תגידו עם יד על הלב..

[קונן המקורי]

לא חייב

לא חייב שאם הם יהיו נשואים אז הם יהיו הכי מאושרים לצערנו רמת החיים שלנו לא מאפשרת תמיד להיות מאושר

 

[touti]

תגידו עם יד על הלב..

אתם חושבים שאנשים גרושים בריאים בנפשם? תנו לי רגע להסביר, אני קוראת הרבה על הלבד, הבדידות וכמה רע וכמה הכרית סופגת, וכמה נמאס, ואיך עוברים שבת או חג, וכמה קשה וכמה לא מרוצים מההספק, ומההצלחה ואיןם מזל... כאילו דא? אם היו נשואים היה להם הצלחה, הגשמה עצמית, קל, שבת שלווה, כרית יבשה, טוב ובלי בדידות ובלי לבד??? ???

 

[touti]

קודם ברוך הבא לביתנו החמים והנעים../images/Emo13.gif

אז אתה טוען שהשאפתנות היא המרצע?

 

[קונן המקורי]

ל touti

השאפתנות היא רק חלק קטן .הכל תלוי ברצונו של האדם וביכולתו

 

[מקסימית2]

לא סתם יש את המשפט - לא טוב היות האדם לבדו

אז כן יותר קל להתמודד ולעשות כל דבר בשניים. תשובה חד שמשמעית מבחינתי - כן. אם בעלי (ז"ל) היה לצידי אני יודעת שהיה לי יותר קל לגדל את ילדיי, ובכייף הינו במעבירים שבתות וחגים כמו שתמיד נהגנו להנות מהחגים והשבתות. זה פשוט נמאס ולא כייף להיות לבד. אני עוד לא יודעת מה אני עושה החג הזה, המשפחה שלי חושבת שאני איתם אבל טרם החלטתי, מה קורה איתנו לא סוגרים כלום????? למרות שיש את המשפחה התומכת ואוהבת אבל זה עדיין לא תחליף לבן זוג ובלילה עדיין הולכים לישון לבד. אוף

 

[touti]

מקסימית יקירה שלי

מקרה שלך וכמו שלך זה באמת מיוחד

 

[המאושרת1]

אממ...

מעדיפה את הלבד לבד ולא לבד ביחד... לי למשל מעולם לא הי'ה בית... ולו מהסיבה שביתו של אדם מבצרו,כך אומרים אך ארבע רוחות השמים היוו לי עיר מקלט... אהובי הי'ה לאויבי ואין יותר גרוע מאשר אהובך הוא אויבך. ממנו מקום מפלט לא הי'ה לי... גרוני ניחר מזעקות אילמות ליבי יבש ונאטם מהכיל, את נפשי החי'ה קבר בין עי'י חרבות ועלי'ה גלעד לא הקים רק הוסיף צוקים עד כמעט ונפחה נשמתי... זרע של חורבן נבט ועלה עד גדעתי אותו בקול צרחה רמה. מקירות ליבי זעקתי איני אינני קמתי לחבוש פצעיי והוכחתי: הנני... touti יקירתי,אנשים שהחליטו להתגרש הם אנשים שתפסו אומץ לשנות את חייהם אלו אנשים שבחרו בחיים. עם כל הקושי והכאב ועם כל הצער שבלב נישואים-אינם מתכון בטוח לאושר. אין דרך אל האושר האושר הוא הדרך.

 

[touti]

זה מה שאני אומרת, מאושרת

התגרשו כדי לשפר את איכות החיים שלהם, לא? אז למה יש שמתלוננים על הבינוניות של חייהם? המסקנא שלי שאדם שלא מצליח להיות מאושר גם אחרי גרושיו כנראה שהבעיה לא היתה בנשואים עצמם... לא?

 

[כמו עלה]

יש בריאים בנפשם ויש לא. זה לא קשור לגרושים...

המצב הטכני- מציאותי הישרדותי מעמיד את האדם בסיטואציאת חיים בה הנתונים החיצוניים מקצינים לפעמים דברים נפשיים. אצלינו זה הגירושין אצל אנשים אחרים זה יכול להיות משברים אחרים או אירועים המביאים ללחץ- לפעמים אפילו משמחים כביכול (חתונה... אירוע מלחיץ מאוד...) הרבה אנשים נשוואים נמצאים במצבים נפשיים קשים מאוד, אבל הנוחות אווווווווו הנוחות והשיתוף- מישהו משתתף איתך גם אם זה אומר הרבה פעמים להחזיק ביחד שקר- זה עדיין ביחד... ולכן יש זוגות שלא טוב להם ולא מתגרשים... מה שאומר- הביטי רק בעצמך מתוקתי, את במקום נפלא! יש לך את עצמך! את מרגישה, רואה, חושבת, שואלת, מחפשת, מתבוננת. ויותר מכך- את לא חייבת לשחק משחק של אף אחד- רק של עצמך! הבאססה שאפילו אין את מי להאשים... אבל בסוף זה מחזיר אותך להבין שוב את ההתמודדות שלך, גם בקשיים הכי גדולים, לנסות לתקן בעצמך את עצמך, ולאהוב את עצמך גם אז....! וכשרע לך- תתקשרי... את לא לבד....

 

[touti]

את חמודה

נכון שיש זוגות והרבה מהם שלא מתגרשים בגלל טעמי נוחות. הם נמצאים במערכת של לא להקיא ולא לבלוע. אבל אני כיוונתי דווקא לאלה שהתגרשו, שלא היו מאושרים בנשואים, התגרשו וחשבו למצוא את האושר בגרושים וגם שם לא מצאו אותו. מה הקטע?