תהיה נוספת

תהיה נוספת

אז ככה. הפעם הדילמה עוסקת בשתי נפשות פועלות- ד´ וא´. ד´ הינה חברתי משכבר הימים. אומר שבשנים האחרונות חלה התרחקות ביננו, אולם מדי פעם, כשאחת (אומר שבד"כ זו היא) זקוקה לאוזן קשבת וכתף מנחמת, יש נסיון להחזיר עטרה ליושנה ולנהל שיחה. ובכן, ד´ הייתה מאוהבת במשך יותר משנה בא´. בעיניה הוא המושלם באדם- חתיך, יפה, חכם, מצחיק. אומר שבעיני האובייקטיביות משהו הוא אינו עונה לאף אחד משמות התואר הנ"ל. אבל נו שוין... ד´ וא´ החלו הרפתקאת אוהבים קטנה לפני חודשיים וחצי. למרות שאנוכי לא מכירה כמעט את א´, כבר מתחילת הסיפור חשתי שבעוד היא חושבת על היחסים ביניהם כעל מרכז חייה, בעיניו זה "עוד סיפור", והוא נכנס לעניין כי "למה לא בעצם?" ועכשיו הם נפרדו. הוא אמר לה שהוא רוצה להיות לבד, ושהוא לא רוצה לפגוע במישהו כשמתחשק לו קצת חופש. נשמע יפה, לא? אבל בכל זאת הוא מספר לכל מי שמוכן לשמוע שמה שהיה זה סתם, לא רציני ושהפרידה היתה הדדית. באותו זמן היא בוכה ומנתחת עד אפר את חלקה בפרידה, תוך שהיא חולמת על קאמבק. ועכשיו, מה עלי לעשות? האם עלי לתפוס איתה שיחה בה אני אבהיר לה מה היה מעמד הקשר ביניהם בעיניו, מה שיהיה כואב מאוד עבורה אך יסיים את העניין סופית, או שמה עלי להניח לה להישאר חולמת? לסיום אודה ואתוודה כי טובתה הוא כל אשר אני חושבת עליו, וממש לא מעניין אותי מה יקרה עם א´, שהוא הסתבר אגב כחרא לא קטן.
 

אקווה

New member
התגובה הראשונה

שלי, ככה מהבטן, היא: "עזבי אותך מלהתעסק בזה, תני לה לצאת מזה לבד, אני בטוחה שגם ככה לא קל לה, ואין צורך לזרות לה עוד מלח על הפצעים".. התגובה השניה שלי, לאחר כמה דקות של מחשבה עמוקה יותר היא... אותה תגובה בעצם... בשביל מה לך לעשות לה יותר רע? חוץ מזה שלפי מה שהספקתי לראות גם על עצמי וגם על אחרים בשנות חיי הלא מבטלות על הארץ, הרבה פעמים כשאת אומרת למישהו משהו שלילי על אדם אחר שהיה חשוב לו, התגובה האינסטינקטיבית היא לעשות מעין "דווקא", היינו: "את אומרת לי שהוא חרא? אין לך מושג כמה שאת טועה ואני יודעת מה הכי טוב בשבילי". גם אני הייתי שם. אמרו לי דברים רעים על בנאדם מסוים, אמרו לי שאני מסונוורת מדיי בכדי לראות את זה, וכשאמרו לי את זה רק דבקתי יותר ויותר בעמדתי, ולא בגלל סיבות הגיוניות, כי הגיונית הם צדקו.. אז לדעתי עזבי אותך מלומר לה. היא תצא מזה. במקסמום שאני הייתי עושה זה לעזור לה לצאת, לבלות איתה הרבה, לדבר איתה, לשמוע גם את מה שיש לה על הלב, ו...להכיר לה בחור חדש, עם לב זהב...
 

leeloo

New member
מסכימה עם כל מילה ../images/Emo45.gif

ועוד מוסיפה, שנשים הן עם. ככל שיגידו לנו - "לא תצליחו, לא תצליחו", ננסה יותר ויותר להצליח, רק כדי להראות שאנחנו יכולות, אם אומרים לנו שמישהו לא מעוניין בנו, או סתם מחפש סטוץ, אנחנו ננסה להראות שאנחנו המיוחדות, שנטה את הכף, ונשנה אותם. אם תגידי לה שהוא אומר עליה דברים כאלה, היא תתאטם, כתגובה, כדי להגן על האגו שלה, וכדי לנסות "להוכיח" לעצמה שהיא כן מסוגלת, היא תשאר באשליות.. גם לי זה קרה, שרציתי לחזור למישהו שלא היה הכי טוב לי, לא בגלל המזוכיזם העצמי, אלא יש בזה משהו קוסם, אם מישהו לא מתייחס אלינו כמו מלכות, אנחנו ננסה להקסים אותו עד שהוא כן יתייחס אלינו כמו מלכות.. היללתי את שמו ללא הפסקה, רציתי רק עוד פעם אחת לראות אותו, לגעת בו, להיות איתו, אבל משיחת טלפון אחת שעשיתי איתו פשוט נגעלתי.. לא הבנתי את עצמי.. כל הזכרונות של מדוע לא היה לי טוב בקשר איתו עלו בחזרה, וסגרתי את העניין איתו סופית. כי מי הוא בכלל שיגרום לי להרגיש ככה? סתם טיפוס, וקורה שנתקלים בטיפוסים, ממשיכים הלאה, ומוצאים את מה שאני מצאתי. אז החברה שלך תגעגע, תחלום, עד שהיא תמצא איזה מישהו שיתנהג אליה כפי שמגיע לה שיתנהגו כלפיה והיא תצא מזה.. ואולי היא צריכה לעשות את מה שאנוכי עשיתי - לדבר איתו. סתם שיחה. לראות שאין התרגשות ואין טעם לחזור. סתם עוד בחור, ועוד אחד שממש לא שווה את מחשבותיה...
 
שירה..

גם אני נתקלת לא פעם באותה בעיה. להראות לה את המציאות, או לתת לה לחיות באשליה המתוקה? זה באמת קשה. וזה קורה לי המון עם החברה הכי טובה שלי שמתאהבת באנשים שהקשר שלהם מסתכם ב"שלום", פעם בחודשיים. אז אני משתדלת להקשיב, כי בעצם, כשהיא מספרת לך עליו ועל כמה שכואב לה, היא לא מחפשת עצה. היא מחפשת מישהו שיקשיב ושלא יעביר ביקורת. את יכולה, לדעתי, כדרך אגב, להגיד לך את דעתך. ואם הסתיים כבר הקשר - אני חושבת שכן את יכולה לעודד אותה לנסות לצאת מזה. לקחת אותה לבלות, ולנסות להשכיח אותו. תגידי לה את דעתך, אבל אם היא מתעקשת על כמה שהוא חמוד - אל תתווכחי איתה. היא בסופו של דבר תבין שהוא לא בשבילה. ואם תההי זו שתנפצי לה את החלום - היא תכעס על זה. בהצלחה, ורק אהבה.
שין.
 
סליחה, גם לי יש מה לומר

למה להכניס ראש בריא למיטה חולה? (סוג של משחק מילים, שלדעתי, מאוד משעשע). היא את דעתה עדיין מחזיקה, את האבל שלה על הפרידה היא עוד צריכה לעבור, את מוזנת מחצאי שמועות ומאמירות שנזרקות לחלל האוויר (שקלת את האפשרות שהוא דווקא כן ייחס לקשר חשיבות, אך בשביל לא לצאת פגוע ושבור בעיניי האחרים, הוא מפרסם ברבים ש"סתם עוד אחת"?... אין תועלת בלהגיד לה את מה שאת חושבת, כי אם אכן הבחור חלאה אסייתית מצויה, היא עוד תגלה את זה לבד, מה שאולי יגיע בשלב הנכון, בו היא כבר התגברה על הכאב, ואז יבוא השלב האהוב עליי - שלה הכעס. בשלב שבו זה כבר לא יפריע לה, זה יהיה הזמן למצוא לה מישהו אחר. אל תיכנסי לזה, זה לא יחיש את ההתגברות עליו, אלא רק יוסיף לה צער ועלבון. מה שלא יודעים, לא יכול לפגוע - כך אומרת אמי-הורתי עד היום, ואני נמנעת מלשאול אותה מה שלומה.
 
למעלה