ש"ש, עתודה ואפרת
אלו שלושת הנושאים שמעסיקים אותי, נכון לכרגע. שנת שירות - היום הגיעו לבית הספר שלנו,לדבר איתנו על האפשרות לעשות שנת שירות. המרצה (ארז שמו), היה אומנם דמגוג (אבל הוגן, הוא הצהיר מראש הוא מקצין ומכליל), אך נתן חתיכת הרצאה. הרצאה כה טובה, עד כי קרוב ל100% מהאנשים שדיברתי איתם השתכנעו שהם רוצים לעשות שנת שירות. דבר מבורך בעיניי. עד כה הייתה תלבטות מתונה האם ללכת לעשות שנת שירות בארגון הנוער שאני שייך אליו (וחבר הנהגה שלו) נוער מרצ יחד. החסרון העיקרי שהרבה להטיל את הכף היה החלק של הסמינרים. מאז שהצטרפתי לנוער לא אהבתי רק סוג אחד של פעילות (פרט להפגנות מול הגדר), למרות הקונצזוס של שאר החניכים כי הוא כייפי, וזה הסמינרים. יומיים אינטנסיבים של פעולות בנושא אחד (או שמא מערך רצוף). בתור שינשין אני אצטרך לא רק להיות נוכח בכל הסמינרים, אלא גם להעביר אותם ולארגן אותם. היום במסגרת ה"יום ש"ש" נתקלתי בארגון אלון (שהכרתי את הפעילות שלו הכרות שיטחית), שמציא את שנת השירות המאתגרת ביותר והקרובה ביותר לאידאלים שלי. אני רק צריך לברר פרטים נוספים על הפעילות שלהם, כמו האם יש להם סמינרים. בכללי - מהדף שהם חילקו, שנת השירות כוללת קומונה (אידיאל סוציאליסטי), עזרה לילדים בבתי ספר (אידאלי חינוכי) ויש להם אפילו קומונה בירושלים. שזה ה-חלום שלי. קומונת עזרה חברתית בירושלים
. עתודה - עוד שאיפה שלי בחיים, כמו מרבית בני מעמדי ורמת השכלתי, היא תואר. תמיד ידעתי שאני רוצה אחד וכבר כמה שנים החלטתי באיזה מקצוע - מדעי החיים. לפני שבוע קיבלתי מידעון לעתודה (קב"א 56- נשלח אוטמטי) ובו מידע על העתודה שצה"ל מציע. שמעתי טיעונים לשני הצדדים, החל מ"הדרך הטובה ביותר להתחיל את החיים, תואר וניסיון" וכלה ב"זו טעות, וגם אין מה לעשות עם תואר בביולוגיה". אחד הפלוסים הגדולים ביותר היא האפשרות לבחור באונברסיטה העברית ומימון התואר. אפרת - למי שלא מכיר, אפרת היא הקראש והידידה הקרובה ביותר שלי בחצי השנה האחרונה. מדי פעם הקראש חזור ומתגבר אליה. הקנאה גוברת כשהיא מספרת לי על בחורים אחרים. אני כמובן דואג להחזיר לה, כשאני מספר על בחורות זה פוגע בה, בעקיפין... אבל לא משנה כלום בגישה שלה. זה יעבור, רק ניתן לזה זמן.
אלו שלושת הנושאים שמעסיקים אותי, נכון לכרגע. שנת שירות - היום הגיעו לבית הספר שלנו,לדבר איתנו על האפשרות לעשות שנת שירות. המרצה (ארז שמו), היה אומנם דמגוג (אבל הוגן, הוא הצהיר מראש הוא מקצין ומכליל), אך נתן חתיכת הרצאה. הרצאה כה טובה, עד כי קרוב ל100% מהאנשים שדיברתי איתם השתכנעו שהם רוצים לעשות שנת שירות. דבר מבורך בעיניי. עד כה הייתה תלבטות מתונה האם ללכת לעשות שנת שירות בארגון הנוער שאני שייך אליו (וחבר הנהגה שלו) נוער מרצ יחד. החסרון העיקרי שהרבה להטיל את הכף היה החלק של הסמינרים. מאז שהצטרפתי לנוער לא אהבתי רק סוג אחד של פעילות (פרט להפגנות מול הגדר), למרות הקונצזוס של שאר החניכים כי הוא כייפי, וזה הסמינרים. יומיים אינטנסיבים של פעולות בנושא אחד (או שמא מערך רצוף). בתור שינשין אני אצטרך לא רק להיות נוכח בכל הסמינרים, אלא גם להעביר אותם ולארגן אותם. היום במסגרת ה"יום ש"ש" נתקלתי בארגון אלון (שהכרתי את הפעילות שלו הכרות שיטחית), שמציא את שנת השירות המאתגרת ביותר והקרובה ביותר לאידאלים שלי. אני רק צריך לברר פרטים נוספים על הפעילות שלהם, כמו האם יש להם סמינרים. בכללי - מהדף שהם חילקו, שנת השירות כוללת קומונה (אידיאל סוציאליסטי), עזרה לילדים בבתי ספר (אידאלי חינוכי) ויש להם אפילו קומונה בירושלים. שזה ה-חלום שלי. קומונת עזרה חברתית בירושלים