תאורמה: היפותיזה
לקחתי לי יום לעצמי. תכננתי להיות בים, בשוק, בבית קפה בשינקין ולחטט בחנות של תקליטים ישנים ומשומשים. מהשחורים האלה שהיו פעם. לקחתי איתי ספר; שכמובן לא נגעתי בו בסופו של דבר, כי הגירויים היו כה עזים. הים סער והיה אפור. היה נדמה לי שאני רואה את ההיא שוחה די בהצלחה. אני בטוח ששמעתי אותה צוהלת. השוק היה ססגוני. נשמתי עמוק את ריח הדגים ואת ריח הקפה של השוק. אוהב את הריחות האלה עד טירוף. ראיתי (וקניתי כמובן) ארטישוקים. לראשונה העונה שאני רואה ארטישוקים. מסתבר שארטישוק הוא ירק סקסי. כשתשמעו באיזו חושניותאני יורד על כל אחד מהעלים, בטוח תכללו את הארטישוק כאביזר הכרחי בסייברים. אבל זה יהיה בהזדמנות אחרת... בבית הקפה התמקדתי (ומה...) בחתיכות. אלה שצעדו להן, זוהרות וחסרות דאגה בשינקין, ואלה שמילצרו בחן. למי יש חשק לקרוא ספר, כשיש כאלה חתיכות סביבך? ולבסוף... החנות הנפלאה ההיא, שבה אפשר למצוא כל תקליט שפספסת במהלך השנים. ומצאתי. אני מצאתי. מצאתי את התקליט ההוא של Traffic משנת 1972 שחיפשתי כל כך הרבה זמן. לכאורה יום פנן. יום פינוק. לכאורה. למעשה - יום של חיטוטים. ולא רק בערימות התקליטים... יום של תובנות (אלק). יום שבו אמרו לי בקול, בעדינות אך בתקיפות, ``תפסיק להתייפייף``. ``אתה לא כותב את האמת``. ``אנחנו עושים כאן דברים אסורים``... (המשך: ``תיזה``)
לקחתי לי יום לעצמי. תכננתי להיות בים, בשוק, בבית קפה בשינקין ולחטט בחנות של תקליטים ישנים ומשומשים. מהשחורים האלה שהיו פעם. לקחתי איתי ספר; שכמובן לא נגעתי בו בסופו של דבר, כי הגירויים היו כה עזים. הים סער והיה אפור. היה נדמה לי שאני רואה את ההיא שוחה די בהצלחה. אני בטוח ששמעתי אותה צוהלת. השוק היה ססגוני. נשמתי עמוק את ריח הדגים ואת ריח הקפה של השוק. אוהב את הריחות האלה עד טירוף. ראיתי (וקניתי כמובן) ארטישוקים. לראשונה העונה שאני רואה ארטישוקים. מסתבר שארטישוק הוא ירק סקסי. כשתשמעו באיזו חושניותאני יורד על כל אחד מהעלים, בטוח תכללו את הארטישוק כאביזר הכרחי בסייברים. אבל זה יהיה בהזדמנות אחרת... בבית הקפה התמקדתי (ומה...) בחתיכות. אלה שצעדו להן, זוהרות וחסרות דאגה בשינקין, ואלה שמילצרו בחן. למי יש חשק לקרוא ספר, כשיש כאלה חתיכות סביבך? ולבסוף... החנות הנפלאה ההיא, שבה אפשר למצוא כל תקליט שפספסת במהלך השנים. ומצאתי. אני מצאתי. מצאתי את התקליט ההוא של Traffic משנת 1972 שחיפשתי כל כך הרבה זמן. לכאורה יום פנן. יום פינוק. לכאורה. למעשה - יום של חיטוטים. ולא רק בערימות התקליטים... יום של תובנות (אלק). יום שבו אמרו לי בקול, בעדינות אך בתקיפות, ``תפסיק להתייפייף``. ``אתה לא כותב את האמת``. ``אנחנו עושים כאן דברים אסורים``... (המשך: ``תיזה``)