שתי שאלות

zspirit

New member
שתי שאלות

היי לכולם! שאלה ראשונה - שזה משהו שמאוד מאוד מטריד אותי מהו הגבול בין לא רוצה ללא יכול? אני מרגיש שאני פשוט תלוי באמצע, פחות מאשים את עצמי לעומת פעם, אך לא יודע מתי אני מוותר לעצמי, ומתי אני פשוט לא יכול. הבעייה ב ADD שזהו תחום מאוד מעורפל ובעצם כביכול נותן לי "תרוץ" או לא? לא ללמוד עכשיו, ללמוד אח"כ, או בדומה גם לתחומים אחרים. מה עושים??? שאלה שנייה - אני מאוד רוצה להעזר בקואצ'ינג, אך המחיר פשוט מטורף! מישהו יכול להנחות אותי איפה אני יכול לחפש ? כי לא מצאתי מבחר.. או להמליץ לי על אלטרנטיבה. כי לפעמים אני מרגיש שאני צריך מישהו מקצועי , שיתן לי תשובות.
 

מיכל ט

New member
שלום צביקה

בקשר לתירוץ או לא תירוץ.. שאלה טובה גם אני שואלת את עצמי לפעמים אם אני לא קצת נתלית בענין הזה של הפרעת קשב. אני חושבת שיחסית לאנשים אחרים אנחנו צריכים להפעיל הרבה יותר רצון כדי לעשות דברים מסוימים. ולפעמים לא זה נורא תלוי. (יופי אני חושבת שזו הייתה תשובה מאוד ברורה) בקשר לקואצ'ינג. אני לא זוכרת איפה אתה לומד אבל יש באוניברסיטאות בדרך כלל מרכזי תמיכה לסטודנטים ל"ל. אני נעזרת במרכז כדי לקבוע לוחות זמנים ואני צריכה לדווח אם עמדתי במשימות. זה לא בדיוק קוצ'ינג אבל זה סוג של מסגרת חיצונית שיכולה מאוד לעזור.
 

r66

New member
היי, zspirit

אנחנו מטפטפים יום ולילה לילדים שלנו "אין לא יכול, יש לא רוצה". אם יש אצלך גבול, סימן שאתה מוותר לעצמך. אני ADHD וכל פעם שהייתי צריכה לעשות משהו הוא מיד הפך לפרוייקט עם מטרה שיהיה מה שיהיה אני משיגה אותה. חוכמה גדולה להשען על תרוץ כזה או אחר. אם אתה לא יכול לבצע משהו אז זה רק משום שישנה איזהשהי מוגבלות (גבול) שיכולה להיות תלויה בך (כי אתה הצבת אותה) או שלא תלויה בך ואז יש הצדקה ל"לא יכול". יש אתר של קואוצ'ינג, מצרפת לך, אולי משהו תיישם/תלמד/תתחבר/מה שבא לך. מאמן אישי אימון למנהלים בהצלחה
 

28איילת

New member
בעייה

בדיוק אתמול דיברתי על זה. גם אני לפעמים מרגישה שאני מתרצת תירוצים לעצמי, ושאולי גם יסלחו אחרים על הפישולים שלי אם אני אסביר שיש לי ADD. רק אתה יכול לדעת מתיי אתה מושך את זה לתירוץ ומתיי אתה אפילו לא מנסה (למשל לשבת לקרוא מאמר משעמם) בטענה לעצמך שאתה לא מרוכז. אם ניסית ולא הצלחת, אז זה בוודאי לא תירוץ, באמת ניסית.
 

kniaper

New member
הגבול המטושטש והאחריות הגדולה

אתה מעלה פה בעייה חשובה מאד לדעתי. מתי נגמרת "ההפרעה" ומתחילה העצלנות. מתי אנחנו משתמשים בADHD כתירוץ ומתי זו באמת סיבה. לי לא תמיד ברור מה ההבדל. כדי להבין מהו ההבדל צריך לשאול מהי בעצם עצלנות. קשה לי להגדיר את המושג הזה ואני אשמח אם חברי הפורום יעזרו בהגדרה. לדעתי הגבול בין לא רוצה ללא יכול הוא מטושטש מאד וחלה עלינו אחריות גדולה לנסות ולהבחין בין השניים בכל זאת. הייתי מוסיף פה שלדעתי לא רוצה, הוא כשלעצמו, סוג של לא יכול ולהיפך כך שזה מסבך עוד יותר את האבחנה.
 
לפי דעתי בענין הזה אי אפשר ואולי גם

אסור לעשות הכללות,כל איש לנפשו זאת אומרת שכל פרט מכיר את עצמו תמיד טוב יותר ממה שהאחרים אי פעם יכירו אותו ולכן רק הוא יכול לדעת הכי טוב מתי זה קשה לי ומתי זה לא בא לי,המסקנה כמו שאנחנו יכולים לדעת הכי טוב אנחנו גם יכולים לדעת הכי טוב מהן דרכי ההתמודודת הנכונות לכל אחד ואחת מאיתנו. שלך חנה גונן
 

zspirit

New member
../images/Emo51.gif ו...

שאלה קשה שאלתי , הא?? כנראה שצריך מישהו אובייקטיבי שמכיר אותנו שיסתכל מהצד ויענה... אני ניסיתי שיחה אחת של קואצ'ינג , למרות המחיר המטורף , ויש לי תחושה שזה זה. אחת הסיבות היא שלי היה מורה פרטי למתמטיקה בתיכון שכשהוא נתן לי מסגרת צפופה אני הגעתי מ0 ל95!! רק שהפעם הטיפול הוא מהשורש.. אני מקווה שזה לא עוד ניסיון שלי שיכנס להיסטוריה הארוכה של "דברים שהתחלתי והפסקתי באמצע"
ושוב
לכולם , טוב שיש
צביקה
 

kniaper

New member
אכן, שאלת שאלה קשה וחשובה

כבר היה דיון קצר בפורום על שאלה כזו ואני חושב שגם שם הבעתי עמדה דומה. עצלנות (או דחיינות לפי nutmeg) מכילה מרכיב רגשי שאפשר לטפל בו אם באמצעות ריטלין פסיכותרפיה או שיטות אחרות. בכל מקרה כמו שחנה כתבה, אנחנו צריכים לבחון את עצמינו ולהמנע מלשפוט אחרים.
 

ailag

New member
*תגובה מאוחרת*

אין דבר כזה לא יכול. פשוט לא קיים. יש "ממש קשה לי". היינו יכולים לעוף , אבל ממש ממש קשה לנו. אנחנו לא בנויים לזה. ועובדה שבנו דרכים שבני אדם יעופו. יש משהו שם שמבדיל בין אדם למכונה פשוטה. אין לי מושג מה זה, וגם לאף אחד אחר אין, אבל הדבר הזה גורם לנו להתפתח ולהשתפר. (כן, אפשר לבנות מכונה כזאת, אבל זה כאב ראש די גדול). אז ADD גורם לקושי גדול יותר בלמידה. זה לא אומר שאי אפשר, רק קשה יותר.. תתאמץ, תצליח. ואז אנחנו חושבים, האם זה שווה את המאמץ? ולפעמים התשובה באמת היא לא, וזה בסדר. רק שאז אנחנו מגדירים את זה כ"לא יכול". וזה לא נכון.
 

kniaper

New member
../images/Emo22.gifאבחנה מעניינת מאד

אני עדיין חושב איך לעכל אותה. באיזה שהו מקום יותר קל להגיד לא יכול כי אז האחריות יורדת לגמרי ממני. כמו שאת מגדירה את זה, אנחנו חוזרים טיפה אחורה למשפט המאיים "אין לא יכול יש לא רוצה". כמובן שמה שאת אומרת לא מתקרב בעוצמתו לאמירה המבעיתה הזו אבל היא בכל זאת משאירה את האחריות לאדם להחליט אם עשייה מסויימת קשה לו מידי והוא מעדיף להפנות את המשאבים שלו לכוון אחר. או שהוא מוכן למאמץ הממש קשה הזה.
בהחלט מעורר מחשבה.
 
למעלה