך את מתכוונת להלחם בזה. בכל אופן, בכל דרך בה תבחרי - אני מאחלת לך הצלחה.

 

[The Lost Optimist]

איזה ספר?

 

[tali_le]

תרבות הקפיטליזם / אווה אילוז

יצא בסדרת האוניבסיטה המשודרת והוא סיכום הרצאות שניתנו בגל"צ אני אכתוב את מה שכתוב מאחורה: המילה "קפיטליזם" קשורה לדימויים מן העולם החומרי: כסף, עבודה, הון וכדומה. אבל לאמיתו של דבר הקפיטליזם חדר לכל תחומי החיים, לרבות אלה הנחשבים כרוחניים. שיטת הארגון הכלכלית הו משפיעה למשל, על הדרך שבה מיוצרת ונצרכת האמנות, על האופן שבו נולדים רעיונות חדשים ואפילו על דפוסי החיזור והאינטימיות. וזה ממשיך... טלי

 

[The Lost Optimist]

נשמע מעניין...

ואני ממליץ לך על הספר "שיבוש תרבות", לא זוכר כרגע מי הכותב..

 

[tali_le]

קראתי

 

[אושר מ]

רגע מה,

לא תתגעגעי אלי מספיק בשביל לבוא?

... וברצינות, אני חושבת שאת היחידה שיכולה לענות לעצמך.

 

[tali_le]

בשבילך אושר, עד עובדה וחזרה.

או לפחות עד שפיים, שם אמרת שהמסיבה שלכם? ואגב, את בבית?!??!??!?!?!?!?!?!?!?!?!???!?!?!? טלי

 

[אושר מ]

קיבלתי חמשוש../images/Emo3.gif

וכן המסיבה בשפיים. שבוע הבא... ותעדכני אותי מתי את באה לאילת... אני צריכה שני דיסקים.

 

[שירה דיווידסון]

טלי יקירתי

אינני רוצה להישמע שמרנית, אולם כמדומני שהרוצים לשרוד בעולם שלנו, חייבים לקבל עליהם ולו מקצת מהנורמות החברתיות המקובלות. מסלול הקצונה מציעה לך תפקיד מעניין, שעשוי לשמש לך בעתיד מקפצה בחיים האזרחיים. אני בהחלט חושבת שכדאי ואף מומלץ לקחתו. אל תחשבי שאני לא מבינה את הדילמה. אני כן. אני מבינה את הרצון לדבוק במה שאת מאמינה בו, לא להיות חלק ממערכת הנוגדת את אמונותייך. אני מבינה את החשש שאף על פי היתרונות הרבים שתפקיד הקצונה טומן בחובו, החסרונות של המערכת הצהלית ישאבו ממנו כל הנאה. ובכל זאת אני אומרת- לכי על זה. לכי על זה כשאת מאמינה באמת שזו חוויה שאת יכולה להרוויח ממנה. אם תחליטי שזה מהנה ומאתגר, כך זה יהיה. אבל אני תמיד הייתי הולכת בתלם...

שירה