תהיה
- פותח הנושא adipo
- פורסם בתאריך
אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו?
שחולת אהבה אני. סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני. לא, זה לא אני כתבתי, למרות הסגנון. ומסתבר שהדור שלנו לא המציא את הגלגל. כבר בתנ"ך היו אבותינו חולי-אהבה ואמותינו חולות-אהבה. מת עליה? ויהי, כי ארכו-לו שם הימים, וישקף אבימלך מלך פלשתים, בעד החלון; וירא, והנה יצחק מצחק, את, רבקה אשתו. ט ויקרא אבימלך ליצחק, ויאמר אך הנה אשתך הוא, ואיך אמרת, אחתי הוא; ויאמר אליו, יצחק, כי אמרתי, פן-אמות עליה. (נו, טוב, אבל בכל זאת הצירוף קיים!
ומה שלא תגידו יש קשר לאהבה גם כאן: יצחק ציחק את אשתו, ולא ביצחק ציחקהּ, אפילו, אלא על אמת).
hapax legomenon
New member
עם רבקה אבימלך היה קרוב
אבל עם שרה זה קרה לו ממש: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ... (בראשית, כ', ג') וגם יעקב מעיד על אשתו האהובה: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל (בראשית, מ"ח, ז)
אבל עם שרה זה קרה לו ממש: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ... (בראשית, כ', ג') וגם יעקב מעיד על אשתו האהובה: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל (בראשית, מ"ח, ז)
montgomery
New member
נראה לי שאנו שוכחים מילה בעסק.
על הוא מת "על" הוא חולה "על" נראה לי שמת על= שהיא תקריב עצמו למען בן זוגו.
על הוא מת "על" הוא חולה "על" נראה לי שמת על= שהיא תקריב עצמו למען בן זוגו.
ההפך מונטי
פתח את התנ"ך, "מת על" משמעו "מת בגלל" בראשית פרק כ א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה. ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל. ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג. ה הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת. ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ
פתח את התנ"ך, "מת על" משמעו "מת בגלל" בראשית פרק כ א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה. ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל. ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג. ה הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת. ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ
hapax legomenon
New member
על ועל ועל ועל
מילת יחס זו מרובת משמעויות ותת-משמעויות במקרא, ולא כאן המקום לפרט את כולן. באופן בסיסי, היא מציינת יחס מרחבי, גם בציר האנכי: וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ (בראשית, כ"ד, מה) וגם בציר האופקי: וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה (שמואל ב', ב', י"ג) מכאן והלאה יש לה הרבה משמעויות מופשטות. אחת מהן היא ציון סיבה, והשוו: בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל (מלכים א', י"ד, טז) עַל-חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל (מלכים א', ט"ו, ל) זאת כנראה משמעות ה'על' בסיפורי אבימלך שהוזכרו קודם. במובאה העוסקת ברחל, משמעות ה'על' אחרת. ראשית אקדים ואומר, שמילות היחס 'על' ו'אל'/'ל' מרבות להתחלף זו בזו במקרא. השוו, למשל: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי (מלכים ב', י"ח, כז) הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי (ישעיה, ל"ו, יב) לעניינינו, הואיל ולמילות היחס 'אל'/'ל' יש משמעות דאטיבית (ציון של מושא עקיף), גם ל'על' יש משמעות כזאת, למשל: וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל-נַפְשׁוֹתֵינוּ (ירמיה, כ"ו, יט) אחד מסוגי הדאטיב נקרא דאטיב אתי, (dativus commodi או incommodi), והוא מציין את המשלים של מילת היחס כמושפע העיקרי מהפעולה. בעברית החדשה משמשת ל' בתפקיד זה, למשל: לאן נעלמת לי? התלכלכה לך החולצה. גם בעברית המקראית מוצאים ל' במשמעות זו: מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ (במדבר, כ"ג, יא) אך יותר מ'ל', מוצאים 'על' במשמעות זו, כמו: הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי (בראשית, ל"ג, יג) חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי (שמואל א', כ"א, טז) וכך גם בפסוק שהוזכר: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל - מתה לי; אני הנפגע העיקרי ממותה. אף אצל חז"ל מוצאים עדות לדרך הבנה זו של הפסוק: תנא: אין איש מת אלא לאשתו, ואין אשה מתה אלא לבעלה. אין איש מת אלא לאשתו, שנאמר: וימת אלימלך איש נעמי. ואין אשה מתה אלא לבעלה, שנאמר: ואני בבֹאי מפדן מתה עלי רחל" (בבלי סנהדרין, כ"ב, ב').
מילת יחס זו מרובת משמעויות ותת-משמעויות במקרא, ולא כאן המקום לפרט את כולן. באופן בסיסי, היא מציינת יחס מרחבי, גם בציר האנכי: וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ (בראשית, כ"ד, מה) וגם בציר האופקי: וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה מִזֶּה (שמואל ב', ב', י"ג) מכאן והלאה יש לה הרבה משמעויות מופשטות. אחת מהן היא ציון סיבה, והשוו: בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל (מלכים א', י"ד, טז) עַל-חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל (מלכים א', ט"ו, ל) זאת כנראה משמעות ה'על' בסיפורי אבימלך שהוזכרו קודם. במובאה העוסקת ברחל, משמעות ה'על' אחרת. ראשית אקדים ואומר, שמילות היחס 'על' ו'אל'/'ל' מרבות להתחלף זו בזו במקרא. השוו, למשל: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי (מלכים ב', י"ח, כז) הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי (ישעיה, ל"ו, יב) לעניינינו, הואיל ולמילות היחס 'אל'/'ל' יש משמעות דאטיבית (ציון של מושא עקיף), גם ל'על' יש משמעות כזאת, למשל: וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל-נַפְשׁוֹתֵינוּ (ירמיה, כ"ו, יט) אחד מסוגי הדאטיב נקרא דאטיב אתי, (dativus commodi או incommodi), והוא מציין את המשלים של מילת היחס כמושפע העיקרי מהפעולה. בעברית החדשה משמשת ל' בתפקיד זה, למשל: לאן נעלמת לי? התלכלכה לך החולצה. גם בעברית המקראית מוצאים ל' במשמעות זו: מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ (במדבר, כ"ג, יא) אך יותר מ'ל', מוצאים 'על' במשמעות זו, כמו: הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי (בראשית, ל"ג, יג) חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי (שמואל א', כ"א, טז) וכך גם בפסוק שהוזכר: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל - מתה לי; אני הנפגע העיקרי ממותה. אף אצל חז"ל מוצאים עדות לדרך הבנה זו של הפסוק: תנא: אין איש מת אלא לאשתו, ואין אשה מתה אלא לבעלה. אין איש מת אלא לאשתו, שנאמר: וימת אלימלך איש נעמי. ואין אשה מתה אלא לבעלה, שנאמר: ואני בבֹאי מפדן מתה עלי רחל" (בבלי סנהדרין, כ"ב, ב').
hapax legomenon
New member
במקרה
הדוגמאות האלה לקוחות מתוך עבודת התיזה שלי. אבל אין כאן כלל קבוע, ובמקרים אחרים כל אחת מהאפשרויות שמנית עשויה להיות נכונה (מלבד העובדה שאת עיקר השכלתי לא רכשתי בחוג לבלשנות או בחוג למקרא, אלא בחוג ללשון העברית).
הדוגמאות האלה לקוחות מתוך עבודת התיזה שלי. אבל אין כאן כלל קבוע, ובמקרים אחרים כל אחת מהאפשרויות שמנית עשויה להיות נכונה (מלבד העובדה שאת עיקר השכלתי לא רכשתי בחוג לבלשנות או בחוג למקרא, אלא בחוג ללשון העברית).
hapax legomenon
New member
כמו שחשבתי
שטקליס. אבל ליתר ביטחון, התקשרתי לאמי שתבדוק בספרי הילדים שעוד נותרו אצלה. השיר נמצא ב"אצו רצו גמדים".
שטקליס. אבל ליתר ביטחון, התקשרתי לאמי שתבדוק בספרי הילדים שעוד נותרו אצלה. השיר נמצא ב"אצו רצו גמדים".
montgomery
New member
אז אתה אומר ש...
מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל- זה אומר שהאשה הזו הייתה פולניה?
מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל- זה אומר שהאשה הזו הייתה פולניה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.