תאונת רכבות בדימונה

[davidfainshtein]

קטר 709 - טוטאל לוס!

מעניין, תודה רבה!
להיכן הועבר הקטר הפגוע?
יש הערכה כלשהי למידת הנזק ועלויות/זמן תיקון (אם בכלל)?

קטר 709 - טוטאל לוס!
הקטר הפוגע נמצא עדיין בזירת התאונה יחד עם חלק מהקרונות שטרם הסתיים חילוצם. המסילה דרומית לדימונה סגורה.

קטר 709 סיים, ככל הנראה את חייו וייגרט לטובת חלקי חילוף.

 

[מאיט חלקיקים]

אאוץ'

קטר 709 - טוטאל לוס!
הקטר הפוגע נמצא עדיין בזירת התאונה יחד עם חלק מהקרונות שטרם הסתיים חילוצם. המסילה דרומית לדימונה סגורה.

קטר 709 סיים, ככל הנראה את חייו וייגרט לטובת חלקי חילוף.

אאוץ'

תודה רבה על המידע המעניין !

 

[חן מלינג]

רכבת לא 'נקרעת' אלא מתפרדת

השתלשלות האירועים לפי הידוע לי:
אקדים ואדגיש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: כמו בכל תאונה, לעולם לא יהיה פקטור אחד בודד שהוביל לתוצאה הקיימת בשטח. תמיד מדובר בשרשרת גורמים שהובילו לתאונה ורק בתום חקירת האירוע נדע את השתלשלות האירועים בצורה מדוייקת. כך זה בתעופה וכך זה ברכבות ובתחומים רבים אחרים. מספיק לצפות בפרקי הסדרות העוסקות בפיענוח תאונות אוויריות ורכבתיות.

אנחנו נמצאים בבוקר שלאחר האירוע והבדיקה, מטבע הדברים, נמצאת רק בתחילתה, אבל הנה העובדות הידועות לי ויש להתייחס אליהן ככאלה בלבד.

ראשית, השתלשלות האירועים כפי שידועה לי:

1. רכבת 876 בקו ממשית-דימונה, מובלת ע"י זוג קטרים 710+711 נקרעת בכניסה הדרום-מזרחית לתחנת דימונה. נהג הרכבת אינו מבחין בקריעת הרכבת (אפרט בהמשך) ונכנס לתחנת הרכבת בדימונה, ללא 15 הקרונות האחרונים ברכבת.

2. 15 הקרונות המנותקים נבלמים בקו הראשי מבלי שאיש מבחין בכך. אתת במשוא"ה הבחין בכך שהמסילה תפוסה וביקש ממנהל המשמרת בתחנת דימונה לבדוק את רכבת 876 הנמצאת בתחנה ולוודא שהקרון האחרון שלה תואם את הרישום בויזה. הרכבת נבדקה ולא אותר חוסר התאמה...

3. היות ולא אותר חוסר התאמה בין מספרי הקרונות בפועל לרשום בויזת הנסיעה ולמרות איתות על מעגל סגור בכניסה לתחנת דימונה, מאשר האתת לצוות רכבת 342 לעבור בסימנור אדום. הצוות עובר את הסימנור ומתנגש בקרונות המנותקים.
תוצאות ההתנגשות ידועות.

עד כאן השתלשלות האירועים.
ועכשיו למספר נקודות שברצוני להאיר:

1. בקטרים ישנה מערכת הנקראת PCS
Pneumatic Control Switch הינו שסתום בטיחות שתפקידו לבלום את הרכבת בבלימת חירום במקרה של ירידת לחץ אוויר בקו הבלימה. כלומר, במקרה של קריעת רכבת וניתוק קו הלימה לאורכה, ישנה ירידת לחץ אוויר פתאומית. במקרה זה, ה-PCS מנתק את המנוע ומפעיל בלימת חרום. המערכת גם מתריעה בפני הנהג על התקלה.
מאז הגעת קטרי ה- NRE EMD G26CW המחודשים מקרואטיה, אירעו מספר מקרים של קריעת רכבות וזאת מבלי שמערכת ה-PCS תיכנס לפעולה. ידוע לי כי הנהגים התריעו בפני מחלקת הנדסת נייד בחטיבת המטענים על התקלה בקטרים החדשים.

2. אני נוטה להאמין שנהגי הקטרים לא עברו הכשרה מספקת על הנייד החדש ולא בהכרח מודעים לכוח הסחב המוגדל שלהם (מדובר בקטרים החזקים ביותר בצי ר"י). חוסר המודעות לכוחם הרב של הקטרים הביא, בחודשי ההפעלה הראשונים של הקטרים, למספר אירועי קריעה, כפי שהוזכר לעיל.

לסיכום: ישנן שאלות רבות העולות בעקבות התאונה:
מדוע לא נבלמה הרכבת בעת קריעתה ע"י מערכת ה- PCS?
מודע לא אותרה עובדת חסרונם של מספר קרונות בכל פרק הזמן שבין כניסתה של רכבת 876 לדימונה לבין התאונה?
מדוע אירעו כבר מספר אירועים דומים מאז כניסתם של הקטרים החדשים לשרות?
מה היא רמת ההכשרה של הנהגים על הנייד החדש?

על שאלות אלה ורבות נוספות תצטרך להשיב וועדת החקירה.

רכבת לא 'נקרעת' אלא מתפרדת
וכמו שכבר ציינת במקום אחר, דגם הקטרים הוא GT26 ולא G26 (כלומר מנועיהם מצויידים במגדשי טורבו)

 

[Rubim88]

אגב יש עוד כמה עניינים תמוהים

השתלשלות האירועים לפי הידוע לי:
אקדים ואדגיש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: כמו בכל תאונה, לעולם לא יהיה פקטור אחד בודד שהוביל לתוצאה הקיימת בשטח. תמיד מדובר בשרשרת גורמים שהובילו לתאונה ורק בתום חקירת האירוע נדע את השתלשלות האירועים בצורה מדוייקת. כך זה בתעופה וכך זה ברכבות ובתחומים רבים אחרים. מספיק לצפות בפרקי הסדרות העוסקות בפיענוח תאונות אוויריות ורכבתיות.

אנחנו נמצאים בבוקר שלאחר האירוע והבדיקה, מטבע הדברים, נמצאת רק בתחילתה, אבל הנה העובדות הידועות לי ויש להתייחס אליהן ככאלה בלבד.

ראשית, השתלשלות האירועים כפי שידועה לי:

1. רכבת 876 בקו ממשית-דימונה, מובלת ע"י זוג קטרים 710+711 נקרעת בכניסה הדרום-מזרחית לתחנת דימונה. נהג הרכבת אינו מבחין בקריעת הרכבת (אפרט בהמשך) ונכנס לתחנת הרכבת בדימונה, ללא 15 הקרונות האחרונים ברכבת.

2. 15 הקרונות המנותקים נבלמים בקו הראשי מבלי שאיש מבחין בכך. אתת במשוא"ה הבחין בכך שהמסילה תפוסה וביקש ממנהל המשמרת בתחנת דימונה לבדוק את רכבת 876 הנמצאת בתחנה ולוודא שהקרון האחרון שלה תואם את הרישום בויזה. הרכבת נבדקה ולא אותר חוסר התאמה...

3. היות ולא אותר חוסר התאמה בין מספרי הקרונות בפועל לרשום בויזת הנסיעה ולמרות איתות על מעגל סגור בכניסה לתחנת דימונה, מאשר האתת לצוות רכבת 342 לעבור בסימנור אדום. הצוות עובר את הסימנור ומתנגש בקרונות המנותקים.
תוצאות ההתנגשות ידועות.

עד כאן השתלשלות האירועים.
ועכשיו למספר נקודות שברצוני להאיר:

1. בקטרים ישנה מערכת הנקראת PCS
Pneumatic Control Switch הינו שסתום בטיחות שתפקידו לבלום את הרכבת בבלימת חירום במקרה של ירידת לחץ אוויר בקו הבלימה. כלומר, במקרה של קריעת רכבת וניתוק קו הלימה לאורכה, ישנה ירידת לחץ אוויר פתאומית. במקרה זה, ה-PCS מנתק את המנוע ומפעיל בלימת חרום. המערכת גם מתריעה בפני הנהג על התקלה.
מאז הגעת קטרי ה- NRE EMD G26CW המחודשים מקרואטיה, אירעו מספר מקרים של קריעת רכבות וזאת מבלי שמערכת ה-PCS תיכנס לפעולה. ידוע לי כי הנהגים התריעו בפני מחלקת הנדסת נייד בחטיבת המטענים על התקלה בקטרים החדשים.

2. אני נוטה להאמין שנהגי הקטרים לא עברו הכשרה מספקת על הנייד החדש ולא בהכרח מודעים לכוח הסחב המוגדל שלהם (מדובר בקטרים החזקים ביותר בצי ר"י). חוסר המודעות לכוחם הרב של הקטרים הביא, בחודשי ההפעלה הראשונים של הקטרים, למספר אירועי קריעה, כפי שהוזכר לעיל.

לסיכום: ישנן שאלות רבות העולות בעקבות התאונה:
מדוע לא נבלמה הרכבת בעת קריעתה ע"י מערכת ה- PCS?
מודע לא אותרה עובדת חסרונם של מספר קרונות בכל פרק הזמן שבין כניסתה של רכבת 876 לדימונה לבין התאונה?
מדוע אירעו כבר מספר אירועים דומים מאז כניסתם של הקטרים החדשים לשרות?
מה היא רמת ההכשרה של הנהגים על הנייד החדש?

על שאלות אלה ורבות נוספות תצטרך להשיב וועדת החקירה.

אגב יש עוד כמה עניינים תמוהים
1.גם בלי מערכת שתזהה ירידת לחץ בלי שהופעלה בלימה ותנתק את המנוע, ברגע שקו לחץ האוויר הראשי נקרע או מתנתק, הלחץ בקו ירד ב2 חלקי הרכבת ו2 החלקים גם יבלמו, כך שהנהג היה אמור לשים לב שהרכבת שלו מתחילה לבלום.
2.למה הנהג לא שם לב לשינוי התנהגות הרכבת(דינמיקה) לאחר ניתוק 15 קרונות(כמעט רכבת שלמה)?
3.מדוע בר"י לא משתמשים בשילוט "סוף רכבת" כמו במדינות אחרות? זה מאפשר לכל אחד(וגם למצלמות) לזהות במהירות האם ניתקו מהרכבת קרונות בלי שום ידע נוסף או מקדים(ויזה/רשימת קרונות וכו').

 

[davidfainshtein]

דיון בכנסת בעקבות התאונה

תאונת רכבות בדימונה
אירוע חומ"ס בכניסה לתחנת דימונה: רכבת משא 342 פגעה במשא 876. אין השפעה על תנועת רכבות נוסעים. OCC

דיון בכנסת בעקבות התאונה
סגן יו"ר הכנסת מאיר כהן (יש עתיד), יזם דיון דחוף מחר בכנסת בעקבות אירוע הברום בדימונה: "זה נגמר במזל, 200 מטרים משם יש בית אבות ומאות יחידות דיור. תרגלנו את התרחיש הזה אבל האירוע מלמד אותנו שאסור לשנע חומ"ס בסמיכות לעיר. זה יכול היה להיגמר גרוע הרבה יותר"

חה"כ מאיר כהן (יש עתיד), תושב דימונה ומי שכיהן בעבר כראש עיריית דימונה, מקיים דיון דחוף מחר במליאת הכנסת, בעקבות אירוע דליפת הברום בסמוך לדימונה שבעקבותיו, הסתגרו תושבי העיר הדרומית בבתיהם למשך כל הלילה. חה"כ כהן מסביר כי בין השנים 2005-2010, הוא קיים כראש העירייה מספר תרגילי חירום עם תרחיש ייחוס זהה לאירוע אמש, אולם זה מסתמן כמחדל שבו קרון המוביל חומ"ס, עומד על המסילה בניגוד להוראות. חה"כ מאיר כהן:" האירוע אמש הסתיים במזל, יש מאות יחידות דיור ובית אבות עם מחלקה סיעודית במרחק 200 מטרים ממקום האירוע. זה יכול היה להסתיים באסון וחשוב מאוד שנבדוק את נסיבות התאונה וכיצד קרה שקרון מלא בחומ"ס, עומד על המסילה באין מפריע. עלינו למצוא אלטרנטיבות להובלת ושינוע חומ"ס ליעדים השונים, שלא דרך עיר מאוכלסת שהמרחק מפסי הרכבת לדירות מגורים, קטן כל כך. הלילה התושבים היו נצורים, זה יכול היה להסתיים גרוע הרבה יותר"

 

[סקורפיון36]

הנה מה שרוצים לעשות השלטונות בארה״ב

דיון בכנסת בעקבות התאונה
סגן יו"ר הכנסת מאיר כהן (יש עתיד), יזם דיון דחוף מחר בכנסת בעקבות אירוע הברום בדימונה: "זה נגמר במזל, 200 מטרים משם יש בית אבות ומאות יחידות דיור. תרגלנו את התרחיש הזה אבל האירוע מלמד אותנו שאסור לשנע חומ"ס בסמיכות לעיר. זה יכול היה להיגמר גרוע הרבה יותר"

חה"כ מאיר כהן (יש עתיד), תושב דימונה ומי שכיהן בעבר כראש עיריית דימונה, מקיים דיון דחוף מחר במליאת הכנסת, בעקבות אירוע דליפת הברום בסמוך לדימונה שבעקבותיו, הסתגרו תושבי העיר הדרומית בבתיהם למשך כל הלילה. חה"כ כהן מסביר כי בין השנים 2005-2010, הוא קיים כראש העירייה מספר תרגילי חירום עם תרחיש ייחוס זהה לאירוע אמש, אולם זה מסתמן כמחדל שבו קרון המוביל חומ"ס, עומד על המסילה בניגוד להוראות. חה"כ מאיר כהן:" האירוע אמש הסתיים במזל, יש מאות יחידות דיור ובית אבות עם מחלקה סיעודית במרחק 200 מטרים ממקום האירוע. זה יכול היה להסתיים באסון וחשוב מאוד שנבדוק את נסיבות התאונה וכיצד קרה שקרון מלא בחומ"ס, עומד על המסילה באין מפריע. עלינו למצוא אלטרנטיבות להובלת ושינוע חומ"ס ליעדים השונים, שלא דרך עיר מאוכלסת שהמרחק מפסי הרכבת לדירות מגורים, קטן כל כך. הלילה התושבים היו נצורים, זה יכול היה להסתיים גרוע הרבה יותר"

הנה מה שרוצים לעשות השלטונות בארה״ב
http://www.omaha.com/money/feds-pro...f2d-50d5-5e6d-8e90-43f81228920c.html?mode=jqm
&nbsp
גם שם היתה תאונה באותו זמן......לא נחמה כמובן
http://www.cbsnews.com/news/amtrak-derailment-in-kansas-5-cars-on-their-side/
&nbsp

 

[Bus Nerd]

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן

הנה מה שרוצים לעשות השלטונות בארה״ב
http://www.omaha.com/money/feds-pro...f2d-50d5-5e6d-8e90-43f81228920c.html?mode=jqm
&nbsp
גם שם היתה תאונה באותו זמן......לא נחמה כמובן
http://www.cbsnews.com/news/amtrak-derailment-in-kansas-5-cars-on-their-side/
&nbsp

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן
הסטנדרטים שלהם לציוד נייד שונים מכל שאר העולם, הרכבות שלהם (גם רכבות הנוסעים) כבדות וארוכות יותר, ברוב מפגשי המסילה אין מחסום ולפעמים אין אפילו אור מהבהב ורמזור, אין להם מערכות בקרה ובטיחות אוטומטיות (שבאירופה ובישראל יש... כי האמריקאים החליטו לממש משהו בעצמם כי הם אוהבים להמציא את הגלגל מחדש, ולא סיימו לממש) ברוב הקווים.
&nbsp
בגלל ההפרטה הלא יוצלחת שלהם, רכבות המסע (הפרטיות) מקבלות עדיפות על שירות הנוסעים (Amtrack, חברה ממשלתית). הם מפעילים רכבות מסע כבדות, ארוכות ואיטיות שמפריעות לרכבות הנוסעיים, ובגלל זה רכבות הנוסעים שלהם צריכות להיות כבדות יותר גם - הן מתוכננות לעמוד בהתנגשות עם רכבת מסע כבדה. זה כמובן הופך אותן למסוכנות יותר בכל מקרה שהוא *לא* התנגשות עם רכבת מסע. שירות הנוסעים שם הוא underfunded ע"י הממשל הפדרלי, ואין להם תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים שהם צריכים (גם להם יש צוואר בקבוק צר שמאט את כל המערכת שהם לא יכולים לשדרג מפאת חוסר תקציב)... הסטנדרטים השונים לציוד נייד גם הופכים את הציוד הנייד שלהם ליקר יותר כי הם לא יכולים פשוט לייבא מאירופה כמו שעושים כאן בישראל, אלא צריכים לבנות בעצמם או לעשות התאמות לציוד האירופאי שמזעזעות את המהנדסים של החברות האירופאיות.
&nbsp
בקיצור, יש לנו מזל שאצלנו כן משקיעים בבטיחות (מחסומים, הפרדה מפלסית, מערכות בקרה וכו') ובפיתוח שירות הנוסעים. במקרה של מדינה גדולה כמו ארה"ב באמת הגיוני שאין להם תקציב למחסומים בכל מפגש (בקושי יש להם כסף לתחזק את רשת הכבישים שלהם), אבל החוסר במערכות שליטה אוטומטיות בקווי הנוסעים העיקריים בחוף המזרחי כבר גרם לאסונות כבדים בעבר.

 

[davidfainshtein]

משא, לא מסע.

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן
הסטנדרטים שלהם לציוד נייד שונים מכל שאר העולם, הרכבות שלהם (גם רכבות הנוסעים) כבדות וארוכות יותר, ברוב מפגשי המסילה אין מחסום ולפעמים אין אפילו אור מהבהב ורמזור, אין להם מערכות בקרה ובטיחות אוטומטיות (שבאירופה ובישראל יש... כי האמריקאים החליטו לממש משהו בעצמם כי הם אוהבים להמציא את הגלגל מחדש, ולא סיימו לממש) ברוב הקווים.
&nbsp
בגלל ההפרטה הלא יוצלחת שלהם, רכבות המסע (הפרטיות) מקבלות עדיפות על שירות הנוסעים (Amtrack, חברה ממשלתית). הם מפעילים רכבות מסע כבדות, ארוכות ואיטיות שמפריעות לרכבות הנוסעיים, ובגלל זה רכבות הנוסעים שלהם צריכות להיות כבדות יותר גם - הן מתוכננות לעמוד בהתנגשות עם רכבת מסע כבדה. זה כמובן הופך אותן למסוכנות יותר בכל מקרה שהוא *לא* התנגשות עם רכבת מסע. שירות הנוסעים שם הוא underfunded ע"י הממשל הפדרלי, ואין להם תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים שהם צריכים (גם להם יש צוואר בקבוק צר שמאט את כל המערכת שהם לא יכולים לשדרג מפאת חוסר תקציב)... הסטנדרטים השונים לציוד נייד גם הופכים את הציוד הנייד שלהם ליקר יותר כי הם לא יכולים פשוט לייבא מאירופה כמו שעושים כאן בישראל, אלא צריכים לבנות בעצמם או לעשות התאמות לציוד האירופאי שמזעזעות את המהנדסים של החברות האירופאיות.
&nbsp
בקיצור, יש לנו מזל שאצלנו כן משקיעים בבטיחות (מחסומים, הפרדה מפלסית, מערכות בקרה וכו') ובפיתוח שירות הנוסעים. במקרה של מדינה גדולה כמו ארה"ב באמת הגיוני שאין להם תקציב למחסומים בכל מפגש (בקושי יש להם כסף לתחזק את רשת הכבישים שלהם), אבל החוסר במערכות שליטה אוטומטיות בקווי הנוסעים העיקריים בחוף המזרחי כבר גרם לאסונות כבדים בעבר.

משא, לא מסע.

 

[חן מלינג]

בארה"ב לא היתה הפרטה

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן
הסטנדרטים שלהם לציוד נייד שונים מכל שאר העולם, הרכבות שלהם (גם רכבות הנוסעים) כבדות וארוכות יותר, ברוב מפגשי המסילה אין מחסום ולפעמים אין אפילו אור מהבהב ורמזור, אין להם מערכות בקרה ובטיחות אוטומטיות (שבאירופה ובישראל יש... כי האמריקאים החליטו לממש משהו בעצמם כי הם אוהבים להמציא את הגלגל מחדש, ולא סיימו לממש) ברוב הקווים.
&nbsp
בגלל ההפרטה הלא יוצלחת שלהם, רכבות המסע (הפרטיות) מקבלות עדיפות על שירות הנוסעים (Amtrack, חברה ממשלתית). הם מפעילים רכבות מסע כבדות, ארוכות ואיטיות שמפריעות לרכבות הנוסעיים, ובגלל זה רכבות הנוסעים שלהם צריכות להיות כבדות יותר גם - הן מתוכננות לעמוד בהתנגשות עם רכבת מסע כבדה. זה כמובן הופך אותן למסוכנות יותר בכל מקרה שהוא *לא* התנגשות עם רכבת מסע. שירות הנוסעים שם הוא underfunded ע"י הממשל הפדרלי, ואין להם תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים שהם צריכים (גם להם יש צוואר בקבוק צר שמאט את כל המערכת שהם לא יכולים לשדרג מפאת חוסר תקציב)... הסטנדרטים השונים לציוד נייד גם הופכים את הציוד הנייד שלהם ליקר יותר כי הם לא יכולים פשוט לייבא מאירופה כמו שעושים כאן בישראל, אלא צריכים לבנות בעצמם או לעשות התאמות לציוד האירופאי שמזעזעות את המהנדסים של החברות האירופאיות.
&nbsp
בקיצור, יש לנו מזל שאצלנו כן משקיעים בבטיחות (מחסומים, הפרדה מפלסית, מערכות בקרה וכו') ובפיתוח שירות הנוסעים. במקרה של מדינה גדולה כמו ארה"ב באמת הגיוני שאין להם תקציב למחסומים בכל מפגש (בקושי יש להם כסף לתחזק את רשת הכבישים שלהם), אבל החוסר במערכות שליטה אוטומטיות בקווי הנוסעים העיקריים בחוף המזרחי כבר גרם לאסונות כבדים בעבר.

בארה"ב לא היתה הפרטה
בארה"ב מרבית הרכבות ומסילות הברזל מעולם לא היו שייכות למדינה, אלא נותרו בבעלות פרטית, ולכן אין המדובר בהפרטה (יוצאת הדופן הגדולה היא כמובן CONRAIL).
&nbsp
&nbsp

 

[חן מלינג]

Amtrak, לא 'Amtrack'

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן
הסטנדרטים שלהם לציוד נייד שונים מכל שאר העולם, הרכבות שלהם (גם רכבות הנוסעים) כבדות וארוכות יותר, ברוב מפגשי המסילה אין מחסום ולפעמים אין אפילו אור מהבהב ורמזור, אין להם מערכות בקרה ובטיחות אוטומטיות (שבאירופה ובישראל יש... כי האמריקאים החליטו לממש משהו בעצמם כי הם אוהבים להמציא את הגלגל מחדש, ולא סיימו לממש) ברוב הקווים.
&nbsp
בגלל ההפרטה הלא יוצלחת שלהם, רכבות המסע (הפרטיות) מקבלות עדיפות על שירות הנוסעים (Amtrack, חברה ממשלתית). הם מפעילים רכבות מסע כבדות, ארוכות ואיטיות שמפריעות לרכבות הנוסעיים, ובגלל זה רכבות הנוסעים שלהם צריכות להיות כבדות יותר גם - הן מתוכננות לעמוד בהתנגשות עם רכבת מסע כבדה. זה כמובן הופך אותן למסוכנות יותר בכל מקרה שהוא *לא* התנגשות עם רכבת מסע. שירות הנוסעים שם הוא underfunded ע"י הממשל הפדרלי, ואין להם תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים שהם צריכים (גם להם יש צוואר בקבוק צר שמאט את כל המערכת שהם לא יכולים לשדרג מפאת חוסר תקציב)... הסטנדרטים השונים לציוד נייד גם הופכים את הציוד הנייד שלהם ליקר יותר כי הם לא יכולים פשוט לייבא מאירופה כמו שעושים כאן בישראל, אלא צריכים לבנות בעצמם או לעשות התאמות לציוד האירופאי שמזעזעות את המהנדסים של החברות האירופאיות.
&nbsp
בקיצור, יש לנו מזל שאצלנו כן משקיעים בבטיחות (מחסומים, הפרדה מפלסית, מערכות בקרה וכו') ובפיתוח שירות הנוסעים. במקרה של מדינה גדולה כמו ארה"ב באמת הגיוני שאין להם תקציב למחסומים בכל מפגש (בקושי יש להם כסף לתחזק את רשת הכבישים שלהם), אבל החוסר במערכות שליטה אוטומטיות בקווי הנוסעים העיקריים בחוף המזרחי כבר גרם לאסונות כבדים בעבר.

Amtrak, לא 'Amtrack'
וזה בהחלט לא נכון שרכבות הנוסעים האמריקאיות כבדות ומסיביות יותר בגלל שהן מקבלות עדיפות פחותה מרכבות משא - הן היו כבדות יותר גם כשקיבלו עדיפות עליונה על-פני רכבות משא (פחות או יותר עד שנות ה-60), וגם היום יש קווים בהם יש לרכבות הנוסעים עדיפות.

 

[luckydude]

במקרה הספיציפי הזה ארה״ב דווקא יותר בטוחה

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן
הסטנדרטים שלהם לציוד נייד שונים מכל שאר העולם, הרכבות שלהם (גם רכבות הנוסעים) כבדות וארוכות יותר, ברוב מפגשי המסילה אין מחסום ולפעמים אין אפילו אור מהבהב ורמזור, אין להם מערכות בקרה ובטיחות אוטומטיות (שבאירופה ובישראל יש... כי האמריקאים החליטו לממש משהו בעצמם כי הם אוהבים להמציא את הגלגל מחדש, ולא סיימו לממש) ברוב הקווים.
&nbsp
בגלל ההפרטה הלא יוצלחת שלהם, רכבות המסע (הפרטיות) מקבלות עדיפות על שירות הנוסעים (Amtrack, חברה ממשלתית). הם מפעילים רכבות מסע כבדות, ארוכות ואיטיות שמפריעות לרכבות הנוסעיים, ובגלל זה רכבות הנוסעים שלהם צריכות להיות כבדות יותר גם - הן מתוכננות לעמוד בהתנגשות עם רכבת מסע כבדה. זה כמובן הופך אותן למסוכנות יותר בכל מקרה שהוא *לא* התנגשות עם רכבת מסע. שירות הנוסעים שם הוא underfunded ע"י הממשל הפדרלי, ואין להם תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים שהם צריכים (גם להם יש צוואר בקבוק צר שמאט את כל המערכת שהם לא יכולים לשדרג מפאת חוסר תקציב)... הסטנדרטים השונים לציוד נייד גם הופכים את הציוד הנייד שלהם ליקר יותר כי הם לא יכולים פשוט לייבא מאירופה כמו שעושים כאן בישראל, אלא צריכים לבנות בעצמם או לעשות התאמות לציוד האירופאי שמזעזעות את המהנדסים של החברות האירופאיות.
&nbsp
בקיצור, יש לנו מזל שאצלנו כן משקיעים בבטיחות (מחסומים, הפרדה מפלסית, מערכות בקרה וכו') ובפיתוח שירות הנוסעים. במקרה של מדינה גדולה כמו ארה"ב באמת הגיוני שאין להם תקציב למחסומים בכל מפגש (בקושי יש להם כסף לתחזק את רשת הכבישים שלהם), אבל החוסר במערכות שליטה אוטומטיות בקווי הנוסעים העיקריים בחוף המזרחי כבר גרם לאסונות כבדים בעבר.

במקרה הספיציפי הזה ארה״ב דווקא יותר בטוחה
בגלל השימוש במחברים אוטומטיים ו- End of train devices

 

[luckydude]

הבעייה מבחינת מערכות בקרה ובטיחות בארה״ב

בלי קשר למקרה הספציפי, בארה"ב המצב יותר מורכב ומסוכן
הסטנדרטים שלהם לציוד נייד שונים מכל שאר העולם, הרכבות שלהם (גם רכבות הנוסעים) כבדות וארוכות יותר, ברוב מפגשי המסילה אין מחסום ולפעמים אין אפילו אור מהבהב ורמזור, אין להם מערכות בקרה ובטיחות אוטומטיות (שבאירופה ובישראל יש... כי האמריקאים החליטו לממש משהו בעצמם כי הם אוהבים להמציא את הגלגל מחדש, ולא סיימו לממש) ברוב הקווים.
&nbsp
בגלל ההפרטה הלא יוצלחת שלהם, רכבות המסע (הפרטיות) מקבלות עדיפות על שירות הנוסעים (Amtrack, חברה ממשלתית). הם מפעילים רכבות מסע כבדות, ארוכות ואיטיות שמפריעות לרכבות הנוסעיים, ובגלל זה רכבות הנוסעים שלהם צריכות להיות כבדות יותר גם - הן מתוכננות לעמוד בהתנגשות עם רכבת מסע כבדה. זה כמובן הופך אותן למסוכנות יותר בכל מקרה שהוא *לא* התנגשות עם רכבת מסע. שירות הנוסעים שם הוא underfunded ע"י הממשל הפדרלי, ואין להם תקציב לפרוייקטי תשתית גדולים שהם צריכים (גם להם יש צוואר בקבוק צר שמאט את כל המערכת שהם לא יכולים לשדרג מפאת חוסר תקציב)... הסטנדרטים השונים לציוד נייד גם הופכים את הציוד הנייד שלהם ליקר יותר כי הם לא יכולים פשוט לייבא מאירופה כמו שעושים כאן בישראל, אלא צריכים לבנות בעצמם או לעשות התאמות לציוד האירופאי שמזעזעות את המהנדסים של החברות האירופאיות.
&nbsp
בקיצור, יש לנו מזל שאצלנו כן משקיעים בבטיחות (מחסומים, הפרדה מפלסית, מערכות בקרה וכו') ובפיתוח שירות הנוסעים. במקרה של מדינה גדולה כמו ארה"ב באמת הגיוני שאין להם תקציב למחסומים בכל מפגש (בקושי יש להם כסף לתחזק את רשת הכבישים שלהם), אבל החוסר במערכות שליטה אוטומטיות בקווי הנוסעים העיקריים בחוף המזרחי כבר גרם לאסונות כבדים בעבר.

הבעייה מבחינת מערכות בקרה ובטיחות בארה״ב
זה העיכוב בהטמעת מערכת ה Positive train control שלפי חוק כל חברות הרכבות אמורות ליישם אותה אבל מתקשות לעמוד בדרישה בגלל העליות הגבוהות (מדובר על עלות של מיליארדי דולרים). עם זאת, בסופו של דבר היא כנראה תיושם מתישהו בחמש שנים הבאות.

 

[davidfainshtein]

וועד העובדים משבית את קטרי NGT26CW

תאונת רכבות בדימונה
אירוע חומ"ס בכניסה לתחנת דימונה: רכבת משא 342 פגעה במשא 876. אין השפעה על תנועת רכבות נוסעים. OCC

וועד העובדים משבית את קטרי NGT26CW
בעקבות התאונה, וועד העובדים, בגיבוי ההסתדרות, הורה לנהגים להשבית לאלתר ולהימנע מנסיעה בקטרי NGT26CW החדשים (710T-715T), זאת בעקבות מספר אירועי בטיחות הקשורים לתפעול קטרים אלה שלא זכו, כך לדברי הוועד, להתייחסות מצד הנהלת הרכבת, על אף התראות חוזרות ונישנות מצד הנהגים.

 

[Bus Nerd]

החלטה נכונה, הגיונית, ומתבקשת. כל הכבוד לוועד.

וועד העובדים משבית את קטרי NGT26CW
בעקבות התאונה, וועד העובדים, בגיבוי ההסתדרות, הורה לנהגים להשבית לאלתר ולהימנע מנסיעה בקטרי NGT26CW החדשים (710T-715T), זאת בעקבות מספר אירועי בטיחות הקשורים לתפעול קטרים אלה שלא זכו, כך לדברי הוועד, להתייחסות מצד הנהלת הרכבת, על אף התראות חוזרות ונישנות מצד הנהגים.

החלטה נכונה, הגיונית, ומתבקשת. כל הכבוד לוועד.

 

[סקורפיון36]

הקטרים ששופצו ב בוסניה-הרצגובינה

וועד העובדים משבית את קטרי NGT26CW
בעקבות התאונה, וועד העובדים, בגיבוי ההסתדרות, הורה לנהגים להשבית לאלתר ולהימנע מנסיעה בקטרי NGT26CW החדשים (710T-715T), זאת בעקבות מספר אירועי בטיחות הקשורים לתפעול קטרים אלה שלא זכו, כך לדברי הוועד, להתייחסות מצד הנהלת הרכבת, על אף התראות חוזרות ונישנות מצד הנהגים.

הקטרים ששופצו ב בוסניה-הרצגובינה
ולא בארה״ב או בקרואטיה כפי שפורסם.

 

[חן מלינג]

הקטרים נבנו בקרואטיה

הקטרים ששופצו ב בוסניה-הרצגובינה
ולא בארה״ב או בקרואטיה כפי שפורסם.

הקטרים נבנו בקרואטיה
מדובר בקטרים חדשים שנבנו בזאגרב תוך שימוש ברכיבים מחודשים מסויימים - בעיקר מנועים וחוגונים. ראה לדוגמה כאן

 

[נהג קטר 701]

אלו אינם קטרים חדשים

הקטרים נבנו בקרואטיה
מדובר בקטרים חדשים שנבנו בזאגרב תוך שימוש ברכיבים מחודשים מסויימים - בעיקר מנועים וחוגונים. ראה לדוגמה כאן

אלו אינם קטרים חדשים
מחודשים אלו המילה הנכונה אך בהחלט לא חדשים

 

[חן מלינג]

זה לא משהבנתי מהסוכן של היצרן ומהתמונות ששלח

אלו אינם קטרים חדשים
מחודשים אלו המילה הנכונה אך בהחלט לא חדשים

זה לא משהבנתי מהסוכן של היצרן ומהתמונות ששלח

 

[נהג קטר 701]

אין הרבה מה להבין

זה לא משהבנתי מהסוכן של היצרן ומהתמונות ששלח

אין הרבה מה להבין
השלדות ישנות, המנועים משופצים, החוגונים משופצים, מנועי ההסעה משופצים וגם המדחסים. שכחתי, נורות הלד שמקיפות את הקטר מכל עבר חדשות וגם הצופר חדש.
זה לא מה שעושה את הקטרים האלו חדשים.
המפעל בקרואטיה הרכיב רכיבים לקטר. אלו קטרים יד שניה.

 

[davidfainshtein]

:- D הצופר חדש לפחות?

אין הרבה מה להבין
השלדות ישנות, המנועים משופצים, החוגונים משופצים, מנועי ההסעה משופצים וגם המדחסים. שכחתי, נורות הלד שמקיפות את הקטר מכל עבר חדשות וגם הצופר חדש.
זה לא מה שעושה את הקטרים האלו חדשים.
המפעל בקרואטיה הרכיב רכיבים לקטר. אלו קטרים יד שניה.

:- D הצופר חדש לפחות?