שלהבת פס נרצחה והוקרבה
התינוקת שלהבת פס, שנורתה בידי צלף פלסטינאי בחברון, אמנם נרצחה (לתפיסתי) בידי טרוריסט שפל ואוייב השלום אבל האשמה חלקית על הוריה. קראתי כבר מזמן להוציא את הילדים ממובלעות ההנחלות המסוכנות: אם ההורים רוצים להגשים אידאולוגיה משיחית ובכך לסכן את חייהם שייבושם להם (כי עדיין אין מצב תודעתי של שלום ולא ניתן לחיות בדו קיום שלם לגמרי) - אבל אני לא מבין למה אמא צריכה לסכן את חיי ילדיה בכדי לקיים את האידאולוגיה שלה. לא יודע מה איתכם אבל אני יוצא מנקודת הנחה, שהוריה של שלהבת ז"ל, ידעו את הסיכונים בעצם שהותם שם ולהם יש את הזכות להקריב את עצמם על מזבח המשיחיות ו"שיבת בנים לגבולם" אבל אין להם, לא הייתה להם וגם לא תהיה הזכות לסכן את חיי ילדיהם בארץ לא להם. מה שמעביר אותי לנקודה הבאה: אמנם בחברון הייתה קהילה יהודית מפותחת שנשחטה, כן נשחטה בידי המון משולהב בתרפ"ט אבל זה לא נותן לנו בעלות היסטורית על כל העיר ועצם העובדה שהיהודים בחברון מסתובבים בעיר כמו בעלי הבית, פוגעים בפרנסה של הפלסטינאים (הופכים בסטות בשוק, שורפים חנויות, נועלים חנויות) הרי כל היישוב היהודים בחברון לא עולה על 500 איש - האם באמת ובתמים חושבים הקיצוניים שבמתנחלים (וכן הראשונים שהשתמשו במושג "מתנחלים" היו מתנחלי בית הדסה וחבריהם בסוסיא במכתביהן לשר הבטחון עזר ויצמן לפני קצת יותר מעשרים שנה) חושבים שהם יוכלו להזיז כמה מאות אלפים של אנשים שגרים שם דורות על גבי דורות? אני חוזר שנית על השאלה שלי מתחילת ההודעה האם האשמה היא בפלסטינאי שירה בשלהבת או באביה שיצא לטייל עימה מול הכוונת שלו כשהוא יודע במפורש שצלפים פלסטינאים מכוונים על התינוקת שלו וגם אם לא היה מכוון אל התינוקת אלא אל האבא האם הוא יכול להרשות לעצמו שהתינוקת תגדל כל חייה שאביה נרצח מול עיניה? ולכן אני חושב שמרצ צריכה לקרוא בברור ובלי לגמגם להוציא את הילדים ראשית מההתנחלויות ומההתנחלויות המבודדות בעיקר. יהללוכם מלאכים, מני
