שתי שאלות

[Lagrangian]

שתי שאלות

בשרשור אחד, כדי לא לדחוק את שרשורי העבר

 

[Lagrangian]

מזיקים

אולי זו שאלה לפורום תקשור, אבל יש שם יותר מדי דרמה לטעמי.. הייתי רוצה לאסוף סיפורים לגבי ישויות שליליות כדי לנסות להבין מה עומד מאחוריהן.. האם היו לכם התנסויות עם ישויות לא פיסיות שנתפסו עליכם כשליליות? באיזה הקשר בחיים שלכם הם הצליחו להתקרב אליכם? מה בכם משך אותן? האם בדקתם את טיבן - האם מדובר בישויות בעלות רצון חופשי או שמא זה הטבע שלהן שאין מאחוריו רצון להזיק? האם היו לכם חוויות (רוחניות) שליליות שדווקא נגרמו ע"י ישויות שלא בהכרח נתפסו כשליליות? למה אתם חושבים שמדובר בחוויה שלילית? זהו.. אשמח אם תשתפו אותי ואת חברי הפורום.. ניצן..

 

[ינוקא1]

היה לי סיפור , שנראה לי שאתה כבר מכיר

אם לחזור על עיקרי הדברים , אז הלכתי לטיפול במרפאת חוצנים כחלק מהניסויים שאני עורך על עצמי , ואחר כך חשבתי "אולי כדאי גם לי שיהיו לי עוזרים כאלו ?" אז תקשרתי וביקשתי מהם לבוא. הם אמרו לי שהם ישמחו לבוא ולעזור לי. מכיוון שהתקשור שלי פחות בראיה ויותר בתחושה ובשמיעה ,לא ידעתי אם הם איתי או שלא. אבל אז שני אנשים שהחלפתי איתם טיפולים ראו אותם איתי - אחד מהם זה ירון מהפורום , ועוד בחור אחד. גם שאלתי עוד מישהי כדי להיות בטוח , והתבשרתי שיש איתי חמישה חוצנים שעוזרים לי. שאלתי האם הם טובים , והתשובה היתה שהם טובים. כמובן ששמחתי מאוד על השדרוג בטיפולים שלי . . . עם זאת לאחר כמה זמן התחלתי להרגיש סוג של "אפטיות" וכהות רגשית. להיות מעין "זומבי" מהלך. תקשרתי כל הזמן ושאלתי האם זה בסדר והאם הם עוזרים לי וכו' - והתשובות היו שהכל בסדר והם עוזרים וטובים וכו' וכו' והם לוקחים ממני קצת אנרגיה רגשית לצורך "התחזוקה" שלהם איתי. לאחר כמה זמן קראתי כאן באחד הפורומים שמישהו תיאר את חוויותיו (הלא טובות) עם חוצנים , והוא תיאר את אפטיות וכהות רגשית ואז התחלתי לקשר את זה למה שקורה איתי. הרגשתי שיש כאן משהו לא בסדר , אבל עדיין התשובות שהייתי מקבל בתקשור היו שכדאי לי להשאיר אותם איתי. ליתר ביטחון שלחתי גם שאלה במייל להילר הרב אליהו עזרד - האם כדאי להשאיר אותם איתי כיוון שהם עוזרים בריפוי או להיפטר מהם. באותה תקופה הייתי מבצע כל מיני אימוני תנועה , ובזמן האימונים הללו הייתי מוריד את החולצה , וגם תליון עם הקריסטל מולדובייט שנשאתי עלי. לאחר האימונים הללו עשיתי מדיטציה והייתי רגוע , ואז קיבלתי מסר שאמר להיפטר מהם. גם שאלתי "כמה אנרגיה רגשית הם שואבים ממני ? " וקיבלתי בעזרת ביואנרגיה את התשובה 60% (כמדומני). החלטתי שאני לא רוצה אותם איתי והודעתי להם את זה. למחרת בבוקר גם קיבלתי תשובה במייל מהרב עזרד שכדאי להיפטר מהם. למרות זה הרגשתי שהם לא עזבו אותי. גם נסיונותי לנקות את עצמי בעזרת ביואנרגיה לא הצליחו - הייתי מנקה ומרגיש שהם חוזרים שוב. באותו יום נסעתי באוטובוס , ופתאום חשבתי על הקריסטל מולדובייט שנשאתי עלי. נזכרתי שאת התשובה להיפטר מהחוצנים קיבלתי כאשר הקריסטל לא היה עלי. מכיוון שלמולדובייט יש קשר ידוע לחוצנים , חשבתי שאולי האבן משפיעה על התשובות שאני מקבל. אז שאלתי שאלה - "האם כדאי לי לזרוק את האבן ?" התשובה היתה לא (בעזרת עפעוף). ולאחר מכן הורדתי את האבן שמתי אותה על המושב לידי באוטובוס ושאלתי : "האם כדאי לי לזרוק את האבן ?" והפעם התשובה היתה "כן !" חזרתי על זה עוד פעמיים , והתוצאות היו זהות. לאחר מכן ניסיתי לבדוק את האבן בעזרת ביואנרגיה , והרגשתי שכביכול היתה מחוברת לאבן "משאבה" מסוימת שהגיעה עד הלב שדרכה הם היו שואבים אנרגיה רגשית. אז זרקתי את האבן מחלון האוטובוס , ואני מניח שכעת האבן בחולות ראשון . .. לאחר שזרקתי את האבן הצלחתי לנקות אותם ממני , והרגשתי שהם לא יכולים לשוב יותר. גם ניקיתי את ה"שתלים" ה"הפרעות אנרגטיות" וה"טפילים האנרגטיים" שהם שמים לאנשים. (עוד משהו שהיה בהתנסות הזאת , זה שבאחד השלבים כאשר הבנתי שאני רוצה לזרוק אותם , הם הציעו לי "עיסקה" : בדומה לתא החי שהמכיל בתוכו מעין "תא קטן" כמו המטכונדריה , הם הציעו לי שאאפשר להם להישאר איתי , שאסגור אותם בתוך מעין "כיס נפרד" בהילה שלי ואגביל את השאיבה של האנרגיות שהם לוקחים ממני. נניח שאסכים שהם יקחו ממני רק 30%. בתמורה הם יעזרו לי ויתנו לי כל מיני יכולות. כמובן שבסופו של דבר דחיתי גם את ההצעה הזו). בסופו של דבר זו היתה התנסות מאוד מענינת. כל הסיפור היה בערך במשך כשלושה חודשים. עבר קצת זמן מאז , אני מקווה שדייקתי בפרטים. הישויות הללו אינן בהכרח "רעות" ושליליות אבל הן כן אינטרסנטיות. הן זקוקות לאנרגיה רגשית של בני אדם וניזונות ממנה. הן גם מאוד רוצות שניצור בהן תלות , זה יאפשר להן לשאוב יותר. הדבר שמאוד עזר לי בהתמודדות איתם וברצון לזרוק אותן ממני זו האמונה החזקה שלי. תמיד ידעתי שאני מחובר לאינסוף והכוחות הם ממנו ולא מכל מיני ישויות. כך שבאיזשהו מקום לא נתתי להן לשלוט בי לגמרי , וגם כאשר החלטתי לוותר עליהן , נפטרתי מהן במהירות יחסית. כיום אני מתרחק מכל מה שמזכיר "חוצנים" , וכנ"ל מהקריסטל מולדובייט ומשיטות הקשורות לחוצנים או לקריסטל הנ"ל ("התחברות מחדש" - לדוגמה). גם כאשר חקרתי את הנושא , רוב המטפלים שנעזרו בשירותי החוצנים לא סיימו טוב. אני מעדיף את האנרגיה הנקייה והטהורה של מקור הכל - הבורא (ושליחיו) ללא תיווך באמצע.

 

[Lagrangian]

אז אתה אומר

שההתנסות שלך הייתה דווקא עם ישות מודעת (בשביל מניפולציה אני מניח שצריך מודעות), לאו דווקא שלילית ביותר, אלא כזו עם מגרעות ומעלות, אבל שהאינטראקציה שלך איתה הייתה שלילית? היו לך התנסויות עם ישויות דומות שהיו דווקא חיוביות? תודה על השיתוף

 

[ינוקא1]

בהחלט ישות מודעת

עם אינטרסים. האינטראקציה היתה שלילית , אבל החוויה עצמה לימדה אותי רבות. בדיוק בשבוע שעבר עברתי שחזור גלגולים , באחד הגלגולים הייתי סוג של כהן במקדש\ מערה תת קרקעי באיזור בוכרה , מלא בקריסטלים , בסביבות שנת 1000 לפני הספירה. באותו גלגול הגעתי לידע רוחני נרחב בעיקר בנושא קריסטלים ומסעות בין מימדים , אבל בשלב כלשהוא בסביבות גיל 50 הרצון לידע גם כן הוביל אותי לקשר עם כל מיני ישויות , ואת הגלגול ההוא סיימתי כזקן טרללה . . . (אני חושב שיש ביהדות משהו מאוד "נקי" וטוב כאשר אומרים לא לבקש בקשות מאף מלאך או ישות , אלא לשים את הדגש על קשר עם הבורא - עם ההוויה עצמה). אם אתה מחפש עוד חומר בנושא הישויות אני ממליץ גם על הספר "אומנות החלימה" של קרלוס קסטנדה - יש שם כמה פרקים על ה"יצורים הלא אורגניים" שתואמים להתנסות שלי.

 

[עומר גלעדי]

יישויות שליליות, מנסה להסביר את השקפתי...

הממ... קודם כל, נסכים שאין שום דבר שאני, בתפישתי המוגבלת, יכולה לכנות כשלילי. כל דבר והתפקיד שלו במבנה המתוחכם הזה שכאן, אולי התפקיד שלהם לא בדיוק בא לי טוב, אבל מכאן ועד לכנות אותם שליליים... אני לא מאמינה בזה. יישויות אנרגטיות, להבנתי, הן יותר "נקיות", לא אינטרסנטיות, נעימות להרגשתי, ומלאות רק אהבה, ככל שהן "ותיקות" יותר (כלומר עברו יותר גלגולים). כולנו נגיע לשם. ישויות אנרגטיות שהן חדשות, יכולות להרגיש מאוד לא נעים. ישויות כאלה גרמו לי בעבר לתחושה עה של פחד וחוויות שליליות בעולם הפיסי. נאמר שאפשר להבריח אותם על ידי בקשה או דרישה שיפנו את המקום, אבל אני גיליתי שזה לא תמיד עובד. אם כי, בלי התייפיפויות בנאליות, נדמה לי שחיבוק, אהבה, זה כן עובד על מנת להבריח אותן. היתה לי חווייה אחת מהממת עם מנגלה. בעברי חששתי מאוד מתקשור עם יישויות "מהסוג הזה". סיאנסים הם דבר ידוע בהשפעה השלילית שלו ואני ממש לא ממליצה על זה לאף אחד, ותקשור עם רוחות של מתים, במיוחד כאלה, שיש להם הרבה עניינים לא סגורים כאן, זה עניין לבירור. אבל מנגלה הגיע אלי, הוא יזם את הקשר, והכתיב לי מונולוג ארוך בנוגע אליו, למצבו, לבעיות שיש לו היום, ולהשקפה שלו את הדברים בעברו. הוא גם מסר לי עובדות מדוייקות על החיים שלו, העבודה שלו והמשפחה שלו (אני לא בדיוק זוכרת, אבל הוא התעקש אם אני לא טועה שהיו לו שני ילדים. אני כמובן לא ידעתי כלום על חייו האישיים אבל באינטרנט היה כתוב שיש לו רק ילד אחד. אחרי הרבה זמן גיליתי שכן היו לו שני ילדים - לאחר המלחמה התחתן שוב עם אישה שהיה לה ילד צעיר, וגידל אותו כבנו. יכול להיות שאני טועה קצת בעובדות כי זה היה לפני הרבה שנים, אבל זה היה הכיוון). העביר לי בבירור את המוות שלו והפחד שלו מהמוות, וגם דיבר על מה שהוא עשה ולמה עשה מה שעשה, ולמה הוא צריך את עזרתי היום. הדיבור שלו היה קצר ולקוני, כמעט עם מבטא, מה אני אגיד, זו היתה חווייה מהממת, פשוט מאוד. כשאני מתקשרת עם יישויות שהם נקיות מהקיום הארצי והן נקיות ו"טהורות", הן ממלאות אותי באהבה עוד לפני שהן אומרות משהו. כל המתקשרים שדיברתי איתם על הנושא מסכימים על זה - תקשור עם יישויות "טובות" זה סופר נעים, זה משאיר תחושה של מוגנות, של אהבה, של אלוהות. לעומת זאת, תקשור עם יישויות "שליליות" הוא ממש לא כזה, זה כמו לדבר עם אדם ממש רע, רק שגם הוא יותר חזק ממך ולא מפחד להשתמש בכוח הזה... משהו כזה. אפשר להבנתי לדבר גם עם יישויות כאלה אבל צריך להגיע אסרטיביים וחזקים מאוד, וכמו שאמרתי קודם, זה לא פתרון מספיק לכל יישות "שלילית", אבל ניראה לי שבהרבה מקרים זה עוזר. המסרים של יישויות כאלה הם במרבית המקרים הרבה יותר ארציים וברורים, וזו חווייה שאני ממליצה לא לפספס למי שמרגיש שהוא מספיק "שם". יישויות כאלה גם לא בהכרח עוזבות בסוף הסשן, ככה שממש חשוב להתכונן היטב ולהגיע אליהן רק כשמרגישים מוכנים היטב. ... בכיוון?

 

[Lagrangian]

מעניין..

מה שכולם סיפרו זה על התנסויות שליליות עם ישויות מודעות (כנראה) שלא נתפסות כשליליות.. כנראה שגם לי היו כאלה.. למרות שאני לא ממש יכול לתאר את ההתנסויות כשליליות (במשך חודשיים התעוררתי ב 4), ואני כמעט בטוח שזה איכשהו היה לטובתי.. ציפיתי דווקא שאנשים יתייחסו גם לישויות הלא מודעות שאני נתקל בהן.. כל אלו שמגיעות כשאנחנו מפחדים.. אחרי שחקרתי אותן נראה שלא הייתה מאחוריהן איזושהי מודעות.. אני ארחיב מאוחר יותר..

 

[doingood]

פחד

יש תאוריה שטוענת שיש שני מצבים בסיסיים אצל אדם - פחד ואהבה. כל פעם שאנחנו מצליחים להפוך פחד לאהבה, עלינו בדרגה. כשאני פוגש יצורים (כולל ישויות) שמעוררים בי פחד, אני מתחבר לאהבה שבי, ואוהב גם אותם. כולנו כולל כולנו נוצרנו מאותו מקור, ואנחנו מחוברים ברשת אינסופית. באופן פרדוקסלי הפחד הגדול ביותר הוא לאבד את אותם הדברים שאני אוהב. האהבה מביא אותי לתרגול בו אני "נאלץ" לשחרר הכל, כולל את הדברים שאני אוהב יותר מכל, ולאהוב אותם אהבה שאינה רכושנית, שאינה קנאית. התרגול הזה מגדיל את יכולת האהבה, ומחבר חזק מאוד לרגע הזה, ולמה שיש. זה לא אומר לוותר על הרצון שלי, אבל זה מעדן אותו.

 

[ינוקא1]

../images/Emo45.gif

ביהדות יש תרגול דומה , שאומר כי כאשר פוגשים במשהו שמפחיד אותנו עלינו להפוך את זה ליראת הבורא (לא ל"יראת העונש" הנמוכה , אלא לסוג של התפעמות ופליאה ויראת כבוד כמו כאשר רואים נוף מדהים וכו'). הרעיון הוא שהפחדים הם סוג של "יראה שנפלה" , והשורש שלהם נמצא ביראה הזאת. כמו כן מי שיתרגל את הרגשת היראה הזאת באופן תמידי , יוכל להתמיר במהירות כל פחד. אני עדיין לא עשיתי את זה כשיטה , אבל דבריך הזכירו לי את זה.

 

[doingood]

הפוך בה והפך בה דכולה בה

עם הזמן אני לומד כמה המשפט הזה נכון.

 

[עומר גלעדי]

תוכל להסביר קצת את המשפט?

 

[doingood]

שאין לך דבר שאינו נרמז בה

 

[Lagrangian]

מזכיר את אחד התרגילים של שטיינר

 

[עומר גלעדי]

יישויות ללא מודעות

לקח לי המון זמן להחליט מה אני חושבת שאתה מתכוון.... היו לי גם חוויות כאלה, אחת מהן זכורה לי במיוחד, אבל כל כך קשה לשים אותן במילים, שחשבתי להתחיל עם הברורה יותר... רק לי יש בעיות בגלישה עם אקספלורר?..

 

[Lagrangian]

כן..

וזה לא בדיוק מה שהתכוונתי אליו..

 

[Lagrangian]

קארמה

נראה שיש כוחות שמתנגדים לשאלה הזו, כי היא לא עלתה כבר פעמיים (וניסיתי בהפרשים של כמה שעות) נקצר אותה בתקווה.. מה אתם אומרים על "נבואות זעם" ותחושות של פגיעה עתידית? חושבים שאפשר לשנות נסיבות עתידיות כך שנצליח להמנע מהפגיעה? זה הכי לאקוני שהצלחתי לכתוב.. ניצן.

 

[עומר גלעדי]

פגיעה???

מה זה פגיעה??? בתור מישהי שנמצאת בהריון עכשיו, ואוהבת מאוד את התינוקת שיש לה בבטן, אני לא יודעת כמה היא תצליח לחיות, אם תצליח להזדקן בשלווה, אם תצליח לעשות ילדים... לדעתי הקייצים הולכים ונהיים חמים וזה באמת עניין של זמן עד שהכדור הזה לא יהיה ראוי עוד למגורי אדם ו"יחליף את האדרת". מיליארד שנים אחרי שהכדור הזה ישרוף את כל מה שחי פה חוץ מג'וקים ותנינים, הוא ייצר אבולוציה חדשה, נהדרת בדיוק כמונו. ואולי יהיה להם מוזיאון עם איזו ברכה אחת שהם ימצאו את השאריות שלה בבוץ, ירכיבו לה את כפות הרגליים על האף ויהיו בטוחים שהיה לנו חדק. אז נתפנה מפה זו פגיעה? למה, כי זו אני??? שטויות... משהו חדש יבוא, והעולם כמנהגו ינהג. גם בזה אני לא רואה רע. אני אפילו לא בטוחה שחבל עלינו (אני לפעמים מתביישת להיות בנאדם... בעיקר בהקשר של חוסר הצדק שאנחנו מנהיגים פה כלפי האחר, בעיקר כלפי בעלי החיים). הדבר היחיד שיצער אותי, זה אם נעבור לירח ונכסה גם אותו באספלט ופחמן דו חמצני..

ככה שאני לא רואה סיבה למנוע את זה.

 

[Lagrangian]

התכוונתי למשהו פחות קוסמי

בסגנון - תפצע אם תמשיך לעשות את זה, הבית הזה יחרב - צא מפה, וכאלה דברים

 

[שני נסיכים ונסיכה]

אתה מתכוון לאחריות על מעשים?

כלומר לזה שאם אתה מתנהג יפה יהיו לך חיים טובים? שכל אחד מקבל את מה שמגיע לו? משהו כזה אתה מתכוון?

 

[Lagrangian]

משהו יותר בסגנון של

לפני 500 שנה עשית משהו למישהו שאת\ה לא זוכר\ת ולכן שבוע הבא תדרס\י ותהיה נכה לכל החיים.. אבל זה תיאור קצת מוגזם ודרמטי