ילדה גדולה 24
New member
תאונה
אני כותבת לך, כדי להפסיק לדבר אליך. מעבירה בראשי קטעי שיחות שלא יהיו, מתחרטת, מתקנת, משנה. גם בדמיון כמו בחיים אתה נתקע באותם דברים ומשפטים סתמיים שלא אומרים לי כלום ולא משחררים אותי ממך. כמו בשיחה שלנו אז, אתה מסרב לתת לי ללכת , אבל לא נותן לי סיבה להישאר. אז אני מנסה שוב. מתחילה מחדש, אותה שיחה, בגירסה מעודכנת , אבל גם בתסריטים הכי ורודים שהצלחתי להמציא לא היה סוף אחר. אני שומעת את הצחוק שלך, רואה את חצי החיוך, גם בלי לעצום את העיניים. אפילו השקט מהטלפון שלי כבר לא רועם יותר. כל פעם שנגעת בי, אפילו במקרה בוערת לי על העור. אני לא יודעת מה זה יותר מזכיר לי - יומן של נערה מאוהבת או הספד של יום הזיכרון. אסור לעשות כזה דבר , לא אומרים את מה שאמרת ונעלמים. ידעת שאני רוצה להאמין. לא אומרים, סתם, אני אוהב אותך . זה כמו תאונת פגע וברח
אני כותבת לך, כדי להפסיק לדבר אליך. מעבירה בראשי קטעי שיחות שלא יהיו, מתחרטת, מתקנת, משנה. גם בדמיון כמו בחיים אתה נתקע באותם דברים ומשפטים סתמיים שלא אומרים לי כלום ולא משחררים אותי ממך. כמו בשיחה שלנו אז, אתה מסרב לתת לי ללכת , אבל לא נותן לי סיבה להישאר. אז אני מנסה שוב. מתחילה מחדש, אותה שיחה, בגירסה מעודכנת , אבל גם בתסריטים הכי ורודים שהצלחתי להמציא לא היה סוף אחר. אני שומעת את הצחוק שלך, רואה את חצי החיוך, גם בלי לעצום את העיניים. אפילו השקט מהטלפון שלי כבר לא רועם יותר. כל פעם שנגעת בי, אפילו במקרה בוערת לי על העור. אני לא יודעת מה זה יותר מזכיר לי - יומן של נערה מאוהבת או הספד של יום הזיכרון. אסור לעשות כזה דבר , לא אומרים את מה שאמרת ונעלמים. ידעת שאני רוצה להאמין. לא אומרים, סתם, אני אוהב אותך . זה כמו תאונת פגע וברח
