לא צריך להתנצל,
גם לי יוצא בממוצע בערך פעם בשנה להגיע לקאוסאן כדי לפגוש איזה חבר כזה או אחר,
למזלי רובם מתחשבים ומסכימים להגיע לאזור נחמד יותר אבל לא אוותר על פגישה עם
חבר שלא ראיתי תקופה רק בגלל שהוא בחר לישון שם.
תכל'ס, זה לא הרחוב הגרוע ביותר בתאילנד, גם לא בבנגקוק. זה שהוא לא הסיגנון שלי
או שלך לא פוסל אותו אבסולוטית.
ההתלהבות מהרחוב הזה שהיא ישראלית בעיקר נובעת משתי סיבות. האחד, שמחירי
הלינה שם זולים, אי אפשר להתכחש לזה למרו שכמובן אפשר למצוא מקומות לינה זולים
יותר אבל לא באזורים תיירותיים.
הסיבה השניה היא שישראלים, כמה שיסעו לסוף העולם ולא משנה אם מדובר בהודו,
תאילנד, ארגנטינה או טימבוקטו תמיד נוטים להתקבץ במקום אחד. הסיבה לא ממש ברורה
לי אבל גם לא חשובה. כנראה מורשת גטו או משהו שנובע מפחד כלשהו למרות שכמובן
כולם היו קצינים בגולני.
עם נהגי המוניות הסיפור אחר, חושב שכתבתי פעם.
רוב נהגי המונית בבנגקוק לא ילידי העיר אלא חיים בה כמה שנים בודדות בחיפוש אחר פרנסה.
רובם עובדים ברובע מוגדר ולא מכירים את כל אזורי העיר. קשה להאשים אותם, אני לא מאמין
שיש מישהו שמכיר את כל בנגקוק, היא גדולה מדי.
מי שעובד על קו שדה התעופה סביר שיכיר את הקאוסאן, מי שעובד באזור באנג נה, רצ'אדה או
כמה עשרות אזורים אחרים סביר שלא יכיר.