כלכלה התנהגותית
כהנמן, המורה שלי כבר לא מעט שנים. לראשונה נתקלתי בו במסגרת הלימודים שלי, ומאז אני מרותקת. כאדם שהתחיל את שנותיו הראשונות כאימפולסיבי, מעט נרגן ולא מסוגלת לנצל נכון משאבים נפשיים, עם השנים גיליתי כי ככל שאני משקיעה פחות משאבים בלהוכיח מי אני, פחות עומדת על הרגליים האחוריות כשמשהו לא נעשה בדרך שלי, ויותר מגלה סבלנות למרות שבדרך זו לוקח לתוצאות הרבה יותר זמן...כלומר התגמול עבור ההשקעה. אבל כשהוא מגיע הוא מגיע בגדול. ולמעשה יותר מספק כי הדרך גם הייתה נכונה ולא רק התוצאה. יותר לעבד הנחות יסוד תוך ניסיון לנטרל חוויות אישיות. ניתוח "קר" למצבים....תחילה. לאחר שאתה מגיע למסקנה להוסיף לזה תכונות נעלות של דאגה, מוסר ואהבה. לעומת זאת גם אם הצלחות הן מקריות, איני רואה שום פסול בלאמץ זאת לעצמך...אם זה תורם לתחושת האושר שלך. כל מה שחשוב הוא תמיד לדעת, כי יכל להיות אחרת והכל מקרי. יום אתה למטה, יום אתה למעלה. איך אמר כהנמן? "עיוורים לעיוורונם". עם הזמן לומדים לקרוא אנשים לא ע"פ איך שהם נראים ולא ע"פ איך ומה שהם מדברים. יש לוודא, כמו שנאמר, שהאדם לא לכוד באשלייה. לא תמיד קל "לקרוא" וגם לא צריך לכעוס על עצמנו לכשטעינו בשיפוט של אדם מסויים. איזון- אני תמיד בעד להתחיל מתחת לקו המשווה....כדי לשמור על מתח עירנות ושיהיה תמיד לאן לשאוף. לא מסוגלת להעריך את עצמי.
)
