יש לי בשביל פיתרון
תארגני לעצמך כינוס בניו-זילנד שאת חייבת להציג בו. זה מה שאני עשיתי במקרה דומה. גם הרווחתי חודש וחצי טיול בניו-זילנד וגם אמרתי לבת דודה בהצלחה בטלפון. לעצם העניין - זו טרגדיה, ברמה האישית את שמחה בשמחתו של הבן דוד, שמצא את אהבתו ואת אושרו. אבל, ברמה הלאומית, הכלל ישראלית, הנשמתית, עם ישראל מבכה על בניו שבוחרים להתבולל. וכל אחד יפעל לפי מה שהוא מרגיש, הפרטי או הכללי. אני מרגיש שאני לא מסוגל להיות "בשמחה" כזו מאחר ו -"איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי" (אסתר).