זולל מישמישים
New member
תגובתם של צופיה ודן מלר (חלק א)
בקשר לדיון שהיה בפורום על סיפור מתוך הספר שלהם "שדים מגיחים מאפלה". לפני מספר שבועות היה כאן ויכוח על האוטנטיות של סיפור מתוך ספר זה. בעקבות הויכוח הפניתי שאלה באתר "חופש" שעליה הגיב אז אוהד מצוות אתר חופש. לפני מספר ימים קיבלתי את תגובתם של צופיה ודן מלר, ואני מפרסם אותה כאן, על פי בקשתם. ("...לנו אין קשר ישיר עם אותו פורום, ונודה לך אם תעלה את תשובתנו בפורום, על מנת שכל מי שזוכר את השאלה ואת האשמה שהטיחו בנו - יקרא וישפוט...") זולל מישמישים. נ.ב. אני מבקש לא להסיק מסקנות מפירסום דבריהם של אחרים לגבי דעתי האישית. את דעתי האישית אביע בהמשך השירשור במידה ויהיה לי משהו להגיד בנושא. -=-=-=-=-=- 27 נובמבר 2003 צופיה ודן מלר מחברי הספר "שדים מגיחים מאפלה" הוצאת זמורה-ביתן, 2000 לכבוד מר XYZ ומשתתפי פורום "דתיים-חילוניים" ב"תפוז", אתר חופש העביר אלינו את המכתב הבא, לאור שאלה שעלתה באותו פורום, ובו מועלית כנגדנו טענה, שלכאורה אין אמת בסיפור על דינה בקשר למאמרכם המצוטט כאן על איך מחזירים בתשובה (מתוך הספר "שדים מגיחים מאפלה") http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/tichrud_events/seminar_from_inside.html טוען משתתף בפורום שזה שקר וכזב http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=761&msgid=23050164 האם וידאתם שהסיפור אמיתי? איך אני יכול להשתכנע לכאן או לכאן? תודה -=-=-= על כך ענה כבר אוהד, מצוות האתר, ואנחנו מצטרפים לדבריו - אמונה היא זכותו של כל אדם. אותו משתתף בפורום לא מאמין לסיפור? שלא יאמין. אנחנו מכירים אישית את מחברי הספר. את כל הסיפורים המובאים בו הם קבלו מאנשים שחוו חוויות קשות אלו ובאו למפגשים של העמותה וסיפרו את סיפורם. המחברים גם ליוו אותם בחייהם למשך תקופות שונות והיו אתם בקשר שנים לאחר האירוע. זו האמת. מי שמעדיף לא לקבלה - זבש"ו. אוהד מצוות אתר חופש -=-=-=-=- ולהלן תשובתנו: שנו חז"ל: המוציא מחברו עליו הראיה. מי שטוען שהסיפור הוא שקר וכזב - חובתו להוכיח שטענתו אמת. מאחר ומדובר באירוע שהתרחש במקום מסויים ובזמן מסויים, ניתן לומר על דברים בהקשרו שהם "שקר" או "אמת" רק לזה שהיה נוכח באותו מעמד. אותו אדם שטוען שמה שכתבנו בספר הוא "שקר וכזב", חייב להיות אחד מהשניים: מתחרד שהשתתף באותו מעמד, או מטיף חרדי, שכיהן כמדריך באותו סמינר. אלא שגם בזה לא די, שכן לא פירטנו את שם הסמינר, מארגניו, מקומו ומועדו, כך שאותו ספקן אין כל בסיס לטענותיו. אדם כמותו גם לא יקבל תשובה אחרת לבד מהסכמה שמדובר ב"שקר וכזב", ולכן גם אין טעם להשיב לו, וגם אם נציג בפניו דברים מפי חברי העמותה, שהשתתפו באותם מפגשים, הוא לא יאמין להם, אלא לרב המנחה אותו בכל רגע ורגע מחייו. הדברים שנביא להלן אינם מיועדים למשמיצינו. דברינו אלה נועדו למשתתפי הפורום, שאינם מכירים את הפרשיות הכאובות, וחשוב שיידעו במה מדובר. בספרנו "שדים מגיחים מאפלה" (*) העלינו 25 פרשיות כאובות, חלק קטן ממאות פרשיות אחרות, להן נחשפנו במהלך עשרים השנים האחרונות, במסגרת פעילותנו בעמותה ע.ל.ה.-חופש, שבין שאר יעדיה נתנה ועודנה נותנת תמיכה לכל אדם שחש עצמו נפגע מתהליך ההתחרדות ("חזרה בתשובה"). בהקדמה לספרנו כתבנו: "כל האירועים המתוארים בספר זה הם אמת. כל הפרטים המזהים את הנפשות הפועלות שונו מטעמים מובנים, ואין כל קשר בין השמות שבספר לפרשה כלשהי מהפרשות האמיתיות המסופרות בו… רק שם אחד נותר חשוף וגלוי, ברשות המשפחה ובהסכמתה - שמה של טלילה בן פורת ז"ל… הסיפורים בספר זה מובאים כפי שסופרו והושמעו באוזני החברים הפעילים בעמותה. הסיפורים תועדו.. לאחר מכן הוסיפו פעילי העמותה ללוות את המשפחות שרצו בכך, ולתת להן סעד, תמיכה ועצה חברית ואוהדת". אין שום סיבה לכך, שבגלל טלטלה נפשית של קורא חרדי זה או אחר, או גם של מטיף ופעיל באחת האגודות המיסיונריות הפועלות בשירות המימסד החרדי, נחשוף כאן שם של אדם, ש-(1) ביקש במפורש שלא נחשוף את שמו; (2) עלול להיפגע פיסית או להיות נרדף חברתית בידי אנשים אלימים בחברה החרדית, וכבר היו דברים מעולם. "דינה" - האישה שחשפה את סיפורה בקטע "שדים מגיחים מאפלה", איננה מוכנה להיחשף, ואנחנו מבינים לליבה. ובכל זאת, על מנת לעשות מאמץ מיוחד עבור אלה מגולשי פורום דתיים-חילוניים ב"תפוז" שדרכם ישרה ופיהם וליבם שווים, פנינו למירי ג', אחת הנפשות שהשתתפו בחשיפה בספר, והיא ניאותה לכתוב מכתב אישי לגולשי הפורום. מירי מוכנה כיום להיחשף בשמה (כמו גם העיתונאי יזהר המופיע בסיפורה), אבל סיבות שונות מונעות ממנה, בשלב זה, לחשוף את שמו המלא של אחיה. כדברים שמירי כותבת להלן - "למרות שכל זיכרון מעלה כאב רב" - רק מי שלבו לב-אבן לא יהיה מסוגל להבין את מניעיה שלא לחושף את בני המשפחה, על אף השנים הרבות שחלפו מאז... בסיפור "רק לא צה"ל" מירי מופיעה בשם אורלי, אחותו של "אלי", הלא הוא ש'. כל המעוניין יוכל להשוות את הכתוב במכתבה זה לסיפור שהועלה מפיה לפני שנים, ופורסם בספרנו הנ"ל. הנה, אפוא, מכתבה של מירי ג', שהתקבל אצלנו בתאריך 13.11.2003: "לצופיה ולדן שלום, ... (המשך בחלק ב)
בקשר לדיון שהיה בפורום על סיפור מתוך הספר שלהם "שדים מגיחים מאפלה". לפני מספר שבועות היה כאן ויכוח על האוטנטיות של סיפור מתוך ספר זה. בעקבות הויכוח הפניתי שאלה באתר "חופש" שעליה הגיב אז אוהד מצוות אתר חופש. לפני מספר ימים קיבלתי את תגובתם של צופיה ודן מלר, ואני מפרסם אותה כאן, על פי בקשתם. ("...לנו אין קשר ישיר עם אותו פורום, ונודה לך אם תעלה את תשובתנו בפורום, על מנת שכל מי שזוכר את השאלה ואת האשמה שהטיחו בנו - יקרא וישפוט...") זולל מישמישים. נ.ב. אני מבקש לא להסיק מסקנות מפירסום דבריהם של אחרים לגבי דעתי האישית. את דעתי האישית אביע בהמשך השירשור במידה ויהיה לי משהו להגיד בנושא. -=-=-=-=-=- 27 נובמבר 2003 צופיה ודן מלר מחברי הספר "שדים מגיחים מאפלה" הוצאת זמורה-ביתן, 2000 לכבוד מר XYZ ומשתתפי פורום "דתיים-חילוניים" ב"תפוז", אתר חופש העביר אלינו את המכתב הבא, לאור שאלה שעלתה באותו פורום, ובו מועלית כנגדנו טענה, שלכאורה אין אמת בסיפור על דינה בקשר למאמרכם המצוטט כאן על איך מחזירים בתשובה (מתוך הספר "שדים מגיחים מאפלה") http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/tichrud_events/seminar_from_inside.html טוען משתתף בפורום שזה שקר וכזב http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=761&msgid=23050164 האם וידאתם שהסיפור אמיתי? איך אני יכול להשתכנע לכאן או לכאן? תודה -=-=-= על כך ענה כבר אוהד, מצוות האתר, ואנחנו מצטרפים לדבריו - אמונה היא זכותו של כל אדם. אותו משתתף בפורום לא מאמין לסיפור? שלא יאמין. אנחנו מכירים אישית את מחברי הספר. את כל הסיפורים המובאים בו הם קבלו מאנשים שחוו חוויות קשות אלו ובאו למפגשים של העמותה וסיפרו את סיפורם. המחברים גם ליוו אותם בחייהם למשך תקופות שונות והיו אתם בקשר שנים לאחר האירוע. זו האמת. מי שמעדיף לא לקבלה - זבש"ו. אוהד מצוות אתר חופש -=-=-=-=- ולהלן תשובתנו: שנו חז"ל: המוציא מחברו עליו הראיה. מי שטוען שהסיפור הוא שקר וכזב - חובתו להוכיח שטענתו אמת. מאחר ומדובר באירוע שהתרחש במקום מסויים ובזמן מסויים, ניתן לומר על דברים בהקשרו שהם "שקר" או "אמת" רק לזה שהיה נוכח באותו מעמד. אותו אדם שטוען שמה שכתבנו בספר הוא "שקר וכזב", חייב להיות אחד מהשניים: מתחרד שהשתתף באותו מעמד, או מטיף חרדי, שכיהן כמדריך באותו סמינר. אלא שגם בזה לא די, שכן לא פירטנו את שם הסמינר, מארגניו, מקומו ומועדו, כך שאותו ספקן אין כל בסיס לטענותיו. אדם כמותו גם לא יקבל תשובה אחרת לבד מהסכמה שמדובר ב"שקר וכזב", ולכן גם אין טעם להשיב לו, וגם אם נציג בפניו דברים מפי חברי העמותה, שהשתתפו באותם מפגשים, הוא לא יאמין להם, אלא לרב המנחה אותו בכל רגע ורגע מחייו. הדברים שנביא להלן אינם מיועדים למשמיצינו. דברינו אלה נועדו למשתתפי הפורום, שאינם מכירים את הפרשיות הכאובות, וחשוב שיידעו במה מדובר. בספרנו "שדים מגיחים מאפלה" (*) העלינו 25 פרשיות כאובות, חלק קטן ממאות פרשיות אחרות, להן נחשפנו במהלך עשרים השנים האחרונות, במסגרת פעילותנו בעמותה ע.ל.ה.-חופש, שבין שאר יעדיה נתנה ועודנה נותנת תמיכה לכל אדם שחש עצמו נפגע מתהליך ההתחרדות ("חזרה בתשובה"). בהקדמה לספרנו כתבנו: "כל האירועים המתוארים בספר זה הם אמת. כל הפרטים המזהים את הנפשות הפועלות שונו מטעמים מובנים, ואין כל קשר בין השמות שבספר לפרשה כלשהי מהפרשות האמיתיות המסופרות בו… רק שם אחד נותר חשוף וגלוי, ברשות המשפחה ובהסכמתה - שמה של טלילה בן פורת ז"ל… הסיפורים בספר זה מובאים כפי שסופרו והושמעו באוזני החברים הפעילים בעמותה. הסיפורים תועדו.. לאחר מכן הוסיפו פעילי העמותה ללוות את המשפחות שרצו בכך, ולתת להן סעד, תמיכה ועצה חברית ואוהדת". אין שום סיבה לכך, שבגלל טלטלה נפשית של קורא חרדי זה או אחר, או גם של מטיף ופעיל באחת האגודות המיסיונריות הפועלות בשירות המימסד החרדי, נחשוף כאן שם של אדם, ש-(1) ביקש במפורש שלא נחשוף את שמו; (2) עלול להיפגע פיסית או להיות נרדף חברתית בידי אנשים אלימים בחברה החרדית, וכבר היו דברים מעולם. "דינה" - האישה שחשפה את סיפורה בקטע "שדים מגיחים מאפלה", איננה מוכנה להיחשף, ואנחנו מבינים לליבה. ובכל זאת, על מנת לעשות מאמץ מיוחד עבור אלה מגולשי פורום דתיים-חילוניים ב"תפוז" שדרכם ישרה ופיהם וליבם שווים, פנינו למירי ג', אחת הנפשות שהשתתפו בחשיפה בספר, והיא ניאותה לכתוב מכתב אישי לגולשי הפורום. מירי מוכנה כיום להיחשף בשמה (כמו גם העיתונאי יזהר המופיע בסיפורה), אבל סיבות שונות מונעות ממנה, בשלב זה, לחשוף את שמו המלא של אחיה. כדברים שמירי כותבת להלן - "למרות שכל זיכרון מעלה כאב רב" - רק מי שלבו לב-אבן לא יהיה מסוגל להבין את מניעיה שלא לחושף את בני המשפחה, על אף השנים הרבות שחלפו מאז... בסיפור "רק לא צה"ל" מירי מופיעה בשם אורלי, אחותו של "אלי", הלא הוא ש'. כל המעוניין יוכל להשוות את הכתוב במכתבה זה לסיפור שהועלה מפיה לפני שנים, ופורסם בספרנו הנ"ל. הנה, אפוא, מכתבה של מירי ג', שהתקבל אצלנו בתאריך 13.11.2003: "לצופיה ולדן שלום, ... (המשך בחלק ב)