כי לא יוצא הרבה שאני נשארת בשבתות לבד. ושכן מגיעה שבת שבה אני לבד אני רואה בזה מן נקודה בזמן שבה הכל מושתק מסביב ובה אני בודקת איך אני מסתדרת עם עצמי בלבד . חוץ מזה אני קוראת הרבה , לפעמים גם מטפסת על הקירות - למדתי מספיידרמן .
מבחינת הארוחות. תמיד אצל ההורים או האחיות או שהם אצלי. אצלי בשבת רק ישנים בבית ובשאר הזמן מתארחים או מארחים. אני בעיקרון לא אחת שאוהבת להיות לבד, זה לא נשמע כייף כ"כ להעביר את השבת לבד.
למרות שבשנה האחרונה היתי רק פעם אחת לבד אבל אז ידעתי מראשו התארחתי זה מאד קשה להיות לבד השהבית ריק , אז קוראים , נחים, ישנים, הכי טוב זה להכיר עוד נשים שנארות לבד לעשות שבתות יחד זה עובד נהדר,
ולצערי זה קורה כמעט כל שבת וחג... עצוב לי לשבת לשולחן שבת בלי מישהו שיקדש בשבילנו עצוב לי שאני לא צריכה למהר שהכל יהיה מוכן לפני שהוא חוזר מבית הכנסת עצוב לי שהבן שלי לא הולך לבי"כ כי אין לו עם מי (והוא לא רוצה ללכת עם אף אחד ובטח שלא לבד) אני יודעת שזה נשמע כאילו הכל תלוי במישהו הזה אני עושה הכל כדי שיהיה לנו כיף במשפחה הקטנה שלנו ולמרות הכל אני מרגישה שכל המהות של שבת ושולחן שבת זה המשפחה אבא אמא וילדים אני חיה באגדות?
ובלשון העם שבת קליקה. מזמינים חבר או שניים או שלושה או אותי על תקן ארבעה. עם ילדים בגיל רלוונטי או לבד אם את בשבת ללא ילדים כל אחד מביא משהו . יהיה גבר שיקדש, יהיה לילד עם מי ללכת לביהכ"נס , ממש לא תהיי לבד, זה כיף וזה עונה על הצורך המיידי של הלבד. אין סיבה להיות לבד אם אתם לא נהנים מזה.