תגידו:

SOSANAA

New member
תודה תודה ושוב תודה

בנתיב חיי פסעתי לא אדע אנה באתי אל החיים החופזים על פניי- הבטתי תהיות למהות ולפשרם- גם ידעתי. וכשהלב אווה וכשהלב רצה ביסוריי מצפון- נתקפתי. ואז לכאן נכנסתי. ואכן גם מזור לנפשי- מצאתי. רגיעה ושלווה על כי לא בודדה הנני. כי בעולמנו הקט עוד רבים כדמותי. לא פעם בשאלות יוסרתי לא אחת בתהיות נסחפתי. וכשהלב מצא כאן מרגוע לא אתן לכך לגווע. אז כן- עמכם אני מידי יום מוצאת תשובות לשאלות היום יום. לא אוהבת החשפות יתר ואת השאר- אעלים בינתיים -בסתר אוהבת..........
 

משאלה

New member
ואווו את כותבת מהלב

חמודה כולנו כאן בעצם חלקנו בתהיות על מה ולמה צריכים אנו לצאת בדרך פוחזת. יש רק תשובה אחת: א ה ב ה. החיים בבית עם הבן זוג החוקי הם כבר חיי שיגרה המילה "אוהב" "אוהבת" כמעט שלא נשמעים חיזור, רומנטיקה....... נעלמו גם הם והרי אנו בני אדם וזקוקים לחום ואהבה והתרגשות. החיים לא קלים יש בהם הכל עצב, שמחה, כאב כל הרגשות שבעולם כאן ובמיוחד שמוצאים אדם שנחמד לך איתו החיים פתאום נראים אחרת פתאום הכל נעשה קל יותר אבל......כשזה נגמר יודעת... זה כואב. אבל השאלה שנשאלת האם זה היה שווה?? ואני עם יד על הלב אומרת "כן זה היה שווה".
 
אנבל, בואי הנה !!!

ראי איזה שרשור הצמחת לנו כאן ואת נעלמת לך?! לא יפה.....
 
האם הנימוק שלא ידעתי ששיבצו אותי

למשמרת לילה תופס? או שאני אענש בכל מקרה על נפקדות? הייתה לי שבת של כייף ושל אהבה. כמה אהבה קיבלתי השבת. הילד בן חמש ,עם דלקת אוזניים, התחבר לי לורידים והיה מחובר אלי כמו רו לקנגה וכמה אהבה וחום הוא הדיף לא השאיר בכלל מקום לאהבה אחרת. אבל מי אמר שאהבתו החמה, נטולת הפניות, אמיתית וכנה אינה אהבה מתאימה לחג האהבה. המון אהבה הוא נתן ולקחתי בכייף. (גם החזרתי לו קצת עודף..אבל נשארתי עם יתרת זכות אדירה).
 
את לא בתפקיד שמירה על החטאים !!!

לך שמור תפקיד השמירה על האופטימיות.... מאחל לבנך בריאות והחלמה מהירה ולך....
 
למעלה