לא תמיד
לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, ניתן להגיש תביעה תוך 7 שנים מיום שהנזק שגרמה הרשלנות, התגלה לראשונה, אך לא יותר מ-10 שנים מיום שהנזק נגרם.
 
לדוגמא, ניתנה לאדם תרופה לפני 8 שנים. שנתיים לאחר מכן הוא החל לסבול מתופעות לוואי עקב השימוש בתרופה ואפשר להוכיח שהייתה רשלנות במתן אותה תרופה.
במקרה כזה ובהתאם לנסיבות של המקרה הספציפי, מבחינה טכנית התביעה לא התיישנה. אמנם חלפו מעל 7 שנים מיום שרשמו לו את התרופה אבל הנזק שהתרופה גרמה, התגלה רק שנתיים לאחר מכן, כלומר לפני 6 שנים.
 
במקרה הזה לא חלפו 7 שנים מיום שהנזק התגלה אצל הנפגע לראשונה, ולא חלפו 10 שנים מיום שהנזק נגרם (היום בו ניתנה לראשונה התרופה המזיקה), ולכן יכול להיות שבית המשפט יחליט שהתביעה לא התיישנה.
 
צריך לבדוק מה גרם לשיהוי הארוך כל כך בהגשת התביעה, ולמה הניזוק ישב שנים על גבי שנים בלי לתבוע, ופתאום החליט שהוא רוצה לתבוע. השיהוי הזה גורם נזק ראייתי לרופא שרשם את התרופה או למוסד הרפואי בו הנפגע טופל, והדברים האלו נלקחים בחשבון בבית המשפט.
