תגידו

[the allman brothers]

אני אוהב את White Light\White Heat

אני אוהב את כל אלבומי VELVET. במקום הראשון הוא LOADED שעוד לא הזכרתם פעם אחת. לדעתי, זה אחד האלבומים הטובים משנות השישים, אבל אני יודע שאני במיעוט. והבננה היא פצצה שמתעכלת מהאזנה להאזנה. השירים השקטים והרועשים באווירה מיוחדת שאני לא יכול להסביר. יכול להיות שאני מסכים עם התיאור של יואל, רק אם הייתי יכול להבין ממנו חצי מילה...

 

[Anuerysm]

מוזר שאף אחד

לא מצדד את הסלף טייטלד שהוא בעצם האלבום הכי מסודר שלהם במקום הסגנון המפוזר של האלבומים האחרים, זה הרבה יותר נעים לאוזן וידידותי מומלץ למי שעוד לא שמע

 

[Barmelai]

אתם לא לבד אמנון ונורית

אני חצוי על הבננה - חלק אוהב בטרוף וחלק ממש לא. בין אלה שמעולם לא עשו לי את זה נמצאים Femme Fatale ו All Tomorrow's Parties. ובגלל ששני אלה גם שירים "מכוננים" וגם איטיים זה פשוט פאדיחה שהם לא עושים לי כלום, הם הרי אמורים להיות תפורים עליי, במקום זה הם מנאחסים לי את כל האלבום. אותו דבר בשלושת האלבומים הבאים רק עם טיפה יותר נאחס על חשבון החלק של השירים הגדולים. בכל אופן האלבומים הגדולים באמת הם בידי ריד (ברלין) וקייל (פריס 1919, מוסיקה לחברה חדשה) וגם שירים לדרלה המשותף לריד וקייל מאוד יפה. האלבום היקר ביותר ללבי הוא Fragments of a Rainy Season שבו כל תו וכל הברה קורעים לי את הלב. ג'ון קייל חי, הפסנתר ואני. משולש אהבה.

 

[pasteran]

עונה גשומה

אלבום מצוין שאני מכיר מליל האלבומים. אני בדעה שהבננה שך VU אובררייטד. לא שניקו זמרת גרועה, ולא שהסאונד זוועתי (הוא אכן כך) אלא שהשירים לא מספיק טובים. מצד שני הם לא ממש ניסו לכתוב שירים יפים אז אין על מה להתלונן. את loaded אני אוהב יותר, אולי בגלל שאין את הויולה המעצבנת של קייל. למרות שבטרק בונוס של vintage vioance יש קטע אוונגרדי שאני מחבב. אז כשמתפלקים להם שירי פופ, כמו femme fatale או כל loaded אני מרוצה מאוד, אבל בתקופה ההיא היו להקות פופ הרבה יותר מוצלחות. כלומר את הדבר שמיוחד לVU (ואני מסכים עם יואל שמוזיקלית הם היו יו"ד) אני לא אוהב. באופן כללי אני לא בטוח לגבי החלוקה של קייל הנסיוני וריד הפופי. למשל אם נקח אם vintage ואת עונה גשומה של קייל לעומת מטאל משין מיוזיק (ככה קוראים לו? לא ששמעתי יותר מדקה ממנו) של ריד.

 

[pasteran]

ועוד הכרתי בלילה

שנה לפני מופע הפסנתר נוצר שתה"פ בין בריאן אינו לג'ון קייל. מומלץ מאוד

 

[Jflyaway]

אומר את דעתי

ה"בננה" נמצאת מעבר לתחום השיפוט שלי. זה אלבום שלא אהבתי במיוחד במשך שנים, ואני זוכר שטענתי לא פעם שהוא OVER RATED (משהו שאני עדיין טוען גם על מעליות השלוש עשרה)... אבל שיניתי את דעתי לא מזמן. אולי לפני שנים מעטות. לקח לי עשרים שנה להבין שיש באלבום הזה משהו "אחר" ואני מתכוון ל ג מ ר י אחר - הוא עומד בזכות עצמו כי הוא צף בחלל שאין דומה לו ומה שעושה אותו כל כך מדהים אינו קשור לנגינה או הלחנה או מלודיה . הוא לא נועד ש"יתחברו אליו" . זה אלבום שמבטא מצב ייחודי של חבורה שמשתמשת בפלטפורמה של "כביכול רוק" בכדי לחקור אסטטיקה שאין לה כלום עם עולם ה RHYTM SECTION של שירי הרוק-פופ, ושהיא מנוגדת לחלוטין לרוח הרוק של הסיקסטיז. זה בעצם ה POST ROCK האמיתי. ומה שקורה באלבום הוא ה"מצב" הזה, והוא מצטייר במלוא הדרו אם מצטרפים אליו, נפשית, ולא מתייחסים לשירים כאל מוסיקה פופולארית. לא יודע איך להסביר את זה. הצינים צוחקים עכשיו. BARMELEI - HELP אתה טוב במילים ואני יודע שאתה "מרגיש" את האלבום הזה

 

[Jflyaway]

אופס.. ע"פ ההודעה שלמעלה אני

כנראה לבד.. ההממ.... מודולו?

 

[Barmelai]

שים לב שציינתי דווקא את השירים

"הרגילים", הנגישים יותר כמחריבי המסיבה. לגבי שירים בודדים כמו הבן האירופאי, הרואין, ונוס בפרוה (במיוחד), מחכה לאיש שלי - שאני יודע שאתה מאוד אוהב (ויש לו טייק-אוף מעולה של עמיר לב), אלה כן שובים את לבי ותיארת היטב למה. הבעיה שלי עם האלבום נעוצה בדרך שאני מקשיב, כצפרדעון מפונק אני צורך אלבומים במלואם וחש אותם בכללותם קודם כל, כחטיבה אחת. אני לא איש של סינגלים כמוכם, שרוטי הפסייח. משום כך לא מצאתי את עצמי בוחר בדיסק לשמיעה כבר מספר שנים, למרות שהוא אצלי על מדף די בולט.

 

[Jflyaway]

אתה יודע מה? לדעתי

VENUS IN FURS לבדו אומר הכל... זו קודם כל "אמצאה" של אסטטיקה שלא היה לה תקדים אף פעם לפני האלבום הזה, גם מוסיקלית וגם רעיונית. וגם: אין, לא היה, ואולי לא יהיה לעולם בעולם הרוק משהו שהוא מצד אחד כל כך עוצמתי ואמיתי, ומצד שני - נקי לחלוטין מכל סוג אפשרי של חנופה.

 

[Barmelai]

אז אתה יודע מה?

למרות שאני לא כל כך נחרץ, כי אני לא ממש מבין את עניין האמת והכנות אצל אמנים (מבחינתי כל אמן שיוצא לו בדיוק מה שהוא מרגיש בבטן, הוא כנה גם אם הוא בהריון עם סמפוניה רועמת לפסנתר תופים וכלי מיתר

) - אם העברנו את הדיון לונוס בפרוה אז אני איתך - חיבוקי

למרות שגם הצד השני - חוסר חנופה לא תמיד מספיק כדי לעורר אהדה. ראה מקרה ת'ום יורק באלבום שהמלצתי לאח אולמן. לאורך כל 9 השירים שבו, יורק "מלכלך" את השירים בסמפולים אלקטרוניים שממש לא נעימים לאוזן בשמיעות ראשונות. רק בהקשבות עומק העסק לא רק מסתדר, אלא הסמפולים הופכים לדבר הגדול האמיתי והם שנדבקים למהות של השיר (ולליריקה) יותר מהלחן עצמו. לדעתי זה פורץ דרך פשוט כי מעולם לא התאהבתי בביטים קרים כאלה לפני כן, ולא שמעתי קודם סימפולים אלקטרוניים שהופכים מקישוט למהות. אז מה, זה עוזר לת'ום יורק? זובי, רוב המאזינים הפוטנציאלים שאני מעריך ביותר את טעמם, יותר מאשר ישמחו להעיף לו את העין העצלה שלו בבעיטה מכוונת היטב.

 

[the allman brothers]

תום יורק ה ..

ANDROID PARANOID (איזה יציאה אדירה השיר הזה) נראה לי לא מסוגל לקבל את הערצה והאהבה של אוהדיו. הצליח לו ? מתחיל להתעסק עם אלקטרוניקה הזויה. גם זה הצליח לו ?! הוא עשה את האלבום סולו הזה שאני לא מכיר אבל לפי מה שאמרת גם הוא לא קל לפעמים הראשונות. נראה הוא הגיע למצב שגם אם הוא יקליט קסטה ללימוד הא'-ב' היא תיחשב לגאונית

 

[Barmelai]

לא מומלץ שהוא יקליט קסטה כזאת

אם לא מעוניינים לעודד תופעה של ילדים קטנים שצועקים שלום כיתה א' וקופצים מחלונות הביצפר.

 

[the allman brothers]

מה שנכון .... ../images/Emo13.gif

 

[LadyG]

אהבתי את ההגדרה

עוצמתי ואמיתי ומצד שני נקי לחלוטין מכל סוג אפשרי של חנופה. אני חושבת שהצלחת להגדיר בצורה יוצאת מהכלל. אני מאד מעריכה מוסיקה, שבה אני לא מוצאת חנופה. מצד שני זה לא הופך אותה למוסיקה, שאני בהכרח אוהב. נראה לי, שאבלה את הערב עם ניקו והחבורה.

 

[modulo1000]

יואל אתה לא לבד

אני אהבתי את הולוט כשהייתי עולל....ואוהב אותם גם היום אני לא אחד שזונח אהבות ישנות זה ככה אצלי עם המודי בלוז קינג קרימסון גטרו טל ביטלס סטונס דורס ועוד להקות שאהבתי כשהייתי פחות מגיל 10 ואוהב היום 30 שנה אחרי באותה מידה...לא פחות למרות החשיפה לאלפי להקות אחרות הולוט הם לא עוד להקה....והם ממש לא אובר רייטד הם לא פרודקט של אנדי וורהול....גון קייל עשה דברים פי אלף יותר אונטרגדים וקשים להאזנה ממה שהוולוט עשו באור לבן חום לבן וונוס בפרווה זה אחד מקטעי הפסיכדליה הגדולים והחדשניים שנכתבו אי פעם הוולוט לא היו פוזה...הם המציאו את הפוזה שאחריה הלכו אלפי להקות אחרות ומה פסול בפוזה אם הי נובעת ממקום אמיתי הפוזה השנקינאית עלק של הבדים השחורים ומשקפי השמש בלילה היא זו המזוייפת החברה האלה שהיו מכורים להרואין היו אפלים באמת ולא עטופי פוזה ואפרופו הקטע הרואין הוא קטע מוזיקלי מדהים שממחיש את החוויה של ההרואין אבל אין צורך לשכנע מי שהם לא עושים לו את זה אין טעם שיתאמץ הוא יסתדר בלי הולווט והוולוט יסתדרו בלעדיו גון קייל ולו ריד יצרו בתקופה הפוסט וולוט דברים לא פחות חשובים ומעולים אבל לגמרי שונים אגב מה שריגש אותי יותר מכל אלה ההקלטות שיצאו בבוקסה המחומשת עם הבננה המתקלפת של החזרות הביתיות לאלבום הראשון ביצועים חצי או לגמרי אקוסטיים לקטעי האלבום הראשון. בקיצור.............. הם כן עושים לי את זה

 

[ozitex]

WHO?

הלוווווווו....אניבאדי הום? אולי יותר נכון לומר,אנחנו מאזינים להם....

מעת לעת... אפרופו,תגובות על הסרט הדוקומנטרי על אנדי וורהול?....יש כאן שתיקה רועמת משום מה.

 

[LadyG]

וכמו שאמר הדיוויד בואי

Andy Warhol looks a scream Hang him on my wall Andy Warhol, Silver Screen Can't tell them apart at all ראית את הסרט הדוקומנטרי?

 

[ozitex]

כן

מאוד מעניין. ממליץ בחום.

 

[מעין מזור]

אולי קומונת וולווט תצטרף לכאן?

ממילא לא ברור מדוע קיימים פורומים שמוקדשים ללהקה בודדת. זה קצת מוגבל, לא?

 

[Anuerysm]

האמת

שלי אין הרבה מושג על להקות פסיכדליות מדי אולי חוץ מהדלתות ופינק פלויד המוקדמים אשמח לקבל המלצות