טינקרבל ו או חני
New member
תאמרו לי מה דעתכם ........
לקראת ל"ג בעומר, הייתי מציעה שכל אחד ואחת
יספרו איזו חוויה מהילדות שלהם, משהו שקשור
לל"ג בעומר, או ללילה, חושך וכו'.
והמתחיל במצווה אומרים לו "חמור" ........
אז אתחיל בסיפור שלי,
בילדותי הייתי בתנועת נוער, וערב אחד
היה מה שנקרא אש לילה, פעילות של כל
השבט אל תוך הלילה, מדורה, שירים,
משחקים , ציזבטים וכו', את הערב עליו
אספר לכם ערכנו בישוב נס הרים.
אחד מהמשחקים היה לגנוב את הדגל
של הקבוצה השניה, ולמי שלא מכיר,
אסביר בקצרה , יש שתי קבוצות ,
הקבוצה היריבה תפקידה לשמור על הדגל
ולתפוס את אלה שמנסים להתגנב , ואילו תפקידה של
הקבוצה השניה לגנוב להם אותו, תוך התגנבות מן הסתם.
אני , השתייכתי לקבוצה שהיתה צריכה לגנוב
את הדגל, וכיאה לבת של פלמחניק,ונצר למשפחה
יהודית , ציונית שבעת קרבות ולוחמת ......
ילדה בת 11 זוחלת על ובתוך שדה של קוצים ודרדרים,
וחיטה שיבשה , נשרטת עד זוב דם,
חושך מסביב, דממה, מרחוק , באופק רואים את המעגל של הקבוצה
השניה עם המדורה והדגל באמצע, מסביבי
עפים, יתושים, פרפרי לילה, מעופפים למינהם
חלקם ידידותיים וחלקם רק רוצים למצוץ את דמי....
אלפי כוכבים בשמים ואני נושאת עיני לירח, מבקשת שיאיר את
דרכי, שאהייה זאת שתצליח לגנוב את הדגל ,
ופתאום מישהו אוחז בדש החולצה שלי, ואני מנסה להשתחרר
בועטת עם הרגלים, מנסה לתפוס את זה שאוחז בחולצה שלי
ולהכניע אותו, וכשאני מביטה לאחור אני רואה שבסך הכול
החולצה נתפסה לה באיזה שיח גבוה של קוצים סורר.
אני כמעט ונחנקת מרוב צחוק על עצמי, מנסה להתאושש
מהטראומה שעברתי , ממשיכה לזחול במהירות עם יותר
אמביציה וחדורת מטרה קרובה בערך כעשרה מטר לפני
המעגל , כשלפתע במרחק של בערך מטר וחצי ממני ,
אני רואה את אחד מהבנים של הקבוצה השניה שכאמור
תפקידו לגלות את אלה המנסים להתגנב, מביט לכיוון שלי,
נשכבתי מיד על האדמה, מסתתרת בין שיחי הקוצים
והחיטה היבשה והוא עדיין מביט, עדיין מחפש, עדיין
תר, ואני שוכבת על האדמה , לא זזה , לא נושמת,
כמובן כדי שלא אתגלה, ואני מרגישה שמתחילות
לטייל על הגוף שלי נמלים, ואני לא מעיזה לזוז
כדי שלא אתגלה, אני מרגישה שעוקצים אותי
ואני נושכת שפתיים ולא זזה, ולשמחתי הוא
סב על עקבותיו ואני כאחוזת עמוק, זוחלת
את המטרים הספורים שנותרו, מתרוממת במטר
האחרון , רצה ומצליחה לגנוב את הדגל .
ייייייייייייייישששששששששששששששששש
הקבוצה שלי הוכתרה כמנצחת, אני זוכה
לכבוד השמור רק למלכים ולרוזנים מקסימום,
כולם יושבים סביב המדורה, שרים אוכלים,
ו.................................
הדבר שזכור לי לאחר מכן הוא שאני
מתעוררת בבית חולים, הורי מסביב למיטה
מסתבר שלא פחות ולא יותר, נשכבתי
על קן של נמלים , ולא סתם נמלים
אלא נמלי אש, והעקיצות שלהן גרמו
לי לכוויות , לאלרגיה וכו' וכו'.
והאואו איזה זיכרון , והאואו איזה נוסטלגיה ......
קדימה , עכשיו תורכם ......
לקראת ל"ג בעומר, הייתי מציעה שכל אחד ואחת
יספרו איזו חוויה מהילדות שלהם, משהו שקשור
לל"ג בעומר, או ללילה, חושך וכו'.
והמתחיל במצווה אומרים לו "חמור" ........
אז אתחיל בסיפור שלי,
בילדותי הייתי בתנועת נוער, וערב אחד
היה מה שנקרא אש לילה, פעילות של כל
השבט אל תוך הלילה, מדורה, שירים,
משחקים , ציזבטים וכו', את הערב עליו
אספר לכם ערכנו בישוב נס הרים.
אחד מהמשחקים היה לגנוב את הדגל
של הקבוצה השניה, ולמי שלא מכיר,
אסביר בקצרה , יש שתי קבוצות ,
הקבוצה היריבה תפקידה לשמור על הדגל
ולתפוס את אלה שמנסים להתגנב , ואילו תפקידה של
הקבוצה השניה לגנוב להם אותו, תוך התגנבות מן הסתם.
אני , השתייכתי לקבוצה שהיתה צריכה לגנוב
את הדגל, וכיאה לבת של פלמחניק,ונצר למשפחה
יהודית , ציונית שבעת קרבות ולוחמת ......
ילדה בת 11 זוחלת על ובתוך שדה של קוצים ודרדרים,
וחיטה שיבשה , נשרטת עד זוב דם,
חושך מסביב, דממה, מרחוק , באופק רואים את המעגל של הקבוצה
השניה עם המדורה והדגל באמצע, מסביבי
עפים, יתושים, פרפרי לילה, מעופפים למינהם
חלקם ידידותיים וחלקם רק רוצים למצוץ את דמי....
אלפי כוכבים בשמים ואני נושאת עיני לירח, מבקשת שיאיר את
דרכי, שאהייה זאת שתצליח לגנוב את הדגל ,
ופתאום מישהו אוחז בדש החולצה שלי, ואני מנסה להשתחרר
בועטת עם הרגלים, מנסה לתפוס את זה שאוחז בחולצה שלי
ולהכניע אותו, וכשאני מביטה לאחור אני רואה שבסך הכול
החולצה נתפסה לה באיזה שיח גבוה של קוצים סורר.
אני כמעט ונחנקת מרוב צחוק על עצמי, מנסה להתאושש
מהטראומה שעברתי , ממשיכה לזחול במהירות עם יותר
אמביציה וחדורת מטרה קרובה בערך כעשרה מטר לפני
המעגל , כשלפתע במרחק של בערך מטר וחצי ממני ,
אני רואה את אחד מהבנים של הקבוצה השניה שכאמור
תפקידו לגלות את אלה המנסים להתגנב, מביט לכיוון שלי,
נשכבתי מיד על האדמה, מסתתרת בין שיחי הקוצים
והחיטה היבשה והוא עדיין מביט, עדיין מחפש, עדיין
תר, ואני שוכבת על האדמה , לא זזה , לא נושמת,
כמובן כדי שלא אתגלה, ואני מרגישה שמתחילות
לטייל על הגוף שלי נמלים, ואני לא מעיזה לזוז
כדי שלא אתגלה, אני מרגישה שעוקצים אותי
ואני נושכת שפתיים ולא זזה, ולשמחתי הוא
סב על עקבותיו ואני כאחוזת עמוק, זוחלת
את המטרים הספורים שנותרו, מתרוממת במטר
האחרון , רצה ומצליחה לגנוב את הדגל .
ייייייייייייייישששששששששששששששששש
הקבוצה שלי הוכתרה כמנצחת, אני זוכה
לכבוד השמור רק למלכים ולרוזנים מקסימום,
כולם יושבים סביב המדורה, שרים אוכלים,
ו.................................
הדבר שזכור לי לאחר מכן הוא שאני
מתעוררת בבית חולים, הורי מסביב למיטה
מסתבר שלא פחות ולא יותר, נשכבתי
על קן של נמלים , ולא סתם נמלים
אלא נמלי אש, והעקיצות שלהן גרמו
לי לכוויות , לאלרגיה וכו' וכו'.
והאואו איזה זיכרון , והאואו איזה נוסטלגיה ......
קדימה , עכשיו תורכם ......
