תאוריה ומציאות
היי לכולם. אני רוצה לשאול לדעתכם בנושא שקשור לחלק העיצובי-איפיוני של בסיסי נתונים. כל ספר שקראתי אומר ש-PK צריך להיות נטול משמעות אפליקטיבית. לעומת זאת אנשים מביני עניין שדיברתי איתם לא רואים כל פסול בזה ואפילו הציעו במקרים מסויימים להשתמש ב-Composite Key רחמנא ליצלן. אני, שמעולם לא הקמתי בסיס נתונים רלציוני, לא יכול להגיד מילה נגד אותם מקצוענים, שכבר הרימו מערכות בחייהם, חוץ מהעובדה שזה סותר את חוקי הנרמול או שזה סתם נוגד את עקרונות בסיסי הנתונים הרלציונים. כמובן שהויתור על החוקים האלה באותם מקרים משפר את הביצועים, והנה שוב הגענו לאותה דילמה עתיקה: יופי או ביצועים? האם אתם מקפידים לעבוד "כמו באוניברסיטה", או שגם אתם מכופפים את החוקים לטובת שיפור ביצועים במקרים כאלה? איך אפשר להחליט מתי מוצדק להתעלם בצורה כה גסה מחוקים כל כך בסיסיים לטובת שיפור בביצועים?
היי לכולם. אני רוצה לשאול לדעתכם בנושא שקשור לחלק העיצובי-איפיוני של בסיסי נתונים. כל ספר שקראתי אומר ש-PK צריך להיות נטול משמעות אפליקטיבית. לעומת זאת אנשים מביני עניין שדיברתי איתם לא רואים כל פסול בזה ואפילו הציעו במקרים מסויימים להשתמש ב-Composite Key רחמנא ליצלן. אני, שמעולם לא הקמתי בסיס נתונים רלציוני, לא יכול להגיד מילה נגד אותם מקצוענים, שכבר הרימו מערכות בחייהם, חוץ מהעובדה שזה סותר את חוקי הנרמול או שזה סתם נוגד את עקרונות בסיסי הנתונים הרלציונים. כמובן שהויתור על החוקים האלה באותם מקרים משפר את הביצועים, והנה שוב הגענו לאותה דילמה עתיקה: יופי או ביצועים? האם אתם מקפידים לעבוד "כמו באוניברסיטה", או שגם אתם מכופפים את החוקים לטובת שיפור ביצועים במקרים כאלה? איך אפשר להחליט מתי מוצדק להתעלם בצורה כה גסה מחוקים כל כך בסיסיים לטובת שיפור בביצועים?