כפי שכתבה לך סאני עוד למעלה
את מנוהלת ע"י הפחד. לא שזה לא מובן ולא שזה נורא ואיום אבל חשוב שתהיי מודעת לזה, כי זה מעט מוגזם ומיותר. פחד ונעד להזהיר אותנו מאיומים אמיתיים ולא מאיומים מדומים. כתבת למעלה שאת פוחדת מפרק ב'. בהמשך ענית לי וכתבת שאת פוחדת מהלבד. אם כך, הפחד שלך מוכלל ורוחבי ולכן, כל צל הר נראה כהר. עליך להרגע, לבחון את המציאות כפי שהיא (ולא רק את האיום הפוטנציאלי הנשקף ממנה). אם תמשיכי לפחד כך בצורה רוחבית, את תפתחי המנעויות, חייך יצטמצמו אט אט והרפרטואר ההתנהגותי שלך היה דל, מה שיפחית כל הזמן את הסיכוי להגעה את המקומות שאליהם היית רוצה להגיע. עליך לעשות להיפך מכך, להיפך מהמנעויות, עליך להפתח, להתנסות בדברים ה"מפחידים" ולראות שלא קורה מהם שום דבר רע. אי אפשר לשגשג ולפרוח בלי לעדור, לנקש, להשקות ולטפל. מדיבורים לבד הרבה לא יוצא.