גוירייד200
New member
תאונת דרכים.....
אתמול, פגעה בי מכונית בצד שמאל שלי קמעה מאחורי מקום ישיבתי. אני כמובן עפתי, נחבלתי וכל הרעש הרגיל, אגב, אני לא זוכר כלום מרגע המכה ועד שקמתי מהכביש. פוניתי באמבולנס לבית החולים וזאת לאחר שוידאתי שהמשטרה בדרך ושחילוץ אופנועים גם הוא בדרך. בטרם הפינוי אף לקחתי פרטי הנהג ועדים שהיו במקום. בקיצור, תפקוד די רובוטי....האחרונה שנודע לה על התאונה ...מה לעשות....היתה אשתי. הקטנוע די נחבל, אבל אני לא דואג יש מקיף. אני כאמור - חבלות,שריטות, כל הגוף כואב. וזאת לאחר כל הבדיקות האפשריות בבית החולים - אורטופד, נוירולוג, כירורג ורופא אף אוזן גרון - קנה הנשימה קיבל מכה לא קלה מרצועת הקסדה - הרופאים חששו שיש פגיעת ראש וזה כמובן הוביל ל - CT ראש, מוח, צוואר וחזה. מעולם לא נבדקתי כלכך ביסודיות. בסוף ולמרות גילי המופלג - 50 הוכח שהכושר הגופני מהווה גורם חשוב . עוד עולה שאין מה לעשות אבל לולא הקסדה השלמה הכפפות והמעיל..... מן הסתם לא בדיוק היה לי הכבוד לשבת יום לאחר התאונה ולהלעיטכם בסיפורים. טוב שזה מה שקרה ולא אחרת. אגב, למרות התאונה נראה שגם בזה יש שיעור ללמוד על דרך ההתייחסות לחיים - וכאן כוונתי להאיט קמעה את הקצב, להתבונן על הסובב אותנו ולהעריך את מה שיש - במקום לרצות ולרוץ כל העת רק אחרי מה שאין.....הרוחניות הזו אינה בשל התאונה...זה משהו שקיים בי כבר שנים.....הפעם זה פשוט קיבל משנה תוקף....
אתמול, פגעה בי מכונית בצד שמאל שלי קמעה מאחורי מקום ישיבתי. אני כמובן עפתי, נחבלתי וכל הרעש הרגיל, אגב, אני לא זוכר כלום מרגע המכה ועד שקמתי מהכביש. פוניתי באמבולנס לבית החולים וזאת לאחר שוידאתי שהמשטרה בדרך ושחילוץ אופנועים גם הוא בדרך. בטרם הפינוי אף לקחתי פרטי הנהג ועדים שהיו במקום. בקיצור, תפקוד די רובוטי....האחרונה שנודע לה על התאונה ...מה לעשות....היתה אשתי. הקטנוע די נחבל, אבל אני לא דואג יש מקיף. אני כאמור - חבלות,שריטות, כל הגוף כואב. וזאת לאחר כל הבדיקות האפשריות בבית החולים - אורטופד, נוירולוג, כירורג ורופא אף אוזן גרון - קנה הנשימה קיבל מכה לא קלה מרצועת הקסדה - הרופאים חששו שיש פגיעת ראש וזה כמובן הוביל ל - CT ראש, מוח, צוואר וחזה. מעולם לא נבדקתי כלכך ביסודיות. בסוף ולמרות גילי המופלג - 50 הוכח שהכושר הגופני מהווה גורם חשוב . עוד עולה שאין מה לעשות אבל לולא הקסדה השלמה הכפפות והמעיל..... מן הסתם לא בדיוק היה לי הכבוד לשבת יום לאחר התאונה ולהלעיטכם בסיפורים. טוב שזה מה שקרה ולא אחרת. אגב, למרות התאונה נראה שגם בזה יש שיעור ללמוד על דרך ההתייחסות לחיים - וכאן כוונתי להאיט קמעה את הקצב, להתבונן על הסובב אותנו ולהעריך את מה שיש - במקום לרצות ולרוץ כל העת רק אחרי מה שאין.....הרוחניות הזו אינה בשל התאונה...זה משהו שקיים בי כבר שנים.....הפעם זה פשוט קיבל משנה תוקף....
