העיקר "השחקן הכי טוב בעולם", מישהו בכלל הרגיש שהוא משחק?
מה שכן - פעם נוספת אני מוכיח לעצמי שאני אוהב את רונלדו עם סיבה ממש מוצדקת. הבן אדם משחק בלי אגו לחלוטין (איפה עוד תראו כוכב בסדר גודל הזה יורד להגנה באטרף ומוסר לשחקנים אחרים כשיש להם הזדמנות טובה יותר?), בארסה בקרשים. מדריד קבוצה מעולה.
ומה שאותי משגע באופן אישי זה שכל הפרשנים שמהללים את רונאלדו 'הקבוצתי' וה'בוגר' לא שמים לב למאפיין הכי בולט לאנוכיות שלו.
הוא מעולם לא רץ לחבק ולברך מישהו אחר שמבקיע.
אף פעם לא תראה אותו בפריים של דבוקת השחקנים המברכים. כי זה עולה לו בבריאות. מקסימום אם הם נפגשים בדרך לאמצע המגרש.
הוא לא מסוגל לחיות עם זה שמישהו אחר מבקיע ולוקח לעצמו את התהילה. גם בגול של בנזמה רונאלדו חיכה שכולם יבואו אליו לפרגן לו על ה'קבוצתיות'.
המסירות שלו מגיעות במצבים שאתה מצפה משחקן למסור. אבל בגלל שרגילים לאנוכיות שלו אז פתאום 'וואו, הוא מסר'.
ועוד משהו.הוא 'קבוצתי' רק כשלקבוצה שלו הולך.בגלל זה תראה כמה מסירות לא מדויקות היו לו כשריאל יצאה למתפרצות והוא ניסה 'לפרגן'. הוא לא רגיל למסור.
הדברים האלה מבדילים אותו ממסי שהוא פי אלף יותר קבוצתי ומפרגן מכל הלב לאחרים. מסי תמיד מפרגן למבשל אחרי גול בעוד רונאלדו עסוק קודם בפוזה של לוחם השוורים.
ואגב, רונאלדו - כמו כל קורבן אופנה - רואה במסירה סוג של טרנד. בגלל שכולם התחילו לדבר על כמה מסי מוסר.