תגובתי הרצינית

Julia L

New member
תגובתי הרצינית

ובכן, אני מודה שהביטלס הם הסיבה הראשונה שנכנסתי לפורום הזה מלכתחילה, אבל - אחד היתרונות בזה שנולדנו קצת אחרי שנות השישים הוא שאנחנו עדיין נלהבים ומוכנים ללמוד (are we?), ואני בהחלט פתוחה לשמוע גם על דברים אחרים שקשורים לשנות הששים. ספרו לי על זה! גלי משקיעה בפורום כל כך הרבה, ומכניסה המון קישורים, אבל אף פעם לא מתחיל דיון אמיתי בקשר אליהם. יש המון שאלות - כמו למשל מה הרלוונטיות של פורום על שנות הששים באמצע שנות האלפיים, ומה זה אומר על המציאות שבה אנחנו חיים, ולמה הדור שלנו (שלי לפחות) מנסה לחזור אל תקופה שהוא אפילו לא מכיר, ומה קרה לחזון ה-make love not war, ואם כולנו כל כך אוהבים אותו למה אנחנו לא עושים משהו כדי להחיות אותו, לעזאזל? וכו´. אני אישית מפחדת לקבל מכות מאל תמותי לי עכשיו, ולכן אני לא עושה את זה בעצמי.
 
ג´וליה....בתור מי שבאה משנות השישים

מוזר לי לגלות את התעניינות הרבה של אנשים שנולדו הרבה לאחר שהן כבר הסתיימו. אל תשכחי שמיתוסים הולכים וגדלים עם השנים וחיי היום יום בסיקסטיס נראו בנאליים לחלוטין במחיוד בישראל. הכל הגיע מאוחר. מוזיקה, קולנוע ולא לדבר על הטלויזיה הישראלית בשחור לבן שבהתחלה שידרה 3 פעמים בשבוע. יש משהו מאד תמים בלהתרפק על תקופה שחלפה לה. לי כבוגרת הסיקסטיס, אין ספק שזה עשור שהשאיר עלי חותם רב. אבל מה נשאר לנו? מוסיקה נהדרת, נוסטלגיה וסיסמאות כמו Make Love Not War שנשמעות כל כך תמימות היום. אז קחי הכל בפרופוציה ותהני ממה שנשאר.
 

גלי®

New member
"עוברת" , נראה לי שהתאקלמת פה ...

קבלי
ו
לברכת "ברוכה הבאה" ! ובחזרה לנושא : אמנם המיתוסים הולכים וגדלים , ותמיד תמים להתרפק על העבר , אבל למה הנוער הזה ( שלא היה בתכנון בכלל בשנות השישים ) בחר דווקא את ה60 להתרפק עליהן ? למה לא ה50 ? או ה70 ? (על ה80 איני שואלת ...) מה יש בהן , דווקא בשנים האלו , שגורם להם (ולנו...)לקלוע פרחים בשיער ולפעות Make Love Not War למשמע "אימג´ן" ?
 
מוסיקה נהדרת שהצליחה לאצור בתוכה

ריח של תקופה, המרדנות הבלתי מתפשרת בדור ההורים, מלחמת ויטנאם שגרמה ליצירת תנועות המחאה באוניברסיטאות בארה"ב. נכתבו כבר עבודות דוקטורט בנושא. הכל ביחד חבר לעשור מיוחד במינו וגורם לכולנו (אלו שחוו אותו ואלו שנולדו הרבה אחרי) געגועים.
 
למעלה