תגידו, גם לכן זה קורה? ../images/Emo12.gif
גם לכן זה קורה שכשאתן הולכות לבית המרקחת להוציא איקקלומין (או כל דבר אחר שרוקח יודע שמיועד לטיפולי פוריות), או כשאתן מתקשרות למוקד ומזכירות "טיפולי פוריות", פתאום נורא נחמדים אליכם (הרוקחת איחלה לי הצלחה)? מצד אחד זה נחמד לקבל יחס נחמד (למרות שכזכור זה לא עבד על הרופא המגעיל שעשה לי זקיקים) מצד שני זה גורם לי לרחם על עצמי ועושה לי הרגשה שבא לי לבכות. מצד שלישי אני מתחילה להרגיש לפעמים שבא לי שירחמו עלי קצת ובא לי שידעו ויתיחסו אלי באהדה (חברות, עבודה וכו') מצד רביעי אני לא רוצה לספר... ולא רוצה שידעו... ובלי רחמים חלילה (הסיסמא הקבועה שלי, מה זה טיפולי פוריות לעומת סרטן חס וחלילה) בקיצור, אוסף מבולבל של רגשות.
גם לכן זה קורה שכשאתן הולכות לבית המרקחת להוציא איקקלומין (או כל דבר אחר שרוקח יודע שמיועד לטיפולי פוריות), או כשאתן מתקשרות למוקד ומזכירות "טיפולי פוריות", פתאום נורא נחמדים אליכם (הרוקחת איחלה לי הצלחה)? מצד אחד זה נחמד לקבל יחס נחמד (למרות שכזכור זה לא עבד על הרופא המגעיל שעשה לי זקיקים) מצד שני זה גורם לי לרחם על עצמי ועושה לי הרגשה שבא לי לבכות. מצד שלישי אני מתחילה להרגיש לפעמים שבא לי שירחמו עלי קצת ובא לי שידעו ויתיחסו אלי באהדה (חברות, עבודה וכו') מצד רביעי אני לא רוצה לספר... ולא רוצה שידעו... ובלי רחמים חלילה (הסיסמא הקבועה שלי, מה זה טיפולי פוריות לעומת סרטן חס וחלילה) בקיצור, אוסף מבולבל של רגשות.