בוזוקית,כן,יש הרבה דברים משותפים.
גם אני מושיטה את היד להרים טלפון במיוחד במקרים מיוחדים שרוצה לשתף,רוצה להתחלק,רוצה שיהיה חלק במה שקורה.אך כשמרימה את השפורפרת...מחזירה אותה והלב הולם בעוצמה. בקשר לימי הולדת,בשנה הראשונה ,שלושה חודשים לאחר נפילתו עשיתי מפגש ביום ההולדת עם חברים מילדות ומהצבא והיה ערב לזכרו שצולם והוקלט. בשנים לאחר מכן אני עולה לבד להיות איתו ולא אחת רואה סימנים שאלמנתו וחבריו וקרובים היו גם,כל אחד בעיתו.הן אי אפשר להמשיך הלאה ולהתעלם מהיום הזה,למרות שאני אישית ממש לא מיחסת חשיבות גדולה לאבן הקרה שנמצאת בבית העלמין אלא הוא כל הזמן איתי בתוכי בכל מקום שאני נמצאת.