שלום לך וברוכה הבאה!
לא ממש הבנתי מה הביא אותך להפנות את שאלתך לפורום הזה: האם הילד סובל מהפרעת קשב? ועוד דבר שלא הבנתי: מדוע הוא מוצא לנכון לבקש סליחה על דבריו? ועיצה בלתי מקצועית בעליל: ראשית נראה לי שהייתי משוחחת איתו בזמן אחר, כשהוא רגוע, ומנסה להבין מדוע הוא מרגיש כך. הרגש הוא לגיטימי (תמיד!) אבל חשוב להבין מה עומד מאחוריו. כמו כן הייתי מציעה לו עוד דרכים להביע תסכול ואכזבה (אני מבינה שבמצבים כאלה הוא אומר את הדברים.) חוץ מזה, אולי את יכולה לצפות את המצבים רגע מראש ולתת לו איזה ביטוי של חום או אהבה רגע לפני. למשל, אם הוא מבקש משהו ואת צריכה לסרב לו, את יכולה לומר בחמימות, "חמוד, אני מצטערת שאני צריכה לאכזב אותך, אבל..." ואם זה עדיין לא מועיל - בהחלט שווה לקבל ייעוץ כדי לבדוק אם משהו מציק לו, אם הוא באמת מרגיש דחוי. ערנותך חשובה מאוד לדעתי.
