העדי של עדי
New member
"תגידי אש תגידי מים"
היום ערכתי שיחה עם משהי שאמרה לי שהיא אוהבת את השיר, גם בשל הלחן המיוחד שלו אך בעיקר בגלל שהיא מזהה בו רמזים קבליים. מסתבר, שישנה משניה המסבירה מדוע מתחילה התורה באות ב', שלעולם לא ישאל האדם מה למעלה מה למטה ומה מאחוריו. לפי דעתה האש מסמלת את השמים והמים את התהום. מתוכנו של השיר, ניתן לראות כי מאיר נמצא באיזושהי "נקודת אפס", שבה ברור שהעבר מאכזב ["אני שוב לבדי"] אך לא ברור מה צופן העתיד ["בכף היד שלי כבר לא רואים ברורות"]. תחושות אלו מובילות לחשבון נפש. לפי המשנה הזו, האדם אמור להתבונן רק קדימה, אך מן השיר עולה כי מאיר לא מסוגל כי יש איזשהו דפוס של טעות שחוזר על עצמו ["אני רוקד עם כל מי שהייתה שלי, זה רק חלום תראי אני שוב לבדי..."] ולכן הוא מחוייב להתבונן מעלה, מטה ואחורה. מתוך תחושת הבלבול של אותה "נקודת אפס" מטעה אין הוא רואה את הכוח שלו לבצע את ההתבוננות בעצמו ולכן הוא מבקש מאותה דמות "תגידי
". וסתם לידע הכללי, שיר "הילדים" כביכול שכתב ביאליק, "נד-נד" מדבר על אותה משניה: "מה למעלה, מה למטה, רק אני, אני ואתה.."
מה דעתכם
היום ערכתי שיחה עם משהי שאמרה לי שהיא אוהבת את השיר, גם בשל הלחן המיוחד שלו אך בעיקר בגלל שהיא מזהה בו רמזים קבליים. מסתבר, שישנה משניה המסבירה מדוע מתחילה התורה באות ב', שלעולם לא ישאל האדם מה למעלה מה למטה ומה מאחוריו. לפי דעתה האש מסמלת את השמים והמים את התהום. מתוכנו של השיר, ניתן לראות כי מאיר נמצא באיזושהי "נקודת אפס", שבה ברור שהעבר מאכזב ["אני שוב לבדי"] אך לא ברור מה צופן העתיד ["בכף היד שלי כבר לא רואים ברורות"]. תחושות אלו מובילות לחשבון נפש. לפי המשנה הזו, האדם אמור להתבונן רק קדימה, אך מן השיר עולה כי מאיר לא מסוגל כי יש איזשהו דפוס של טעות שחוזר על עצמו ["אני רוקד עם כל מי שהייתה שלי, זה רק חלום תראי אני שוב לבדי..."] ולכן הוא מחוייב להתבונן מעלה, מטה ואחורה. מתוך תחושת הבלבול של אותה "נקודת אפס" מטעה אין הוא רואה את הכוח שלו לבצע את ההתבוננות בעצמו ולכן הוא מבקש מאותה דמות "תגידי
