תאורמה: תיזה
ואתה מנסה להתווכח עם נימת התוכחה...להתכחש. אבל... עמוק בלב, אתה יודע שזה נכון. עמוק בלב, אתה יודע שאתה משקר לעצמך. עמוק בלב אתה יודע שיצרת לעצמך עולם משני, עולם של פנטזיות, עולם של הזיות, עולם של אשליות; שהולך ומתנפח למימדים עצומים, מפלצתיים כמעט. עולם שהפך לחלק מעצמך. שאינך יכול בלעדיו. ההשערה הראשונית, והלא-סופית בהחלט, היא שכנראה כולנו ערימה של פסיכים, דפוקים, מתוסכלים ומיואשים; שמחפשים להמלט מהאפרוריות השולטת בחיינו היומיומיים לעולם הוירטואלי. עולם מופלא וקסום. עולם שבו אנחנו מתקבלים בצהלות שמחה כאשר אנחנו מגיחים אל תוך החדר, בניגוד ל``בוקר טוב`` המשועמם של הקולגות שלנו לעבודה, של הילדים שלנו ושל בני-זוגנו. עולם שבו זרים שולחים לנו לבבות ונשיקות, טונות של אהבה, שהיינו מתים לקבל באמת מהקרובים לנו ביותר. עולם שבו אנחנו עושים סקס (כן, סייבר, כן) עם דמויות עלומות, ומגשימים את כל הפנטזיות שאיננו מעיזים להעלות על דעת במיטתנו אנו, עם בני-זוגינו. עולם שבו, בחסות האנונימיות, אנו לובשים ופושטים צורה, מחליפים שמות, מתפשטים לעיני כל ושרים בצוותא שירי שלמה ארצי והגבעתרון. יש כאלה שמספרים שעושים את זה בשם השעשוע. יש כאלה שמספרים שכל מה שרוצים זה לזרוע אהבה ולהוות אוזן קשבת ומגבת לדמעות. יש כאלה שמספרים לנו על נתינה אין-סופית. יש כאלה שבאים רק ``לשטוף את הראש``. ויש כאלה ש.... סתם, כי מישהו אמר להם שנחמד. אבל האמת היא.... בעצם.... מי אני שאגיד לכם מהי האמת. לכו ותחשבו בעצמכם מה האמת שלכם. מומלץ מאוד לעשות את זה מול הים, בטיול לאורך השוק בתוך ריח הדגים והקפה, או בבית קפה יאפי בשינקין. התוצאה עלולה (או עשויה?) להיות מפתיעה. (המשך: ``אנטיתיזה``)
ואתה מנסה להתווכח עם נימת התוכחה...להתכחש. אבל... עמוק בלב, אתה יודע שזה נכון. עמוק בלב, אתה יודע שאתה משקר לעצמך. עמוק בלב אתה יודע שיצרת לעצמך עולם משני, עולם של פנטזיות, עולם של הזיות, עולם של אשליות; שהולך ומתנפח למימדים עצומים, מפלצתיים כמעט. עולם שהפך לחלק מעצמך. שאינך יכול בלעדיו. ההשערה הראשונית, והלא-סופית בהחלט, היא שכנראה כולנו ערימה של פסיכים, דפוקים, מתוסכלים ומיואשים; שמחפשים להמלט מהאפרוריות השולטת בחיינו היומיומיים לעולם הוירטואלי. עולם מופלא וקסום. עולם שבו אנחנו מתקבלים בצהלות שמחה כאשר אנחנו מגיחים אל תוך החדר, בניגוד ל``בוקר טוב`` המשועמם של הקולגות שלנו לעבודה, של הילדים שלנו ושל בני-זוגנו. עולם שבו זרים שולחים לנו לבבות ונשיקות, טונות של אהבה, שהיינו מתים לקבל באמת מהקרובים לנו ביותר. עולם שבו אנחנו עושים סקס (כן, סייבר, כן) עם דמויות עלומות, ומגשימים את כל הפנטזיות שאיננו מעיזים להעלות על דעת במיטתנו אנו, עם בני-זוגינו. עולם שבו, בחסות האנונימיות, אנו לובשים ופושטים צורה, מחליפים שמות, מתפשטים לעיני כל ושרים בצוותא שירי שלמה ארצי והגבעתרון. יש כאלה שמספרים שעושים את זה בשם השעשוע. יש כאלה שמספרים שכל מה שרוצים זה לזרוע אהבה ולהוות אוזן קשבת ומגבת לדמעות. יש כאלה שמספרים לנו על נתינה אין-סופית. יש כאלה שבאים רק ``לשטוף את הראש``. ויש כאלה ש.... סתם, כי מישהו אמר להם שנחמד. אבל האמת היא.... בעצם.... מי אני שאגיד לכם מהי האמת. לכו ותחשבו בעצמכם מה האמת שלכם. מומלץ מאוד לעשות את זה מול הים, בטיול לאורך השוק בתוך ריח הדגים והקפה, או בבית קפה יאפי בשינקין. התוצאה עלולה (או עשויה?) להיות מפתיעה. (המשך: ``אנטיתיזה``)