,תהיות בעקבות אבחון

[אוזניים1]

,תהיות בעקבות אבחון

לפני כחודש בני אובחן כ - PDD. הוא בן 7 ותמיד היו לי חשדות שכל מיני "רופאים מומחים" פקפקו בהם ואף צחקו עלי. אנחנו עדיין בשלבי העיכול. מה שמאד מטריד אותי הוא שאני מאד דומה באופיי לבן שלי - תמיד היו לי מעט חברים , סבלתי מאד מויסות חושי ( בעבר לא התייחסו לדברים כאלו ברצינות) ,לא מבינה בדיחות וציניות , עד היום כשצריך לטלפן לאנשים לא מוכרים - אני מבקשת מבעלי לעשות זאת ,וכו'. ואני תוהה האם אני פשוט מאד גם PDD אך בעבר פשוט לא אבחנו דברים כאלו. מנגד זה גם קצת מעודד אותי כי בסך הכל (למרות שהיו לי מעט קשיים) אני חושבת שדי הצלחתי בחיי ( לימודים, עבודה , משפחה וכו' )ואז אני גם רואה את האור באופק בשביל בני. האם מישהו כאן עבר תחושות דומות? אשמח לשמוע..

 

[ד ו ר ו ן ז ו ה ר]

כולנו PDD

באמת. לכל אחד יש את ההרגלים והקבעונות שלו. יש כאלה שנמרחים מול הטלויזיה לשעות בלי ממש להבין או לעקוב אחרי מה שקורה. יש כאלה שמכורים למשחקי מחשב. יש כאלה שנוטים לדבר בלי ממש לשים לב לתגובות הזולת וכו' וכו'. כולנו אוטיסטים ברמה כזו או אחרת. השאלה היא באמת עד כמה זה מפריע לנו לנהל חיים תקינים בהם יש מרכיב קבוע וסביר של למידה, התנסות ודינאמיות. מיעוט חברים אינו מצביע על אוטיזם. יכולת לקויה לניהול היחסים ולהכלת הזולת כן יכולה להיות סימן אזהרה. קושי בויסות חושי גם הוא אינו סימן לאוטיזם והוא יכול להופיע גם אצל אנשים בהתפתחות נפשית תקינה. קושי בהבנת קודים חברתיים לעומת זאת זה כבר סימן לסוג של קושי בהבנת מצבים מורכבים וזה בהחלט דורש עבודה. ספקטרום הPDD כשמו מעיד על בעיות התפתחות רחבות היקף. כלומר קשיים התפתחותיים להם יש השפעה נרחבת על כל תחומי החיים. חוסר הוודאות לגבי היכללות או אי היכללות בספקטרום יצרו מושגי אבחון מעורפלים כמו PDD NOS, HFA, NLVD ועוד כל מיני צירופי אותיות אליהן נוטים לצרף כל מיני מרעין בישין כמו אפרקסיה, דיספרקסיה, היפר\היפוטוניה או קשיים בויסות חושי כמו שהזכרת. חשוב לדעת שלא האבחון הוא מה שמשנה אלא היכולת לזהות מהי הבעיה מבחינה התפתחותית, על מה היא משפיעה ואיך נכון להתמודד איתה בדרך של חוויה חיובית מתקנת ומפתחת. זה לא כל כך מצחיק אבל אפשר לעבור חיים בלי להבין בדיחות וחשש מסויים מזרים יכול להיות לא יותר מתכונת אופי. מה שכן הגורל זימן לך התמודדות התפתחותית דרך הבן שלך שזקוק לאמא שמשדרת ביטחון ומהווה לו דוגמה אישית טובה לחיים דינאמיים ומאתגרים. בהצלחה דורון זוהר מנחה תכניות טיפול ושילוב לילדים

 

[schlomitsmile]

כולנו בני-אדם

כמו שמרקס אמר: שום דבר אנושי אינו זר לי. ברור שיש מאפיינים אוטיסטיים- לא רק "סימני אזהרה", גם דברים יפים- אצל כל אדם במידה כלשהי. אבל אצל חלקנו יש כמות ו/או עוצמה כזאת מהם, שמעידים שהאדם אינו נ"ט. אולי הוא א"ס אולי א"א. והשאלה שבראש השירשור מוכרת לי והיא שאלה מהותית ועמוקה ששייכת לחיפוש העצמי של אדם, להבנה שלו את זהותו ואת מהלך חייו.

 

[AutismTimesTwo]

יכול להיות שגם את, אז מה ?

תאהבי את מי שאת, תאהבי את הבן שלך, תעזרי לו בכל מה שאפשר, וזה כל מה שהורים אחרים עושים בסופו של דבר. חוץ מזה, כל מה שדורון אמר מעלי.

 

[schlomitsmile]

הרבה הורים חווים משהו דומה למה שתיארת חלק מהם אכן על הספקטרום, אחרים אנשי-אמצע (לא על הספקטרום אבל גם לא נוירוטיפיקלים, באמצע). אצלנו- בעקבות האיבחון של ה

בעלי אובחן PDD NOS , ואני הבנתי שאני אשת-אמצע. אם השאלה מעסיקה אותך, את יכולה להתחיל מטסטים שנותנים אינדיקציה ראשונית, ובהמשך אם תרצי, לפנות לאיבחון. הנה שני טסטים (כאמור- לא מחליפים איבחון, יכולים רק לתת כיוון): http://www.acisrael.org/?page_id=54 טסט נוסף, באנגלית (יש ללחוץ בתפריט שבצד שמאל, מתחת לדגל, על ASPI QUIZ ) http://www.rdos.net/eng/

 

[dina199]

ברוכה הבאה.

כן, הכל מאוד מוכר

. האיבחון גם הבהיר הרבה דברים לגבי המשפחה שלי. התברר שאחי ואבי אספים ואני בעצמי אשת אמצע (מונח שאנחנו משתמשים בפורוום כדי להגדיר מישהו בין נ"ט לא"ס). ז"א במשפחת המקור שלי יש עניין גנטי של הימצאות בסקטרום. האם חוץ ממך יש במשפחה המורחבת שלך מישהו דומה? גם אני הצלחתי בחיים למרות הקשיים אבל להשיג כל דבר היה מאוד קשה , נדרשה עבודה מרובה בכל תחום ולא יצא בדיוק כמו 'שצריך להיות אצל כולם'

. (זה ציני, אין אף אחד 'כמו כולם'

) ועדיין הצלחתי לעשות את המסלול צבא, לימודים , עבודה ומשפחה.