תגובות לאלימות

[אביבקיץ]

תגובות לאלימות

אני לא מתכוונת לאלימות קשה. אני מתכוונת ל"ילד אחד דחף אותי במגרש", או "ילד זרק עלי חול". דברים ברמה הזאת. תגובת ה"זה לא נעים לי", נראית לי מתאימה יותר לגיל שנתיים שלוש. ילד בן שש כבר יודע שזה לא נעים שהוא דוחף. ואני חוששת שתגובת ה"זה לא נעים" עלולה דווקא ליצור תוצאה הפוכה, של צחוק על הילד המתבכיין. איך אתם אומרים לילדים להגיב על אלימויות קטנות שכאלה?

 

[תּמר]

להתרחק ולא להתחיל מריבה

 

[לורליי43]

זה באמת לא מתאים

כדאי להגיב בצורה ברורה אסרטיבית- "תפסיק לדחוף אותי/לזרוק עלי חול" אם הוא חושש מסיבה כל שהיא או במידה ולא מספיק להסתדר בסיטואציה עם "מילים", צריך לגשת למורה אחראית ולדווח לה. חשוב בעיני ללמד את הילד, לא לחשוש שפעולה של לגשת למורה = להלשנה. שעל זה הילדים הבריונים מסתמכים ולכן ממשיכים באלימות.

 

[פלגיה]

מסכימה עם לורליי

אגב, לבני בן ה-9 היה ילד שהציק לו באופן תמידי. הסברנו לו שהמציק כנראה רוצה תשומת לב, ואז הוא התחיל מיוזמתו לחייך אליו ולהתייחס אליו יפה. המציק נשאר המום ופעור פה (ולפחות באותו רגע לא הציק)

 

[noa_f]

גם אני וגם לתמר

וגם הסברנו שילד שמציק, אם כולם יתרחקו ממנו, ילמד שזה לא כדאי לו.

 

[פלגיה]

זהו, שלפעמים הוא לומד את ההפך

 

[אביבקיץ]

להתרחק נשמע לי בעייתי, עדיף במלים

כי אין כלכך לאיפה להתרחק. היא אמרה "הוא דחף אותי. למה הוא דחף? אם הוא היה אומר לי שהוא רוצה לעבור, היית זזה". אמרתי לה שהיא היתה יכולה להגיד לו בדיוק את זה. עוד משהו שהילדים שלנו צריכים ללמוד. איך להגיב סיטואציות שונות, כשאנחנו לא שם לייעץ. אני כבר יודעת מתי עדיף להתרחק, מתי להגיב בתוקפנות, ומתי להגיב בנעימים. היא עוד לא יודעת לזהות.

 

[לאה_מ]

אני מנסה ללמד אותם לזהות

מתי המדובר במשהו מקרי (נתקל בך בשוגג, למשל) ומתי זה משהו מכוון. למשהו מקרי אני חושבת שאין טעם להגיב. למשהו מכוון צריך להגיב לפי מה שמתאים לילד. לא לכל ילד מתאים לומר "אל תדחף אותי!". לא כל תגובה שנראית לנו יעילה היא באמת יעילה עבור הילדים - גם הילד צריך למצוא בעצמו את התגובה שעובדת עבורו בצורה הטובה ביותר.

 

[אני נוהר]

אמנם אין לי ילדים בגיל ביה"ס

אני אמא לתינוק בן שבעה חודשים, אבל נזכרתי שכשהייתי ילדה, במיוחד בחטיבת הביניים מאוד הציקו לי, בעיקר בלעג. היו אומרים לי להתעלם ולא להתייחס. אבל היה לי מאוד קשה להתעלם וזה רק גרם לי לרגשי אשמה כאילו אני האשמה בכך שממשיכים להציק לי. אין לי כל כך פתרון להציע במקום , רק רציתי לשתף.

 

[נועה לביא]

שיגיב כמו שיוצא לו טבעי

אבל שהתגובה הבאה שלו תהיה לספר, ולא להסכים שתלונותיו יפלו על אוזניים ערלות. אלימות מכוונת וממוקדת, גם אם קטנה, היא איומה מספיק.