המממ...
לא מדוייק. בבתי חולים פסיכיאטרים היכן שהאשפוזים נוטים להיות ארוכים יותר, אכן יכול מי שמכיר את המטופל למלא נאמנה את החלק התפקודי. בבתי חולים כלליים או מרפאות אמבולטוריות - לפעמים מתחילים למלא סל שיקום באשפוז, עוברים לאשפוז יום ואחר כך למרפאה - כל פעם מישהו ממלא איזה טלאי או מעדכן על פי העליות והמורדות של מהלך המחלה. זאת ועוד. לפעמים כל כך ממהרים במחלקות אקוטיות למלא סל שיקום כדי שהמטופל "יקבל את מה שמגיע לו", בעוד המטופל עצמו נמצא שנות אור מכל הליך שיקומי... למשל לאלו שמגישים את המטופל לסל שיקום נראה שהוא "צריך לצאת מהבית" וממליצים על "סאמיט" בעוד המטופל עצמו, כל מה שהוא רוצה זה לחזור הביתה לאמא. מת מפחד לצאת מהבית. לא מוכן במילימטר. מה הואילו חכמים? יעל