תגידו מה דעתכם...
הנה הבעיה... יש לי חברה מגיל 12, היינו מאוד קרובות - היא אפילו הכירה לי בעקיפין את בעלי, עד לפני 3 שנים כשהיא התחילה לחפש את עצמה, ונסעה לטיולים בעולם- והתראינו בערך פעמיים בשנה, עם מייל פעם בחודש. בקיצור הבחורה טלפנה אליי ביום חמישי בשעה 7 בבוקר, אמרה שהיא בשדה התעופה, ההורים שלה לא יודעים שהיא חזרה, והחברה שהיא העדיפה לנסוע אליה (יעני- אני ברירת מחדל!) בכלל בחופש בחו"ל. אני ועמית במצב כלכלי ממש גרוע- בקטע שמחשבנים לביגוד ואוכל, וממש אין כסף להאכיל עוד פה, אבל אמרתי יאללה- בואי. וחשבתי שבטח תישאר לילה וזהו. היא הגיעה, התמקמה, מראש הפגינה חוסר כבוד לדרך המחייה שלנו- עשנה בבית- וכשהערתי לה יצאה לגינה. תפסה לנו את המחשב שעות בצ´ט עם איזה אחד שהיא "התאהבה" בו וכו´. יום שישי בא. הבחורה עוד אצלינו. אני חולה מתה, עמית חולה, והיא אפילו לא מציעה עזרה בבית. כלום. לא רצינו להשאיר אותה לבד, הבאנו את ההורים של בעלי אלינו לקידוש, עשינו ארוחה חביבה, היא פינתה את הכלים שלה ויצאה לטייל- ושנוררה גראס מאיזה שכן. (ואני מאוד נגד- ובטח לא בבית שלי!). יום שבת. הבחורה עוד פה. עכשיו היא גם מתלוננת שמשעמם לה. כיבסתי לה את הבגדים שלה. היא אוכלת, מתקלחת, גולשת במחשב. ומה בתמורה? לקחה את הכלבה לטיול והכניסה את הכלים שלה למדיח. יום ראשון. היא עדיין במחשב עם ההוא מהצ´ט. לי אין זמן פנוי אפילו לבדוק מייל... שוב היא מתנהגת כמו פרזיטית- ולעמית ממש נמאס. הוא מסתגר בחדר שלנו. היא אומרת שמחר היא נוסעת. החברה השניה חזרה לארץ. יום שני. קיפלתי לה את הכביסה שלה-היא נוסעת- לא? פתאום היא מודיעה שהיא נשארת עוד כי היום היא נפגשת עם אהבת חייה מהאינטרנט, וגם יש איזה עבודה כאן שנראית לה טוב. חשבתי שאני מתה. דיברנו קצת- הזהרתי אותה מאנשים מהצ´ט- שלא יהיה איזה סוטה. מפה לשם התגלגלה השיחה ובסופה היא האשימה אותי בכך שעברתי נסיון אונס כלומר אני אשמה בכך!!!! זה הגיע לי!!! הייתי בשוק. לא דיברתי איתה שעות. היא אפילו לא התנצלה- המשיכה לאכול ולשתות כאילו כלום. ואני מצאתי בגינה שלי מאפרה עם סיגריות של גראס. אצלי בבית. חוצפה! יש לי תינוקת בבית! בערב נפגשה עם ההוא (יצא שמן ומגעיל- אני שמחה לומר). בינתיים בבית נתגלו כמה בעיות לגבי איזה ארוע מחר- ואני זקוקה לבייבי סיטר לכל הערב- איזה 7 שעות. אמרתי- אוקי. לפחות את זה היא תעשה. היא חוזרת- אני מבקשת ממנה להיות מחר בערב בבית- ואז היא אומרת שהיא מחר נוסעת ולא יכולה ולא רוצה. נשבר גב הגמל. כל הארוח הזה לא פציתי את הפה ולא שאלתי שאלות- הכנסתי אותה לביתי- וכשאני מבקשת עזרה היא לא מוכנה לעזור. היא עכשיו ישנה. כתתי לה מכתב למייל ארוך ארוך. וסיכמתי עניין בזה שהיא פרזיטית, אגואיסטית, מגעילה ורעת לב, חסרת התחשבות ונצלנית. מבחינתי החברות הזו נגמרה. מאוד נפגעתי ממנה. מה אתם אומרים?
הנה הבעיה... יש לי חברה מגיל 12, היינו מאוד קרובות - היא אפילו הכירה לי בעקיפין את בעלי, עד לפני 3 שנים כשהיא התחילה לחפש את עצמה, ונסעה לטיולים בעולם- והתראינו בערך פעמיים בשנה, עם מייל פעם בחודש. בקיצור הבחורה טלפנה אליי ביום חמישי בשעה 7 בבוקר, אמרה שהיא בשדה התעופה, ההורים שלה לא יודעים שהיא חזרה, והחברה שהיא העדיפה לנסוע אליה (יעני- אני ברירת מחדל!) בכלל בחופש בחו"ל. אני ועמית במצב כלכלי ממש גרוע- בקטע שמחשבנים לביגוד ואוכל, וממש אין כסף להאכיל עוד פה, אבל אמרתי יאללה- בואי. וחשבתי שבטח תישאר לילה וזהו. היא הגיעה, התמקמה, מראש הפגינה חוסר כבוד לדרך המחייה שלנו- עשנה בבית- וכשהערתי לה יצאה לגינה. תפסה לנו את המחשב שעות בצ´ט עם איזה אחד שהיא "התאהבה" בו וכו´. יום שישי בא. הבחורה עוד אצלינו. אני חולה מתה, עמית חולה, והיא אפילו לא מציעה עזרה בבית. כלום. לא רצינו להשאיר אותה לבד, הבאנו את ההורים של בעלי אלינו לקידוש, עשינו ארוחה חביבה, היא פינתה את הכלים שלה ויצאה לטייל- ושנוררה גראס מאיזה שכן. (ואני מאוד נגד- ובטח לא בבית שלי!). יום שבת. הבחורה עוד פה. עכשיו היא גם מתלוננת שמשעמם לה. כיבסתי לה את הבגדים שלה. היא אוכלת, מתקלחת, גולשת במחשב. ומה בתמורה? לקחה את הכלבה לטיול והכניסה את הכלים שלה למדיח. יום ראשון. היא עדיין במחשב עם ההוא מהצ´ט. לי אין זמן פנוי אפילו לבדוק מייל... שוב היא מתנהגת כמו פרזיטית- ולעמית ממש נמאס. הוא מסתגר בחדר שלנו. היא אומרת שמחר היא נוסעת. החברה השניה חזרה לארץ. יום שני. קיפלתי לה את הכביסה שלה-היא נוסעת- לא? פתאום היא מודיעה שהיא נשארת עוד כי היום היא נפגשת עם אהבת חייה מהאינטרנט, וגם יש איזה עבודה כאן שנראית לה טוב. חשבתי שאני מתה. דיברנו קצת- הזהרתי אותה מאנשים מהצ´ט- שלא יהיה איזה סוטה. מפה לשם התגלגלה השיחה ובסופה היא האשימה אותי בכך שעברתי נסיון אונס כלומר אני אשמה בכך!!!! זה הגיע לי!!! הייתי בשוק. לא דיברתי איתה שעות. היא אפילו לא התנצלה- המשיכה לאכול ולשתות כאילו כלום. ואני מצאתי בגינה שלי מאפרה עם סיגריות של גראס. אצלי בבית. חוצפה! יש לי תינוקת בבית! בערב נפגשה עם ההוא (יצא שמן ומגעיל- אני שמחה לומר). בינתיים בבית נתגלו כמה בעיות לגבי איזה ארוע מחר- ואני זקוקה לבייבי סיטר לכל הערב- איזה 7 שעות. אמרתי- אוקי. לפחות את זה היא תעשה. היא חוזרת- אני מבקשת ממנה להיות מחר בערב בבית- ואז היא אומרת שהיא מחר נוסעת ולא יכולה ולא רוצה. נשבר גב הגמל. כל הארוח הזה לא פציתי את הפה ולא שאלתי שאלות- הכנסתי אותה לביתי- וכשאני מבקשת עזרה היא לא מוכנה לעזור. היא עכשיו ישנה. כתתי לה מכתב למייל ארוך ארוך. וסיכמתי עניין בזה שהיא פרזיטית, אגואיסטית, מגעילה ורעת לב, חסרת התחשבות ונצלנית. מבחינתי החברות הזו נגמרה. מאוד נפגעתי ממנה. מה אתם אומרים?
